שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן קלג
לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה שלום ארי' געלבלום נ"י אבד"ק סקארזיסקא: ע"ד שאלתו בתיקון עירובין שמאז צירפו בעירו עמודי הט"ג ומחמת הפיקפוק דהוי מן הצד העמידו לחיים תחת הדראהט כנהוג ועתה הנכרים אין מניחים בשו"א שיהי' שם לחיים וגדולה המכשלה בחילול שבת קודש עי"ז וכת"ר כ' שבס' טהרת ישראל בקונטרס התשו' סי' א' ס"ק ד' כתב דאם אפשר להמשיך חתיכת דראהט על העמוד הראשון מהט"ג ולקשור זה עם הדראהט שע"ג הגביעים שמן הצד וכן בסוף העמוד לקשור להדראהט ויעלנו ע"ג עמוד מועיל לכו"ע ולא הוי צוה"פ מן הצד, ועמי בעצה נשאל כי בעירו אפשר לעשות כן כי לא ירגישו בדבר למחות אם לסמוך ע"ז. והנה הס' אינו ת"י ולכאורה נראה דדבר זה במחלוקת שנוי' דהנה בעירובין י"א בפלוגתא דר"נ ור"ש אם צריכין ליגע מייתי תנ"ה כוותי' דר"נ מהא דכיפה וכו' יעו"ש ורש"י ז"ל והרא"ש מפרשים דהראי' מכיפה הוא משום דהעיגול מפסיק בין תקרה עליונה לכיפה אלמא דא"צ ליגע כלל והיינו דהתקרה עליונה שע"ג והעיגול אינו מפסיק, והרז"ה שם מביא גירסא אחרת דבהאי דכיפה כו"ע מודים ואינו תלוי כלל בפלוגתא דר"נ ור"ש וכוונת דברי' דהרי גם למ"ד צריכין ליגע היינו דב' העמודים צריכים ליגע בקנה שע"ג ובכיפה נמי הרי במקום שכלה העיגול נוגעים העמודים בקצות העיגול והוי נגיעה ממש לכ"ע ובחידושי הגאון מהר"ל מפראג ז"ל בעירובין שם הביא דברי הרז"ה והסביר קושיתו כנ"ל והוא מקיים גירסא דידן דתלוי בפלוגתא והוא דקצות הקנה שע"ג צריכים ליגע בעמודים כן למ"ד צריך ליגע היינו גם החוט שהולך באמצע באויר צריך ליגע היינו שיהי' מתוח בשוה לעמודים והכא בכיפה הרי באמצע הכיפה הוא למעלה מהעמודים ואינו נוגע ומוכרח כר"נ דא"צ ליגע כלל אפילו בעמודים שבקצוות ומכ"ש באויר שבאמצע דלא איכפת לן מה שגבוה ואינו נגד העמודים בשוה יעוש"ה והשתא בנ"ד כפי העצה הנ"ל לקשור על ראשי העמודים רק באויר הולך הדראט מן הצד לכאורה תלוי בפלוגתא דהנ"ל דלהרז"ה כשר דעיקר צוה"פ הוא בראשי העמודים אף שבאויר הדראט נמוך מהעמודים, אבל למהר"ל מפראג הוא צוה"פ מן הצד דגם מה שהולך באמצע האויר צריך ליגע היינו שיהי' שוה להעמודים והנה באמת שיטת המהר"ל ז"ל הוא חידוש דלפי דבריו אם יהי' החבל שעל הקנים משולשל קצת למטה מהקנים יהי' פסול דהוי כצוה"פ מן הצד ומאז ראינו בכמה מקומות עפ"י הרוב החבל שע"ג הקנים אינו מתוח כלל ומשולשל למטה ולית ומאן דקפיד ופרמ"ג או"ח סי' שס"ג כתב שצ"ע באם החבל משולשל הרבה למטה אם הוי כצוה"פ יעו"ש אבל כפי הנראה כוונתו שמשולשל מאוד למטה כי לא מיחזי כצוה"פ אבל במשולשל מעט אין קפידא, אבל לדעת המהר"ל מפראג אף במשולשל מעט הוי כצוה"פ מה"צ. ולדעת הרז"ה נראה דמותר ואף דמשולשל הרבה למטה יש לחוש כחומרת הפרמ"ג הנ"ל אבל עכ"פ כשמשולשל בתוך ג"ט למטה או מן הצד דאמרינן לבוד כיון שקשר הדראט על ראשי העמודים נראה דמותר. והנה באמת רוב הפוסקים הרי"ף והרא"ש גורסים תניא כר"נ והיינו דפלוגתא זו הוא נמי בכיפה דלא כהרז"ה ועכ"ז מדפירשו רש"י והרא"ש ז"ל משום דהעיגול מפסיק בין תקרה לכיפה, א"כ גם הם לא סברי כמהר"ל מפראג דאם אין שום הפסק רק שהעיגול שבאמצע אינו נוגע בשוה להעמודים, אבל הפסק אין כאן וע"כ דרש"י והרא"ש סוברים דהעיגול אינה עולה כלל לקנה שע"ג אף בסוף כשכלה העיגול ומונח על הכותלים שעל הכיפה כי סוף סוף עיגול הוא רק כל ההיתר ע"י תקרה העליונה וא"כ גם הנגיעה בסוף על הכתלים שבשוה הוי הפסק בין התקרה העליונה, אבל יתכן שצוה"פ היינו קנה ע"ג עמודים אף שבאויר באמצע משולשל או הולך מה"צ ואינו מכוון כנגד העמודים כשר כהרז"ה רק הכא בכיפה סברי דכל העיגול אינו נחשב לצוה"פ רק התקרה העליונה שע"ג הכותלים שלמטה שעומדים בשוה ונמצא שכל העיגול מפסיק ודו"ק. ולהלכה למעשה כבר נודע כמה רב גוברי' דמהר"ל מפראג ז"ל, אמנם בטנועלעגראפין שעכ"פ הדראט ע"ג הגביעים אף שהגביעים מן הצד שבכה"ג הגאון בעל תורת חסד ז"ל מצדד להקל עפ"י ר"ת בספר הישר דבכה"ג לא הוי מה"צ דהוי כקנה עקום יעו"ש ואף שאין לסמוך ע"ז מכ"מ בנ"ד שנמשך ע"ג העמודים כעצת הג' טהרת ישראל הנ"ל ובזה עכ"פ לדעת הרז"ה יש להקל וגם מדברי הרא"ש ורש"י ז"ל אין מוכרח להחמיר בזה כמ"ש לעיל והוי כעין ס"ס להקל דילמא הדראט שע"י הגביעים הוי צוה"פ למעלה כדברי תורת חסד ואפילו אם נימא דהוי מן הצד דילמא מהני ע"י החוט שעולה ע"ג העמודים אף שבאמצע מן האויר הוי מן הצד כדעת הרז"ה הנ"ל וכיון שכתב כת"ר שהמכשלה גדולה לענ"ד יש להקל ולתקן באופן הנ"ל אך באופן שהדראט שע"ג העמודים לא יהי' יותר מג"ט מראשי העמודים דבנמוך יותר י"ל דפסול כיון דמשולשל הרבה כמ"ש הפרמ"ג וגם בחי' רעק"א סי' שס"ב כתב דאם החבל משולשל הרבה למטה יש לחוש כפתחי שמאי יעוי"ש, ועי' תשו' משכנ"י סי' קי"א שמחמיר בזה הובא באורחות חיים סי' שס"ב סעי' י' ועכ"פ בתוך ג"ט יש להקל, וכ"ה אין הגביעים נמוכים מראשי העמודים ג"ט שלימים והראוני בס' תפ"י משניות עירובין בשם אביו מקיל בזה ומשמע אף בכונוך מג"ט וצ"ע. והשי"ת יצילנו משגיאות: