אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קלב

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קלב

סימן קלא

לכ' הרב החריף ובקי מו"ה חיים יהושיע נ"י שו"ב בסטרעטין:

ע"ד אשר תמה כת"ר על מנהג העולם שמאחרין הפדיון של בן ביום ל"א סמוך לערב ולפעמים נתאחר עד הלילה ועוברין בעשה והביא מדברי הגאון ח"ש ליו"ד סי' ש"ה שהוכיח כן מבכורות י"ג גבי פדיון פ"ח לומר לך שאינו עובר עליו עד ל' אבל מכאן ואילך עובר בעשה כמ"ש רש"י והיינו דיליף לי' מפה"ב א"כ גם בפדיון עובר בעשה וכת"ר כתב דבחינוך ס' שצ"ב מבואר בהדיא דאינו עובר כלל אי משהי לי' רק מצוה להקדים וכן דעת הש"ע סי' ש"ה שכתב ואחר ל' יום יפדו מיד שלא להשהות המצוה משמע דהוא רק זריזות. והנה דברי החינוך הבאתי בספרי מ"פ יו"ד סי' ש"ה ורמזתי שם לדברי רש"ש מנחות ס"ו דפשיטא לי' נמי דאינו עובר כלל בעשה אם מאחר הפדיון והרגיש שם מהגמ' דבכורות י"ג וכתב דשם דוקא בפדיון פ"ח דכתיב ואם לא תפדה וערפתו ע"כ המצוה מוטלת תיכף אחת משתי אלה ולזה ילפינן מפה"ב דאינו מחיוב רק עד אחר ל' וממילא דאח"כ עובר אבל בפדיון גם אח"כ אינו עובר. אבל בתניא רבתי סי' צ"ח כתב בהדיא דאם מאחר הפדיון לאח"ז עובר בכל יום בעשה והביאו הגאון מהרש"ם ז"ל בהגהותיו לאו"ח סי' תקס"ה הנדפס בס' או"ח החדש וידוע שהרב התניא הוא קדמון וא"כ הדבר במחולקת שנוי. והנה פשטות סוגיא דבכורות י"ג נראה כמהרש"ק ז"ל דגם בפה"ב עובר לאח"ז וחילוק מהרש"ש דחוק ואולי י"ל לפי שיטת החינוך דהנה במקנה קידושין כ"ט פשיטא לי' דבפה"ב עובר על ב"ת דהיינו בג' רגלים וברגל א' לאחר הזמן עובר בעשה דובאת שמה יעו"ש. וא"כ יתכן דהא דקאמר לומר שאינו עובר עליו היינו דאי לא הוי ילפינן מפדיון אדם הי' עובר תיכף בעשה כשעבר עליו רגל ולא פדאו אף בתוך ל' ולזה ילפינן מבכור אדם דעד ל' יום א"צ לפדותו ואינו עובר כלל אף כשעבר עליו רגל דהא לאו בר פדי' הוא וה"נ בפ"ח עכ"פ לזה איתקש דבתוך ל' לא עבר בעשה אף שעבר עליו רגל ולאחר ל' כשעבר עליו רגל א' עובר בעשה וג' רגלים עובר בב"ת ובפה"ב נמי הוא כן. אבל גוף דברי המקנה צ"ע דרמז שם לתוס' ר"ה ד' ד"ה ומעשרות ולפי תירוץ א' משם אינו עובר בעשה במעשרות רק בהפריש ולא נתן לכהן יעו"ש ובפה"ב הרי ל"מ לה הפריש ולא נתן דהפרשה בפה"ב לאו כלום הוא דכ"ז שלא נתן ברשותו קאי וגם בט"א ר"ה ד' כתב להדיא דבפה"ב ליכא ב"ת ואולי בפדיון פ"ח שפיר שייך ב"ת ברגלים בהפריש ולא נתן לכהן דהא בפדיון מועיל הפרשה לרבנן דר"א בכורות י"ג דאינו חייב באחריותו והוי כהפרשת תו"מ וילפינן מבכור אדם דעכ"פ בתוך ל' אם הפריש ולא נתנו לכהן אינו עובר כמו בפה"ב בתוך ל' אין עליו מצוה כלל והוא דחוק. ורו"מ כתב לתרץ דברי הגמ' לפי שי' החינוך אם מת הפ"ח דככה"ג לאחר ל' עובר וכן בפה"ב כמ"ש בס' החינוך שם ובתוך ל' אינו עובר איך שיהי' שיטת התניא רבתי מבואר דעובר בעשה בכל יום וא"כ אין שום נידנוד היתר מה שמאחרין עד הלילה למיקם בספק עשה וגם להחינוך הוא מצוה להקדים. והנה רו"מ כתב ראי' להחינוך מקידושין כ"ט דלערלות לרגל ולפדיון הבן דר"י אומר דיעלה לרגל דזה מצוה עוברת וזה מצוה שאינו עוברת ואם איתא דעובר בעשה בכל יום א"כ גם זו מצוה עוברת דגם אם יפדה אח"כ לא יתקן מה שעבר מקודם בעשה בכל יום, וז"א דכה"ג ממש אשכחן בש"ס דשבת קל"ז דקאמר שם לר"א מילה וכל מכשירי' דוחין שבת מנ"ל לר"א אי מכולהו קאמר כדאמרינן ועוד מה להנך שכן אם עבר זמנם בטלו יעו"ש הרי מבואר דמילה אף דעובר בכל יום בעשה לכ"ע ל"ד לשאר מצות כגון שופר וסוכה וכדומה דדוחין שבת דשם אם עבר זמנה לא יקיים עוד מצוה זו להבא אבל מילה אף לאחר זמן מקיים עכ"פ גוף המצוה ועי' תוס' שם דף קל"א ד"ה ושוין ביאור הדבר א"כ גם בפה"ב הוי מצוה שאינה עוברת דעכ"פ גוף הפדיון יוכל להיות לאח"ז משא"כ מצוה ראי' אם יעברו עליו ימי הרגל שוב אין קיום למצוה זו דרגל אחר הוא מצוה אחריתי אבל מה שנתחייב אז הוא חסרון לא יוכל להמנות וז"ב. ומהגמ' דשבת הנ"ל יסוד מוסד לדברי תה"ד שהובא במ"א סי' תרפ"ד ס"ק ה' שכ' דאף דכל המצות דאו' אינם נדחים מפני המגילה כשא"א לקיים שניהם אבל מילה נדחה שאפשר בתשיעי יעו"ש ובס' נח"א ה' מילה דן דמצות מילה בח' חמור מתקיעת שופר ואם א"א לקיים שניהם יש לדחות מצות תקיעת שופר מפני מילה והביא דברי המג"א סי' תרפ"ד הנ"ל דמגילה עדיף וכתב שהוא דבר זר ובמח"כ אשתמיטתי' סוגיא דשבת קל"ב הנ"ל ששם יסוד גדול לדברי תה"ד ומג"א ע"כ יש להתיישב מאד להלכה במה שהחליט בנח"א דתקיעת שופר נדחה מפני מילה בזמנה ובהגהות רב"פ ז"ל שם באו"ח נראה דסובר דלפי הכרעת רמ"א דאין שום מצוה דאורייתא נדחה מפני מקרא מגילה ה"ה במילה כן וצ"ע דלשון מג"א משמע להדיא דמילה שאני שיכול לקיים המצוה לאח"כ. ומ"ש רו"מ בדברי המג"א או"ח סי' תמ"ד שכ' דתשביתו דוחה מילה בזמנה משום דעובר בכל שעתא דא"א לומר בכל רגע משא"כ מילה דאינו עובר רק מ"ע אחת בכל יום דגם בתשביתו אינו עובר בכל רגע רק אם עבר ע"פ כל היום ולא ביערו והביא מדברי הגהות רב"פ ז"ל שם ע"כ כ' רו"מ דכוונת מג"א דתשביתו נוהג גם בלילה משא"כ מ"ע דמילה שאינו נוהג רק ביום הנה הדבר ברור שכונת המג"א הוא משום שעובר בתשביתו בכל רגע וכ"נ דעת המרדכי והבאתי בספרי מ"פ לאו"ח שם ושם הערותי דהרי הביעור הוא אח"ז איסורו דהיינו לאחר שש ואם עובר בכל רגע הי' צריך להיות הביעור מקודם לכן ואח"כ ראיתי בש"ע הרב ז"ל רס"י תמ"ה שהרגיש ג"כ דאף דעובר בכל רגע על תשביתו מ"מ ל"ח לבערו רק לאחר שש יעו"ש וקצ"ע בהא דקאמר בירושלמי סוף מגילה דפליגי שם ר"ה ושמואל אם מזוזה קודמת לתפלה דלשמואל תפלה קודמת שכן נוהג במפרשי ימים והרי מזיזה בכל רגע עובר בעשה ותפלה אינו עובר רק אם לא הניח כל היום עובר בעשה או בכמה עשין אבל עכ"פ לאו בכל רגע ולדברי המג"א הרי יש לד"ז קדומה רבה אפילו על מצות מילה ואולי מזה למד רש"י ז"ל שבת קל"א ד"ה כל שעתא שכ' וכיון שיש לו טלית בכל יום שמשהה בלא ציצית עובר בעשה דמשמע דאינו עובר בכל רגע וע' בא"א להגה"ק מבוטשאטש ז"ל מה"ק או"ח סי' י"ג שהבין מרש"י ותוס' שם דגם במזוזה כן אף שהדבר פלא דהא מסברא עובר בכל רגע ולהנ"ל אולי למדו כן מירושלמי מגילה הנ"ל דגם במזוזה וציצית למ"ד חובת טלית א"ע בכל רגע רק בכל יום וצ"ע דאפשר כל היום שכ' רש"י לאו דוקא הוא ומסברא נראה דעובר בכל רגע וע' מג"א או"ח סי' י"ט. והנה בעיקר שאלתו בדבר המנהג לאחר הפדיון סמוך לערב נראה שיסוד המנהג הוא עפ"י מה שראיתי באשכול ה' פה"ב שהביא בשם יש מי שאומר שחודש שלם בעינן דהיינו שיעברו עליו חודש שלם כ"ט יום וחצי ותשצ"ג חלקים הן להקל הן להחמיר דגם ביום ל"א אם עדיין לא עברו עליו זמן הנ"ל אין פודין דבעינן חידש שלם מעל"ע ובנח"א שם כתב שכן הוא דעת יראים סי' שי"ג וכן מצאתי להדיא ברוקח סי' ש"כ דבעינן חידש מעל"ע ואף שהאשכול שם דחאו מהלכה והעיקר תלוי ביום ל"א ול"ב חודש מעל"ע וביום ל' אין פודין אף שעברו עליו כ"ט י"ב תשצ"ג וכדעת רמ"א סי' של"ו וח"ץ סי' ק"ה ודלא כש"ך סי' ש"ה אבל עכ"פ לחומרא חיישו לדעת רוקח ויראים הנ"ל שאין לפדות רק אחר חודש שלם. וע' בפ"ת יו"ד סי' ש"ה ס"ק י"ד בשם תיבת גומא נראה שסובר להלכה דגם בדיעבד לפני כ"ט י"ב תשצ"ג צריך לפדותו עוד הפעם וזה צ"ע כי באמת דעת רוב הפוסקים דאין משגיחין כלל ע"ז לא להקל ולא להחמיר וכ"כ בסידור הג' יעב"ץ ז"ל אך עכ"פ לכתחלה ודאי יש להחמיר. ע"כ המנהג לפדות סמוך לערב מחמת שלפעמים יזדמן שבבוקר יום כ"א לא עבר עדיין על הוולד חודש שלם אבל חו"ש לאחר עד הלילה למיקם בספק עשה לדעת התניא הנ"ל וגם לשיטת החינוך הרי זריזין מקדימין ובכל אופן בחצות יום כ"א הרי בוודאי כבר עבר על הוולד חודש שלם גם לפי שיטת הרוקח וא"צ לאחר יותר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה