אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קכה

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קכה

סימן קכג

לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה נפתלי הירץ באמכאך נ"י אבד"ק מאגרוב ע"ד שאלתו בס"ת שנשפך דיו על אותיות השם ולא ניכר כלל השם וליחך בלשונו הדיו הלחה וניכר היטב השם רק יש שחרות מעט בין אות לאות, אשר כת"ר האריך בזה מאוד דלא הוי ח"ת כיון שעושה מעשה בגוף השם. בעניותי: לא כן עמדי שהדבר פשיט דזה הוי ח"ת ממש דעשה מעשה בגוף השם היינו התקיקה או הכתיבה או החקיקה של האות אבל מעשה הלחיכה אף שהוא על גוף האות ל"מ מידי כמבואר בס' ג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ז דלחיכה בלשון הוי ח"ת וכן הורה גבר הגאון בתשו' בית שלמה יו"ד ח"ב סי' קל"ו ולית דין צריך בושש כלל. אך מ"ש כת"ר דלדעת הסמ"ק דכל שנכתב מתחילה כהוגן לא הוי' ח"ת זה וודאי נכון אבל אנן לא קיי"ל כסמ"ק. ומ"ש כת"ר עצה להעביר דיו על השם דהוי ספק אם מהני ויצטרף עם הספק הנ"ל דלמא כהסמ"ג דלא הוי ח"ת כלל וכבר ראו עיניו דברי המג"א סי' כ"ב ס"ק כ"ז בשם סה"ת דבזה לכ"ע לא מהני העברת דיו רק שהביא מהג"פ שכ' דגם זה הוי ספק לשיטת התוס' גיטין דף כ'. ולפענ"ד אין לצרף זה לספק שהרי עכ"פ לשיטת שאר הפוסקים הוי ספק ולשיטת הסמ"ג וסיה"ת הוי וודאי דל"מ ובתשו' בית שלמה או"ח סי' ז' האריך להשיג על הג"פ דלכ"ע ל"מ בזה העברת דיו יעוש"ה ובפרט לעשות לכתחילה ס"ס בידים, ומ"ש כת"ר דהכא כדי שלא להביא היריעה לידי גניזה הוי כדיעבד הנה גדולה מזו אשכחן בתוס' זבחים ד"ה אפילו דלא עבדינן תקנה ברעי' כיון דגם לאחר רעי' לא משתרי אלא מטעם כל דפריש יעו"ש ומכ"ש הכא דלאחר התקנה דהעברת דיו מותר רק מטעם ס"ס וגם בגוף הס"ס יש לדון דלסיה"ת וסמ"ג לא הוי ספק כלל, ובתשו' בי"ש כתב דכ"ע ס"ל הכי. וגם לצרף דברי הסמ"ק אינו ברור כ"כ אף שבג"פ מצרפו לספק אבל בתשו' רעק"א ז"ל במה"ת סי' ל"ו כתב דאין לצרפו לספק ועי' בספרי טל תורה ב"ב דף פ"א שהבאתי ראי' מש"ס שם דאף לקיום מצוה אין עושין סד"ר לכתחילה וה"ה ס"ס:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה