אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קסז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קסז

סימן קסו

לכבוד הרב הגאון וכו' מו"ה יוסף באבאד נ"י אבד"ק קאליש:

ע"ד שאלתו במקוה שרוצים לעשות בעירו ע"י מי גשמים שימשכו ע"י צינורות של מתכת עשוים מתחילה לכך לחפירה וירצפו הכותלים והקרקע בצימענט ויעשה רצפה מלמעלה וע"ג רצפה יעשו נקב כשפה"נ ועלי' מקוה עליונה שימשיכו מי גשמים בכל פעם ושם סמוך לרצפה עליונה יעשו ביב (קאנאל) לנקותה והנקב לביב יהי' סתום בברזא של עץ או ברזל והנקב מעליונה לתחתונה יהי' תמיד פתוח. והנה החיבור הוא חיבור גמור ולא הוי קטפרס כיון שהמים נחים כמ"ש בתשובה באמרי יוסר ח"א סי' ק"א אך בשו"ת דברי חיים מחמיר בכה"ג יעו"ש סי' פ"ח אבל המעיין שם יראה ששם הי' המעשה שהחיבור מהעליונה לתחתונה הי' ע"י סילון זקוף ודן הרב הנ"ל דהוי כקטפרס דאינו חיבור טבעי יעו"ש, אם כי דבריו צל"ע מכ"מ אין לעשות מקוה לכתחלה נגד הגה"ק הנ"ל, אך כשאינו ע"י סילון זקוף רק חיבור ע"י נקב ברצפה שיחבר עליונה לתחתונה בזה אין חשש כלל. ובדבר הסילונות להמשיך מי גשמים יש לחוש קצת דאילו נתהוו איזה חטטים אף שלא בכוונה ואף אם הם חלקים לגמרי יש לחוש על מי גשמים היורדים לצינורות דרך מרזובי הגגות אולי נתהווה איזה חטט ויש להחמיר שמהצינורות הנ"ל להחפירה ילכו המים ג"ט ע"ג קרקע הראוי לבלוע כמ"ש בספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' צ"ב. ובדבר החשש אשר יש חוששים שמא יתקלקל הברזא ויהי' זוחלין לביב, מ"ש כת"ר שאין חשש כ"כ כיון דעכ"פ ישאר מקוה מ"ס התחתונה והמחבר פוסק כהרא"ש להתיר באם זוחל למעלה ממ"ס אף שהכא זוחל למטה מכ"מ הרי יש מקוה שלימה למטה שאינו זוחל. הנה בזה יש לדון כי מהרי"ק שורש ק"ג כ' דרא"ש אינו מקיל רק כשטובל כל גופו וראשו במים תחתונים דוקא והביאו בתשו' בי"ש יו"ד סי' פ"ו ח"ב אף שבתשו' מאיר נתיבים נראה דבכל ענין כשר וכ"כ בס' לחם ושמלה ס"ק פ"ו מכ"מ היינו כשעכ"פ רוב המקוה אינו זוחל, אבל הכא אם תתקלקל הברזא הרי רוב המקוה זוחל אף שהוא מחוברת למקוה שלימה כש"ה הרי לענין זוחלין אין חיבור מועיל אף למעיין ומכ"ש למקוה והארכתי בזה בסי' שו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק"ל אך בנ"ד הא אפשר להבחין בכל פעם אם המקוה תעמוד על שיעורה ולא תחסר, אף שיש לומר שיטוף טפים לפעמים הרי זחילה מועטת כזו שריא ועי' תשו' דברי חיים יו"ד סי' צ"ט דחושש להחמיר בנוטף טיף אחר טיף בלי הפסק יעו"ש. אבל זחילה כזו ג"כ אפשר להבחין ע"י הבחנה שתעמוד בכל פעם איזה שעות ואם לא יחסר אין חשש. ובדבר הברזא ממתכת אף בנעשה בתחילה לכן כיון שאינה קבוע יש חוששים להחמיר ובספרי אמר"י ח"א סי' צ"ד כתבתי כמה טעמים להקל ועכ"ז לכתחילה יש להחמיר לעשותה מגילה מלמעלה ולקבעה קצת למקוה ע"י שלשלת, והמיטב לעשות ברזא של גומי וכן עשינו בוויען, אך יש להשגיח מאוד ולהבחין אם אין זחילה ניכרת ואין להאריך יותר בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה