אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קס

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קס

סימן קנט

בדבר תולעים הנמצאים בחלב שפירשו יש לדון לכאורה היתר עפ"י שיטת ראבי' שהובא ביו"ד סו"ס פ"ד דתולעים שבבשר וגבינה שרי אף פירשו כיון דאינם גידולי קרקע לא הוי שרץ השורץ על הארץ ועפ"י המבואר בש"ס חולין ס"ז ע"א לא לישפי אינש שוכרא וכו' דלמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפיל לכסא וקא עבר משום שרץ השורץ על הארץ וכן ביבחושין שסיננן מבואר שם כן דעבר משום שרץ השורץ על הארץ וא"כ לראבי' בחלב שאינו גידולי קרקע ל"ש זה. ובהא דשוכרא הרי התולע בא מהתמרים כמ"ש רש"י שם והוי גידולי קרקע וכן ביבחושין שסיככן מיין הרי יין הוי גידולי קרקע. אבל צ"ע לפי"ז הרי במים גופא כשפירשו התולעים ממים שבכלי אסורין והרי מים אינו גידולי קרקע וע' ר"פ בכל מערבין דאינו ניקח בכסף מעשר מים ומלח וברש"י שם כתב דאינו פירי מפירי ואפשר דגידולי קרקע מיקרי ושפיר עובר משום שרץ השורץ על הארץ אבל בחלב דודאי לא הוי גד"ק כמו גבינה יש לומר דלראבי' שרי אך ברמב"ם פ"ג מה' מכ"א ה"כ כתב דמסנן את היין או השכר וחומץ ואכל התולעים לוקה משום שרץ המים מבואר דכל המשקין כמים הם ואינו משום שרץ הארץ כלל א"כ אף באינו גידולי קרקע לוקין, ונראה דהרמב"ם גריס בחולין כגרסת הרי"ף והרא"ש שם וקעבר משום ובנבלתם אל תשקצו יעו"ש וע' חת"ס בחי' שם והאי קרא בשרץ המים כתיב ולפי"ז גם לראבי' אין היתר כלל במשקין אף שאינם מגד"ק. וראיתי בד"מ ס' פ"ד ס"ק ט' שהביא דברי או"ה דמתיר תולעים שבגבינה כשפירשו וסיים רמ"א דצ"ע הא לא גרע מאותן הגדילים בשכר דאסורין לאחר שפירשו יעו"ש וצל"ע דמה קשיא לי' הא שכר הוא שכר תמרים או שכר שעורים והוא גידולי קרקע. ולרמב"ם כל משקה הוי בכלל שרץ המים ובשרץ המים לא בעינן גידולי קרקע. וראיתי במנ"י כלל מ"ז ס"ק ז' שהעתיק לשון רש"ל ביש"ש דאף שבבשר ודגים אין בהם משום שרץ השורץ על הארץ מכ"מ בדבש שייך איסור זה דהא כמו פירות הוא לענין חמץ יעו"ש. ובמנ"י תמה עלי' דהא כל דבר בכלל מי פירות לענין חימוץ וגם שומן בכלל מי פירות לענין חימוץ אף דלענין תולעים לראבי' מותר כמו תולעים שבבשר יעו"ש וכן פסק שם בס"ק י"ב להלכה דבדבש ושומן שנמצא בם תולעים יש להתיר אף שפירשו בה"מ כמו בגבינה יעו"ש וצ"ע לרמב"ם הנ"ל דהא דבש דבורים הוי משבעה משקין ואסור משום שרץ המים ודבש תמרים אף דאינו משקה הא הוי גדולי קרקע כמ"ש במנ"י שם ס"ק ז' וגם דברי רש"ל גופא תמוהים שהרי ביש"ש הובא במנ"י כתב להדיא דאין איסור תולעים שפירשו רק בגדולי קרקע או במידי דשתי' שדומה לשרץ המים יעו"ש. וא"כ דבש בכלל שרץ המים הוא ואסור ולמה נדחק רש"ל לענין דבש וביותר נפלא על המנ"י שמתיר באמת דבש שנמצא בי תולעים כיון דאסור משום שרץ המים. ואפשר דרש"ל מיירי בדבש שאינו צלול שנקרש וזה אינו משקה אבל הדבר תמי' דהא דבש אף שנקרש הוי משקה כמבואר פ"ג דטהרות דחכ"א דדבש שקרש הוי משקה ועוד דכשיש בו טפח על מנת להטפיח לכ"ע הוי משקה וע' מג"א או"ח ס' קנ"ח ורש"ז שם בזה ותשו' חת"ס או"ח ס' מ"ה. ואפשר דדעת רש"ל דלענין תולעים אין נ"מ במה שנקרא משקה עפ"י התורה רק כל דבר צלול שעומד לשתי' לענין זה הוי משקה כמו מים ודבר שאינו לשתי' רק לאכילה שאינו צלול כ"כ לשתותו יש לו דין אוכל. ולפי"ז בשומן ודבש צלול לגמרי אסור כשפירש אף בה"מ מטעם שרץ המים וא"כ דברי המנ"י שהתיר בסתם בשומן ודבש צל"ע. ואפשר דטעמו דגם דבש ללול ושומן אינו עומד לשתי' ול"ד למים. ולפי"ז בתולעים הנמצא בחלב דעומד לשתי' ודאי אסור משום שרץ המים כשפירש, והדבר צל"ע טובא, וכ"ז לשיטת הרמב"ם אבל לרש"י נראה מבואר דיבחושין מיין שסיננו אסור משום שרץ הארץ ומוכח דאין אנו מדמין בזה שום משקה למים דמים גופא נמי משום שרץ השורץ על הארץ דמים הוי גידולי קרקע או אפשר סובר רש"י דבמים באמת אסור משום שרץ המים אבל לא בשאר משקים וא"כ לרש"י בדבש וחלב אף שפירש בה"מ שרי לראבי' הנ"ל, וראיתי בס' כנפי יונה ס' פ"ד שהביא דברי יש"ש הנ"ל לענין דבש ודברי מנ"י וכתב טעם לאסור דבש שפירשו ממנו תולעים כיון דרודה חלות דבש מכוורתו חייב חטאת דהוי כמחובר ע"כ מיקרי דבש גד"ק יעו"ש ותמהני דזה לר"א במס' ב"ב פ' אבל אנן קיי"ל כחכמים דרודה פטור א"כ לא הוי גידולי קרקע וע' ש"ך יו"ד ס' פ"ד ס"ק ט"זלענין תולעים במלח שפירשו דאסור וכ' ש"ך שם דע"כ מעלמא אתי דתולע לא בא רק מחמת סרחון וזה אינו במלח דברית כרותה למלח שאינו מסריח יעו"ש וצ"ע דתיפוק לי' דאינו גידולי קרקע ולראבי' אף בפירש שרי ואפשר דזה דמי למים והוי שפיר גידולי קרקע רק דאינו פירי מפירי וצ"ע בכ"ז למעשה. וע' בפמ"ג סי' פ"ד בש"ד ס"ק א' שהעיר שם דמנלן בשאר משקים שיש בהם תולעים מותר הא היתר זה רק במים כתיב ואי משום כיון דלא כתיב בי' איסור ממילא מותר א"כ אף בפירשו יהי' מותרין כמו בגבינה יעו"ש וצ"ע דנראה דפשיטא לי' דתולעים שבמים שפירשו ודאי אסור רק דאסור משום שרץ המים אבל בשאר משקין מנלן דאסור הא דמי לגבינה ותמהני דאפשר באמת בשאר משקין שרי והא דבשכר אסור הא בא מתמרים דהוי גידולי קרקע וכן יין הוי גד"ק אבל בשאר משקין שאינם מים ולא גידולי קרקע יש לומר באמת דשרי לראבי' כיון דלא הוי גד"ק לא הוי בכלל שרץ הארץ וכ"מ באמת לרש"י דכל הנהו משום שרץ הארץ אסורי ולרמב"ם כל משקה דמי למים והפמ"ג לא העיר כלל בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה