שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן צד
לכ' הרב המופלג וותיק מלא עתיק מו"ה אליעזר הערבסטמאנן נ"י סת"ם בבריגעל:
א) ע"ד נגיעה בין אות לאות בתפילין והקלף שם דק שא"א לגרור דיהי' נקב בקלף והסופר הלבין הנגיעה באיזה צבע לבן, וכת"ר הכיר הדבר ומישמש שם והלך הצבע לבן וכשאר הנגיעה כמקדם. הנה הסופר לא עשה כשורה והדבר פשוט שלא הועיל כלום כיון דעדיין האותיות מחוברין ע"י הנגיעה, ע"כ אף בעת שהי' הצבע לבן למעלה לא הועיל כלל לשוי מוקף גויל כמ"ש. ומ"ש רו"מ עצה לדבק מטלית מתחת ואח"כ למחוק אם יהי' נקב יש להתיר מס"ס דילמא כתירץ א' של הב"י דנקב אינו מגרע כלל אף בתחילת כתיבה, ואת"ל דנקב פוסל דלמא כטו"ז סי' ר"פ דמועיל מטלית לענין מוקף גויל. גם זה אינו ברור להתיר דלנוב"י מהד"ק יו"ד סי' ע"ה דנקב שמגיע מאות לאות הוי כנגיעה ממש לכ"ע ובתחילת כתיבה לכ"ע פוסל והכא הרי הוי כבתחילת כתיבה כי האות לא הוכשר מעולם, וא"כ אין כאן ספק רק דלמא כהטו"ז סי' ר"פ. וגם בדברי הטו"ז גופא אינו ברור שמכשיר דנראה מדבריו דדוקא אם הי' המטלית לפני כתיבה ונחבר כא' מועיל, אבל אי לאו הכי פסול גם לדידי' מטעם היקף גויל ובדע"ק סי' ר"פ הבין מהטו"ז כמ"ש רו"מ ובגה"ק שם כתב כמ"ש. ובשגם דהוי כעושה ס"ס לכתחילה ע"י המטלית שיניח והרי כתב פרמ"ג יו"ד סי' ק"י בשם מהרי"ט דאין עושין ס"ס לכתחילה. ועכ"ז מה"ט לחודא לא הייתי חושש כ"כ שדברי מהרי"ט ז"ל אינם מוסכמים כמ"ש בס' יד יהודא לה' שחיטה סי' כ"ג. ובפרט דהוי שעת הדחק להכשיר תפילין אבל העיקר כי לפי דעת הנוב"י ז"ל אין כאן ס"ס. ואף שראיתי בס' גה"ק בכלליו לסת"ם סי' י"א הביא מס' אורים גדולים שחולק על נוב"י הנ"ל מכ"מ שוב הוי כעין ס"ס להחמיר לכן לפענ"ד לבל ליכנוס בתקנה זו:
ב) וע"ד השאלה שמצוי בתפילין בסופרים שכותבין עפ"י האר"י ז"ל על "כ" של ידכה ג' תגין וכשכותבין בקצה הכ' התג השלישי נראה כל' אם מכסין ב' התגין שלפניה, ורו"מ כתב שלכאורה פסול כיון דכתב התג הא' בקצה הכף נעשה ל' ואף שכתב אח"כ עוד ב' התגין הלאה ועי"ז ניכר שהוא כ' הו"ל כחק תוכות דאין המעשה. בגוף האות. הנה כעין זה כתב בקסה"ס חקירה ג' בטעמא דמהרי"ט ז"ל בתשו' בראש ל' שנכנס לתוך ד' ונראה כה' שאין מועיל להראות לתינוק אם לא בכיסוי גוף הל' דאל"כ הא כשהתחיל ליכתוב צוואר הלמד מלמעלה למטה כבר נפסל הר' או הד' עד שעשה אח"כ גוף הל' והוי תק תוכות ע"ש, ודבריו בזה ברורים כיון דאין עושה מעשה כלל בגוף הר' שיעשה ה' רק בלמד, ובתשו' אחרת כתבתי ותמהני מאוד בזה על תשו' בית שלמה יו"ד ח"ב סי' קס"ד, דפשיטא לי' דבכה"ג ל"ה חק תוכות כיון דנעשה ע"י כתיבה והביא ראי' דהרי כשכותבין ה' כותבין מקודם ד' ואח"כ רגל השמאלי ונעשה עי"ז ה' ולא הוי חי"ת יעו"ש שדבריו נפלאים דשם כשכותב הרגל עושה מעשה בגוף האות, אבל הכא עושה מעשה באות ל' והוי שפיר חק תוכות לגבי ה':
ומכ"מ בנ"ד שהתגין הם על גוף הכ' ואינם באות אחר אפשר דזה לא מיקרי ח"ת כיון דעושה מעשה בגוף אות כ' וצ"ע בזה דאפשר כיון דהתגין אינם לעשותם כ' אלא שעי"ז יהי' גוף הכ' ניכר שלא יקראוהו ל' ע"י התג השלישי שבקצה הכ' הוי שפיר כח"ת:
והנה כת"ר כתב להכשיר בזה מס"ס דלמא כתב הסופר ב' התגין מקודם ואח"כ התג הג' שבקצה הכ' ואת"ל התג שבקצה מקודם הכ' דלמא כהסמ"ק דח"ת אינו פוסל לאחר כתיבה וא"כ כשכתב ב' התגין אח"כ שוב הוכשר בזה כמו ע"י מחיקת התג להסמ"ק ויפה כתב, ולפי מ"ש יש להוסיף עוד ספק דלמא אין זה בסוג ח"ת כלל כיון דעושה מעשה בגוף האות ומה שמסופק רו"מ באשר שיש סופרים שכותבין מקודם כל הפרשה ואח"כ עושין התגין א"כ הוי רק ספק א' דלמא עשה מקודם ב' התגין ואח"כ השלישי שבקצה הכף, דאם עושה התג השלישי מקודם ונעשה ל' שוב אף לסמ"ק הנ"ל אכתי נפסל משום שלכ"ס דהא כבר כתיבה כל הפרשה, ובאמת לפי דעת רו"מ דפשיטא לי' דכתיבת התגין שאח"כ אינו עושה מעשה בגוף הכ' והוי רק כח"ת רק דלהסמ"ק כשר כיון שנעשה אחר כתיבה ממילא ל"ש כזה שלכ"ס דכללא הוא דשלכ"ס היינו ע"י כתיבה ולא ע"י מחיקה כמ"ש פרמ"ג בס' ל"ב וכתיבת ב' התגין הוי רק כמחיקת תג הג'. אבל לפימ"ש לעיל דיש לדון דזה כעושה בגוף האות וחית מיקרי שוב יש לדון בכה"ג משום שלכ"ס. ומ"ש רו"מ דיש לומר ס"ס דלמא כתב בראשונה ב' התגין ואח"כ התג השלישי הסמוך לקצה הכף ואת"ל כתב מקודם זה התג דלמא כהפוסקים דבשל ראש כ"ב כסדרן. וזה ליתא כלל דדוקא לענין קדימת פרשה לחבירתה כתבו כן ולא בשלכ"ס בפרשה גופא. ומכ"מ בסתם תפילין הבאין לפנינו אין לחוש דלמא כתבו כל הפרשה ואח"כ התגין ומהגם דיש לדון קצת משום רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם וה"ה בכל דבר מצוה כדאיתא ביו"ד סי' ס"ה, לענין ניקר ועי' תשו' בי"ש סי' קט"ו ובדבר התפירה בין בית לבית ודאי לכתחילה יש לעשות כן והרוצה לקיים כדינא וודאי אינו יוהרא. ובדבר הנגיעה של קוץ השמאלי מהיוד לא' של אלקים לדינא יפה השיב לו הגאון מהרש"ם ז"ל דסגי בגרידה ויש לסמוך על רלב"ח וגר"א עכ"פ בזה דאם יצטרך למחוק כל הא' לא יהי' שום תקנה שאסור למחוק השם ויש לסמוך על המתירין בגרידה, וזה כוונת מהרש"ם ח"ג סי' רצ"ח אלא שיש קיצור בלשון: