אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קלא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קלא

סימן קל

לכ' הרב הגדול וכו' מו"ה ישכר בעריש דערשאוויטץ נ"י אבד"ק מישל עניין:

ע"ד אשר העיר כת"ר בדבר חדש שבירושלים א"א להקנות אג"ק שיש לישראל שמה כי ירושלים לא נתחלקה לשבטים ולכן אין משכירין שם בתים כדאי' במגילה דף כ"ז וא"כ מהו יעשו עתה במכירת חמץ שנוהגין למכור אג"ק והוסיף כומר דהא דאמרו בקדושין דף כ"ז במעשה במדוני א' שקנה בית רובע חוץ לירושלים להקנות ע"ג מטלטלין ולמה לא קנה בירושלים ע"כ מטעם הנ"ל דאין לשום ישראל קנין בזה והאריך בזה בפלפול ישר: ונראה דבזמן הזה כשיש לישראל שם בית או שדה שקנה מנכרי וודאי דהבית שלו ויוכל למוכרו או להשכירו דהא נכרי שקנה קרקע מישראל בח"ל אף למ"ד דאין קנין היינו לענין הפקעה מידי מעשר אבל עכ"פ קנין נכסים יש לו כדאי' בגיטין דף מ"ו וכן פסק הרמב"ם ז"ל ואפילו לר"א שם דאמר דאין לו קנין לחפור בורות שיחין ומערות היינו לקלקל, אבל עכ"פ קנין נכסים יש לו וכ"כ תוס' ע"א דף כ"א ד"ה אף דנכרי בח"ל יש לו קנין א"כ ממילא הישראל הבא מכותי קנה ויוכל למכרו או להשכירו ונראה דאף אם לא קנה הבית מנכרי רק קנה המקום מהממשלה לבנות שם ג"כ יש לו זכות בזה דכיון דיש לנכרי קנין בא"י כשקנה מישראל א"כ ממילא דהמקומות שתחת רשות הממשלה שייכים לה דכיון דזכי' מכח כיבוש מלחמה דהא נכרי קונה קרקע בכיבוש מלחמה, כדאי' בגיטין ל"ח דעמון ומואב טיהרו בסיחון ועי' בפנ"י שם דמוכח דנכרי קונה קרקע בכיבוש מלחמה וממילא הישראל שקנה הזכות זה מאתם שפיר יש לו קנין נכסים בזה, אבל לכאורה יש להוכיח מתוס' ב"ב דף מ"ד שפלפלו שם באין לו קרקע אם יכול להקנות באגב ובתוס' כתובות דף נ"ד כתבו דיכול להקנות אגב ד"א שיש לו בא"י דקרקע אינה נגזלת משמע דאין להם זכות בא"י מחמת כיבוש רק בקנה מישראל יש לו זכות, אבל לא מה שהחזיקו באלמות. אך התוס' שם ניידו מזה והוכיחו דבאין לו קרקע א"י להקנותו וגם בפוסקים לא הובא כלל סברא זו יתכן באמת מטעם הנ"ל משום דע"י כיבוש מלחמה שפיר קנאו עכ"פ קנין נכסים ועי' ר"ן בפ"ק דגיטין ח' דכתב להדיא דיכול להקנותו אג"ק אף בקרקע שאינו מסיום ותקנות הגאונים הוצרך להקנותו אגב ד"א של א"י ואינו מובן דלמה הוצרך תקנתא בזה כיון דקרקע אינו נגזלת וע"כ כנ"ל משום דבאמת יש להם קנין נכסים והוצרך לתקנתא:

והנה כת"ר כתב דמה שמבואר בח"מ סי' ר"ב דיכולין להקנות אג"ק ביהכנ"ס שיש להם בשותפות או ביה"ק כמ"ש הש"ך שם היינו דוקא לאיש אחר שאינו שיתוף אבל להשיתוף אי אפשר להקנות אג"ק הנ"ל דבלא"ה הוא שלו ולדעתי זה אינו דעכ"פ מקנה לו החלק שיש לו אף דאינו מסיום מכ"מ מהני קנין וכ"כ הר"ן בגיטין פ"ק, ובזה נסתר מ"ש כת"ר דבירושלים עכ"פ יכולין להקנות אג"ק לנכרי כמו בשותפות ביהכנ"ס כיון דאין לנכרי חלק. דשאני ביהכנ"ס או ביה"ק דהוי שותפות רק לבני העיר ובכה"ג יש באמת לכל שיתוף חלק רק שאינו מסיום ע"כ יכול להקנות אג"ק זו. אבל ירושלים למ"ד לא נתחלקה שייכה לכל בני ישראל וכיון דשייך לכל אין לשום ישראל בזה קנין כלל, וחילוק זה הוא להדיא במשנה נדרים בשותפין שנדרו זה מן זה דאסורין בדבר של אותה העיר כגון הרחבה וביהכ"נ ומותרים בדבר של עולי בבל, וכתב בריטב"א שם דדבר שיש לכל ישראל חלק בו הוי כהקדש יעו"ש א"כ בירושלים למ"ד לא נתחלקה לשבטים אין לשום אדם זכות כלל ואין יכול להקנות אף לנכרי ועמ"ש בספרי טל תורה לסוכה דף כ"ז בשם ריטב"א ע"א נ"ט דכל דבר שותפות שאין לשום א' שו"פ הוי כהפקר ומה"ט מותרין בדבר של עולי בבל יעוי"ש, ועי' בנומ"י נדרים מ"ח שם במשנה הנ"ל שכ' דמשם הוכיח הרא"ה ז"ל דאדם יכול לעשות אגב מטלטלין מדברים השייכים לרבים כגון ביהכנ"ס יעוי"ש. ומוכח דוקא ביהכנ"ס אבל דבר ששייך לעולי בבל ע"ז א"י לעשות קנין אגב מטלטלין א"כ גם בירושלים כן ואף לנכרי א"י לעשות אגב אבל צל"ע דהא שם במשנה מבואר איזה דבר של עולי בבל כגון עזרות והר הבית וכן פסק הרמב"ם ז"ל בה' נדרים ולהנ"ל כיון דכל ירושלים לא נתחלק לשבטים א"כ למה חשיב הר הבית ועזרה דוקא הא גם ירושלים כולה הוי דבר של עולי בבל. ויש לחלק דנהי דגוף ארץ ירושלים לא נתחלקה לשבטים אבל עכ"פ גוף הבנין של הבתים של כ"א שבנו הוא שלו רק דאין לו זכות בקרקע א"כ ממילא בנדר אסור עכ"פ ליכנוס לבית חבירו דלגוף הבית אין שיתוף אבל לענין קנין אגב כיון דאין הקרקע שלו א"י להשכיר א"כ כ"ש קנין אגב, ועדיין צ"ע בזה דמלשון רש"י מגילה כ"ז משמע דוקא מעולי רגלים לא לקחו שכר דיתכן שכן התנו ביניהם אבל שלא בשעת הרגל כשבא איזה אורח יכולין לקבל שכר דעכ"פ המקום של הבית שאול או שכיר לו וא"כ שוב שייך שפיר קנין אג"ק, דשם אף בזמן שביהמ"ק קיים מיירי והא דקדושין כ"ז במעשה במדוני יתכן דבירושלים הי' ביוקר ע"כ קנה חוץ מירושלים ועי' רשב"ם ב"ב קנ"ו ד"ה ולקח בית סלע שאינו ראוי לזריעה וקנאו בזול ע"מ כן להקנות לו ובירושלים הכל הי' ביוקר ועכ"פ בזמן הזה הדבר פשוט דיכולין להקנות אג"ק דשם כמ"ש לעיל:

ובמקו"ח:

סי' תמ"ח האריך לענין מכירת חמץ דצריכין דוקא למכור הבית שהחמץ מונח שם מטעם אחריות אלם והערותי זה כביר בתשו' במ"א דהא בא"י אסור למכור לנכרי בית משום לא תחנם ואף בזמן הזה כן כדאי' בי"ד סי' קנ"א וא"כ א"א למכור כלל הבית רק בשכירות והאיך יעשו במכירת חמץ ועכ"פ דסגי בשכירות והארכתי בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה