שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן קכו
לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה ישכר דוב באבאד נ"י אבד"ק בוסקא: ע"ד השאלה באשה שנפלה לפני אח יבם והוא באמעריקא ועפ"י הגב"ע שהוגבה עלי' לפני הרב מו"ה בצלאל ראזין בנעוויארק הוא כופר בכל התורה ואינו מאמין בשום עיקר מיסודי הד"ת ומחלל ש"ק בפרהסיא ואינו ניכר בביתו שום ענין יהדות, והנה מ"ש הרב ר' בצלאל הנ"ל שזה גרוע מן המומר ואולי בכה"ג לכ"ע לא הוי זיקה הוא תמוה מכל צד דלהפוסקים דמומר זוקק ליבום דאעפ"י שחטא ישראל הוא אין נ"מ אף אם יעשה כל הרעות שבעולם לא נעקר שם ישראל ממנו ועי' בקדושין דף ל"ו דבנים פלחי ע"א נמי בנים מיקרי כדכתיב זרע מרעים בנים משחיתים יעו"ש וזרע מרעים היינו אף כל הרעות שבעולם. וא"כ פשיטא דלהפוסקים הנ"ל זקוקה לחליצה, אבל גם לדעת הפוסקים דאח מומר אינו זוקק אף דלכאורה נראה דכופר בכל התורה כולה ודאי הוי כמומר ועי' בהגמ"ר פ' החולץ דמדמה זאת לריבית דלהכעיס אף בעבירה אחת הוי מומר יעו"ש דפורשים מדרכי ציבור אינו בכלל אחיו דאינו חייב לטמא לו ומשמע דלאו דוקא מומר לע"א ובתשו' מהרש"ם ח"ג סי' ה' האריך דמחלל שבת בפרהסיא זוקק ליבום יעו"ש די"א דמחלל שבת בפרהסיא דהוי כמומר הוא רק מדרבנן וגם י"א דוקא בעבודת קרקע אבל בכופר בכל התורה כולה ודאי הוי מומר מה"ת, אבל בתשו' חת"ס אהע"ז ח"ב סי' ע"ג כתב דלטעמא דמהר"ם בר' ברוך משום דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה היא דוקא במומר לע"א שקיבל עלי' דתיהם שקשה לחזור מטעם אימת המדינה אבל בנטמע ביניהם ועובד ע"א כל שלא קיבל עלי' כיון שבידו לחזור בכל רגע שפיר זוקק רק דהקיל שם לענין ע"א ביבמה כיון דלרוב הפוסקים בכל ענין נאמן יעו"ש אבל להקל לענין דאורייתא אינו מקיל שם ובאמת שלדברי החת"ס ז"ל בזמנינו שמדת המדינה כל מומר יכול לחזור בו בפרהסיא ליתא להיתר מהר"ם בר' ברוך צ"ע דבתשו' כמה אחרונים המדברים בזה ועי' תשו' ד"ח ח"ב אהע"ז סי' ק"ע גם בזמנים שכבר יצא דת המדינה כנ"ל מצדדים בזה. אך עכ"ז יש לומר מטעם אחר דבקיבל עלי' קשה לו לחזור משא"כ בעובד ע"א בלי קבלה ומכ"ש בכופר בכה"ת ולא נטמע כלל עמהם. ובתשו' תשורת ש"י סי' ב' כתב ג"כ סברא זו ושוב מביא מח"ס הנ"ל דמקיל בכל גוונא אף במחלל שבת בפרהסיא יעו"ש. ותמהני שבתשו' חת"ס משמע איפכא דדוקא בנטמע ביניהם עכ"פ ולא במחלל שבת בפרהסיא. אמנם התשורת ש"י מיירי לענין דידי' בילדה וולד ומת בתוך שלשים דהוי מלתא דרבנן ובכה"ג אפשר דיש להקל בכל ענין כל שדינו כמומר, אך בנ"ד להקל בלי חליצה דהוי דאו' מחמת שאין היבם רוצה לחלוץ צ"ע טובא דהכא לא מקיל רק בניסת כבר שלא ידעה שיש יבם אבל לא להתיר לכתחילה וגם בזה י"א דוקא בחלצה אח"כ. אך בה"ט סי' קנ"ז מביא מתשו' רד"ך שבאם יסכימו חכמי הדור ימנה עמהם להתיר בזקוקה ליבם מומר כשא"א בחליצה והוי מקום עיגון. אך בנ"ד דלא הוי מומר לע"א ובידו לחזור מדרכו בכל שעה קשה בעיני להקל כי יש בזה חשש דאו' יבמה לשוק ובש"ס ב"ב קל"ו קרי לי' איסור אשת איש ועי' רשב"ם שם ומ"ש השואל בתשו' מהרש"ם סי' ה' דהגר"א פוסק כהגאונים ליתא דבבאורי הגר"א סי' קנ"ז לא הכריע כלל להקל רק הביא כל השיטות כדרכו בקודש ועכ"פ בזה שאינו מומר אין בידי להקל: