שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן קנו
לכ' הה"ג חו"ב בחד"ת מו"ה אברהם יחיאל בלאנקמאן אבד"ק שעברעשין: בדבר האברך שאשתו נסעה לאמעריקא והיא רצתה בג"פ ושלחה לאבי' שישתדל בג"פ ונתנה להאברך מעות שישלח לה ג"פ וכן נמסר הכל לאבי האשה וכבר עברו ג' ירחים ואין ידיעה משם אם קבלה הגט והאברך הנ"ל רוצה לישא אשה ודרש חוו"ד בזה, והדברים עתיקין שבתו' נוב"י אה"ע סי' ב' כ' לאסור ועיקר טעמו דל"ש בזה שע"ש כיון דתלוי ביד האשה ואף שנתרצית דילמא חזרה בה אמנם בנ"ד כזה ממכתבו שפיזרה ע"ז מעות שיתן לה ג"פ יש לומר חזקה לא שדי איניש זוזי בכדי ומסתמא קיבלה הגט. ושו"ר סברא זו בהעמק שאלה אהע"ז סי' ה' ובכה"ג נסתר ג"כ טעמו של הנוב"י שם דאסור דילמא לא רצתה לשלם לב"ד בעד נתינת הגט ולא נמסר לידה. כיון דאנו רואין שפיזרה סך מסוים ע"ז מסתמא עשתה כל מה שביכלתה לפזר עוד סכום מועט שכר הב"ד ובנוב"י שם נראה דעיקר החשש שמא חזרה בה היא רק כעובדא שהבעל מינה שליח שיתן לה הגט אחרי עבור זמן ולכן חושש אולי בתוך כך הדרא בה אבל כשלא קבע הבעל שום זמן ל"ח שמא הדרא בה. ולכאורה בכל ענין יש חשש דילמא הדרא בה כהא דאמרינן בירושלמי הובא בתו' גיטין י"ב הגע בעצמך שהיתה צווחת להתגרש שמא חזרה בה אך בתה"ד הובא בב"י אהע"ז סי' ק"מ כתב דהא דהירושלמי י"ל דהיינו בצווחה להתגרש אבל לא מינתה שליח אבל בדברה עם ב"א לפתותו לגרש הוי כאילו אמרה כל השומע דברי' יפתה אותו לגרשני וכאילו מינתה אותם שלוחים לקבל גיטה עיי"ש אף שהניח דבריו בצ"ע מ"מ לענין חדר"ג יש לסמוך על סברא זו, ועוד נראה בעיקר סברת הירושלמי שמא חזרה בה ומוכח דעכ"פ הוי ספק וא"כ במזכה גט לאשתו כה"ג שצווחה מקודם להתגרש נימא דעכ"פ מגורשת מספק וחולצת ולא מתייבמת ובאמת מדברי כל הפוסקים מבואר דאינו גט כלל ועי' חידושי רשב"א יבמות קי"ח וע"כ הכונה כיון דעכ"פ אפשר שחזרה בה שוב ממילא אינו זכות כלל ואינה מגורשת וכ"ז לענין מזכה אבל אם שלח גט לאשתו שאמרה מקודם שרצונה להתגרש ובפרט בשלחה שליח לבעל שזה הוי עכ"פ ספק דילמא לא חזרה בה ולענין חדרגמ"ה י"ל דספק להקל, וגדולה מזו נראה דאפשר מסתמא ל"ח כלל שמא חזרה בה כמו שהוכיח בקצוה"ח סי' רנ"ג ס"ק ב' מתו' ורמב"ן דבמתנת ש"מ לא חיישינן כלל שמא חזר בו אף דכל נותן מתנה חובה לנותן שמוציא ממונו לאחרוני ואפ"ה ל"ח שמא חזר לו וא"כ בגט נמי אף דהיא חובה לאשה ל"ח שמא חזרה בו רק זכי' לא מיקרי דכיון דאפשר שתחזור לא הוי זכות דדילמא בזו הרגע חזרה בה וכיון באפשרי שחזרה יצא מכלל זכות. ועכ"פ בנ"ד דהוציאה ע"ז מעות וודאי יש לומר מסתמא לא חזרה בה, ובתשו' מאמר מרדכי סי' ל' הורה בכה"ג להקל היכא דאי אפשר להתברר בשום אופן ואף שצידד שם מחמת שאין לה בנים ממנו ויש לו יבם מכ"מ עיקר ההיתר מחמת שפיזרה ממון ע"ז לכן אם יחקור שמה אצל הב"ד ולא יהי' אפשר לידע יש להתיר לו לישא אחרת: