אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קד

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קד

סימן קג

לכ' מחו' הרב החו"ב בחדר"ת יו"ש מו"ה ארי' פאשקעס נ"י בסאטמיר: ע"ד שאלתי באלמנה אחת אשר לאחר מיתת בעלה חלתה ובעת חליה נדרה והקדישה כל תכשיטיה לצדקה ובכל תכשיטיה יש מה שנתן לה אבי בעלה קודם נשואין וגם מה שקנו ממעות שנפל ד"ג משני הצדדין וגם תכשיטין שנפל לבעלה בירושה מאמו אם חל הנדר עליהן. והנה תכשיטין שנתן לה אבי בעלה קודם הנשואין הם בכלל מתנה מבעלה דאדעתא דלמישקל ולמיפק לא אקני לה. וכן מעות הד"ג שנפל מצד החתן אבל מעות ד"ג שמצד שלה המנהג פשט שהם לה כדין נכסי מלוג וממילא לאחר מות בעלה הקדישה לצדקה מהני. ומ"ש כת"ר גם בדבר והנה התכשיטין של אבי בעלה וגם הד"ג שמצדו ששייך לו כיון שקנו מזה תכשיטין לה הרי נתן לה בעלה וכפי מ"ש הפ"ת סי' צ"ט ס"ק ב' נהגו לוותר לאלמנה התכשיטין א"כ מהני נדרה גם לזה ושוב כתב כיון דכל הטעם של הב"י משום דלאנשי גליל א"י לסלקה והמנהג לסלקה לכן מוותרין נגדה וכיון שאלמנה זו הוא עם היתומים ולא סלקוה ל"ש זה, יפה כתב ומלבד זאת כתב בתשו' בי"ש יו"ד סי' קס"ו דבמדנתינו אין נותנין לה תכשיטין יותר מחלק חמישית וגם זה כשמסלקין אותה ובנ"ד שלא סלקוה נראה דאין בידה להקדיש. ולכאורה יש לדון בנ"ד כיון דהקדישה כל תכשיטיה דהיינו כל מה שהיא מתקשטת בהם וזה נכלל גם התכשיטין שקנו מהד"ג של חלק בעלה וגם התכשיטין שהיו לו מאמו וכיון דע"ז לא חל נדרה יש לומר דגם על חלק התכשיטין שלה שקנו ממעות הד"ג מהצד שלה ג"כ בטל הנדר כדין נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכבר נסתפק בזה בשעה"מ ה' נדרים בהקדיש בע"מ ותמימה למזבח אם בטל כל הנדר או דל"ש בטל מקצתו היכא דאין למקצת נדר חלות כלל וכ"ה שהדבר במחלוקת שנוי, ועי' בתשו' בית שלמה יו"ד סי' פ"ח הביא מתשו' רדב"ז סי' רע"ח בח"ד בשם ריטב"א דבכה"ג לא אמרינן נדר שבטל מקצתו בטל כולו ובתשו' נוב"י מה"ק יו"ד סי' ס"ח כתב דגם בכה"ג בטל מקצתו בטל כולו וגם בשעה"מ הכריע כן והוא סד"ד, א"כ לכאורה לפימ"ש הש"ך יו"ד סי' רנ"ט דספק צדקה דין ממונא יש לו וקילא לנודר אף בחיי' וא"כ יש להקל. אך נראה בנ"ד שאמרה כל תכשיטיה יתכן לומר תכשיטין שלה וזה שאינה שלה לא הקדישה א"כ לא הוי כלל נדר שבטל מקלתו לכ"ע רק אם חשבה בפירוש הכל היינו כל התכשיטין הד"ג וגם ממה שיש לה מבעלה שנפל לו מאמו בזה יש לדון מטעם בטל מקצתו אבל גם בזה צ"ע דאפשר דבנדרי הקדש וצדקה דגם גמר בלבו מועיל כ"א כלל נדר שהותר מקצתו הותר כולו לפי דעת הר"ן ז"ל נדרים דף ס"ו דילפינן דין זה מהא דכל היוצא מפיו יעשה דוקא כל מה שיצא מפיו וע"כ קרא זה בנדרי רשות מיירי דנדרי הקדש וצדקה גם גמר בלבו מהני וא"צ לפיו וא"כ אפשר דבזה לא גילה רחמנא כלל הא דבטל מקצתו בטל כולו ואע"ג דאמרו חז"ל בר"ה דף ו' בפיך זו צדקה ולהפוסקים דגמר בלבו מהני ע"כ בפיך לאו דוקא. א"כ גם לענין נדר שבטל מקצתו יש לומר כן. אבל לפימ"ש הגאון רב"פ ז"ל בהגהותיו ליו"ד סי' רנ"ח דגם בצדקה אף דגמר בלבו מהני מכ"מ אין כופין ע"ז לקיים ומשו"ה כתיב בצדקה בפיך דשם כתיב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוהו יעו"ש. ועמ"ש בזה בספרי טל תורה נדרים דף ז' א"כ הכא בקרא דכל היוצא מפיו יעשה דלא נזכר כפי' שפיר י"ל דה"ה בנדרי רשות אבל לא בנדרי הקדש וצדקה. וגם יש לדון בסברא דבמחשבה ל"ש ענין התכללות כמו בדבור וא"כ גם מקדיש בפה הרי מקודם גמר במחשבתו, וא"כ נהי דמה שנדר בפה בטל אבל עכ"פ צריך לקיים מצד מחשבתו. אבל יש לומר דכיון דגמר בלבו להוציא בשפתיו אין הנדר מתקיים כלל במחשבה כמ"ש בתשו' בי"ש יו"ד סי' פ"ח במה"ת וגם בזה יש לפקפק ועמ"ש בטל תורה נדרים שם. אבל בלא"ה קשה לסמוך בזה על בטל מקצתו אף אם נימא דהוי סד"ד כיון דהחת"ס יו"ד סי' ר"מ הכריע להלכה דספק צדקה גבי נודר ילפא להחמיר הוא משום צדק משלך ותן לו ומשמע שם דאף בספיקא דדינא סובר כן יעו"ש. ולכאורה נראה ראי' דבהקדש נמי אמרינן בטל מקצתו בטל כולו מהא דאמרו בקדושין דף י"ב ובכ"ד בבהמה של שני שותפים הקדיש חציה וחזר ולקחה קדושה ואינה קדושה דלמה נקיט הקדיש חציה דהא גם כשהקדיש כולה הדין כן נהי דלא הי' יכול להקדיש חלק השותף האחר אבל עכ"פ שלו קדוש וכשחזר ולקחה והקדיש ג"כ הדין דקדושה ואינה קריבה וע"כ דהקדיש כולה בטל כל הנדר וממילא דלא חל מתחילה כלל ואח"כ כשלקחה והקדישה קריבה ג"כ דל"ש דיחוי מעיקרא כיון דלא חל מתחילה הקדושה כלל, אבל אין זה מוכרח דאורחא דמלתא קתני הקדיש חציה דאין דרך להקדיש דשא"ש אבל בהקדיש כולו ג"כ הדין כן דחציה קדוש, ונראה לדינא דאף אם חשבה כל שמתקשטת בהם בפירוש עכ"פ מה שהוא שלה נדרה חל וצריכה עכ"פ ליתן השיוי כפי הוואליטא דעתה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה