אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קנז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קנז

סימן קנו

לכ' הרב הגדול החריף ובקי מורג חרוץ מו"ה רפאל באלזאם נ"י מו"ץ דק' הנובר יצ"ו:

ע"ד השאלה וז"ל איש א' קנה בית מנכרי זה כמו לפני ששה שנים אך לא ישב עוד בהבית רק הוא מושכר לנכרים והבית הזה בעל שתי דיוטות ועתה שאין בנמצא כ"כ דירות רוצה נכרי א' לבנות עוד דיוטא ג' על הבית הזה על הוצאות שלו כדי שידור בבית זה היינו בדיוטא ג' שיבנה בחנם בלי שום שכר דירה משך שבעה שנים ואח"כ יחזור הדירה לבעל הבית ובדיוטא ההיא שיבנה יתן הנכרי תיכף אחר שיבנה גם דירה לבן בעל הבית שנשא מקרוב ואין לו דירה, והנכרי הנ"ל יבנה גם בשבת כמובן רק בכל אשכנז נוהגין שבונין בתים רק בקבלנות וכ"ת האריך בזה ופלפל בטוב טעם והראה פנים להתיר. והנה עיקר יסוד ההיתר מחמת שבאשכנז המנהג לבנות בקבלנות עפי"ד הנוב"י מה"ק או"ח סי' י"ב ובנ"ד עומד הבית ברחוב הנכרים, והנה בנשמת אדם סי' ג' חולק על נוב"י ואוסר וכן בס' משנה ברורה אוסר עפ"י שיטת הר"מ בתוס' ע"ז כ"א דאין היתר רק באריסות דשדה דלוקח מגוף הפירות אבל בקבלנות דבית שנוטל מעות בשכרו ואין לו חלק בגוף הדבר אסור יעוי"ש וגם בתשו' מהרש"ם סי' קע"ב הביאו וכן ראיתי בתשו' הרד"ם או"ח סי' י"ז שהאריך לאסור קבלנות אף בנתפרסם עפ"י שיטת הר"מ הנ"ל וכתב שכן היא דעת הר"ן פ"ב דע"א ודעת הרמב"ם ז"ל וגם במשנה ברורה הביא מרז"ה מו"ק פ"ב אות ב' שאזיל בשיטת הר"מ דבבית אין שום היתר בקבלנות דל"ד לאריסות שיש לו חלק בגוף הדבר יעו"ש. אך בנ"ד שבאמת יקח הנכרי חלק בגוף הבית שיהי' לו הדירה לזמן שבע שנים שפיר יש להתיר ממנ"פ דלפי שיטות הרא"ש והטור שכתבו הטעם דלא מהני קבלנות בבית משום דאין דרך לבנות בית בקבלנות ובכה"ג גם אריסות לא מהני כדאמרינן בגמ' ע"א כ"א דמרחץ לאו לאריסתא עביד היינו דל"ש כלל אריסות במרחץ א"כ ממילא במקום שמנהג כן יש להתיר אך אנן חוששין להר"מ והרז"ה והרמב"ם ור"ן דלפי שיטתם הא דמרחץ לאו לאריסותא עביד היינו דל"ש כלל אריסות במרחץ כיון דאין נוטל חלק בגוף המרחץ רק דמים וכ"ה בקבלנות ממילא אין נ"מ אם הדרך כן או לאו רק בכל ענין קבלנות דל"ד לאריסות א"כ בנ"ד דיש לנכרי חלק בשבח דהיינו בגוף הבית הוי כמו אריסות ממש דשרי וא"כ הכא בנתפרסם יש לומר דלכ"ע שרי וכ"ת האריך בדברי המשנה ברורה הנ"ל ותמהני שלא הרגיש כי בנ"ד יש להתיר גם לפי שיטתו שחושש לשי' הר"מ כיון דיש לו חלק בגוף הבית דמה שישב בהבית משך ז' שנים הוי כנטל מקצת פירות מהשדה וזה ברור:

אך באם אין המנהג לבנות בקבלנות אף שלפי"ד הר"מ והרז"ה יש היתר בנידון דידן אכן יש לאסור עפי"ד הרא"ש והטור וכמה פוסקים דקבלנות באמת דמי לאריסות רק בית אין דרכו בקבלנות ויחשדוהו שהוא שכיר יום רק כ"ת כ' שבארץ אשכנז גם בבית דרכו בקבלנות א"כ יש להתיר ממ"נ עכ"פ כשיש צורך גדול בדבר כמו בנ"ד שעי"ז ירויח בעה"ב דירה לבנו דבזמנינו לאו מילתא זוטרתא היא. אך ראיתי בש"ע הרש"ז ז"ל סי' רמ"ד סעי' ח' שכ' ומטעם זה יש להתיר לבנות ביהכ"נ ע"י נכרי בשבת אם הוא מקום שנתפרסם בו דרק בנין הבתים ע"י קבלנים לא ע"י שכירי יום כמו שהיא ברוב מקומות שהאדריכל לבדו הוא הקבלן והאומנין שתחתיו הם שכירי יום שאז יש חשש מראית העין יעו"ש ומבואר מדבריו דאין שום היתר אף במקום שנתפרסם לבנות ע"י קבלנות אם לא כשכל האומנים הן קבלנים ואין שם שכירי יום כלל אבל אם האומן הראשי לבדו קבלן על כל הבית והוא מקבל לו שכירי יום יש מראות עין שיאמרו שהם שכירי יום של בעה"ב א"כ יש לראות מנהג שבאשכנז אם הוא על אופן זה שכולם בקבלנות יש להתיר בנ"ד אבל אם גם שם קבלן הראשי לוקח לו שכירי יום אין להתיר, והן אמת שבתשו' חת"ס וגם בתשו' מהר"ם שי"ק סי' צ"ח נראה להדיא דסברי דסגי באם האומן הראשי הוא הקבלין באם הוא לכל הבנין אף שהוא מקבל שכירי יום ומשלם להם מכיסו מותר בנתפרסם, אבל ידוע כמה רב גוברי' מר"ן הרש"ז ז"ל לכן אין דעתי נוחה להתיר בלתי אם המנהג שם הכל בקבלנות כדברי הרש"ז ז"ל, ועכ"פ אם גם שם המנהג רק שהאומן הראשי בקבלנות איני אומר לא איסור ולא היתר וידי מסולקת מזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה