שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן פט
לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה נחום בוימעהל נ"י אבד"ק קראשצינקא: ע"ד שאלתו באיש כפרי שמכר בהמתו המבכרת לנכרי לפטרה מבכורה בקנין כסף לבדו והאיש הנ"ל הוא איש גס ולא ינהג בו קדושת בכור אם יש להתיר לו להטיל מום ע"י נכרי. הנה הדבר מוסכם מכל האחרונים דאין להתיר ועי' תשו' הרי"מ יו"ד סי' י"ח. ומ"ש כת"ר דבדד"מ הוי קנין קשה לדון קנין בכור מטעם דד"מ דהוי דרך הערמה. כמ"ש בתשו' צ"צ ותשו' עבוה"ג וחת"ס יו"ד סי' שי"ח ומגן האלף סי' תס"ח. אמנם מיש כת"ר דשם המנהג לקנות בכסף היינו שהמנהג כן בין הסוחרים גם מישראל לישראל וכן לנכרי בזה יש מקום להקל עכ"פ להטיל בו מום. ומ"ש כת"ר מתשו' דברי חיים יו"ד סי' ק"ז שכ' בשם הצ"צ דבדרך הערמה ל"מ קנין סטימותא הנה בספרי מ"פ יו"ד סי' ש"כ הבאתי כן גם מדברי הרי"מ יו"ד סי' י"ח וכן ראיתי בשו"ת אבני נזר יו"ד ח"ב סי' ת"ב פיקפק בזה, אבל מדברי כל האחרונים באו"ח סי' תמ"ח נראה דמועיל סטימותא לענין חמץ וכן לענין בכור אף דהוי דרך הערמה, וכ"כ בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' קפ"ו דכל הפוסקים האחרונים סוברים כן ובתשו' צ"צ כ"כ לענין קנין שבדיניהם אבל לא לענין סטימותא יעו"ש. ואף דיש לדון קצת בקנין כסף כיין שחז"ל הפקיעו הקנין לא יתכן סטימותא וכן כתוב בפשיטות בתשו' אבני נזר יו"ד ח"ב סי' ת"ב. אבל בתשו' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ה כתוב להדיא דמהני קנין כסף במקום שהמנהג פשוט כן ועכ'פ יש מקום להקל ע"י אמירה לנכרי להטיל בו מום אך צריך להיות ברור שהמנהג כן יפה, ובעירנו ובכל גלילותנו אין דנין כן רק למי שפרע. ואף גם זאת אם באנו להתיר בקנין כסף יש לחקור מהכפרי כמה לקח אדראן כי בזמנינו אף מאה מארק אינו שוה פרוטה דהיינו משקל חצי שעורה כסף נקי ועכ"פ אם הי' בבירור שוה פרוטה והמנהג פשיט שם כן יש מקום להקל ע"י אמירה לנכרי להטיל בו מום וכ"כ בתשו' בי"ש יו"ד סי' ר"ל דאם המנהג לקנות בכסף קנין גמור יש להקל לענין אמירה לנכרי להטיל בו מום. וכה ראיתי בתשו' אבני כזר יו"ד ח"ב סי' ת"ט שכתב דהא דאמירה לנכרי שרי בכה"ג היינו כשאין מבטיח שכר לנכרי אבל במבטיח לו שכר הוי עכ"פ גורם כמבואר בחו"מ סי' ל"ב בשוכר עידי שקר וש"ך שם וגרמא אסיר מה"ת לענין הטלת מום דכתיב וכל מום לא יהי' בו יעו"ש והוא דבר חדש אבל דברי' מסתברים למאוד: