שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן פה
לכ' הרב החו"ב שהיו"ח מו"ה שלמה תאומים חתן הרב הגאבד"ק טאפארוב: ע"ד שאלתו אודות המקוה שעשו שם בציור הנכתב בסו"ס לחם ושמלה שעשו בק' אונגואר וכת"ר האריך בזה ואני אבוא בקצרה. הנה במקוה כזו שפשוט לבעל לחו"ש דכשרה פיקפוק הגה"ק אבד"ק צאנז ז"ל דהוי קטפרס ואינו חיבור:
וכת"ר הביא דברי תשו' מהרש"ם ח"ג סי' רמ"ד שתמה מה בכך דהמים שעולין אח"כ למעלה הוי קטפרס, אבל עכ"פ הרי המים השאובין היורדין ע"י הקנה להמעיין נטהרו בהשקה, וע"ז כתב כת"ר דחומרת הגה"ק מצאנז הוא דגם בכה"ג הוי כנ"ס וכ"ס דהראב"ד מחמיר אף שנתערבו במקוה או מעיין שיש בו מ"ס לא הוכשרו ע"י השקה רק בתוך המקוה נתבטלו וכשעלו אח"כ למעלה רוב מהשאובין מחמיר הראב"ד ז"ל, והא דממלא בכתף ושופך לעליון עד שיורד לתחתון מ"ס הוא משום דאמרינן דמחצה על מחצה יצאו כמבואר בבעה"נ. אבל הכא ודאי יש רוב שאובין. וכ"כ בתשו' בי"צ יו"ד ח"ב סי' כ"ז ודבר זה אין להחמיר כ"כ כי הוא רק חומרת הראב"ד ובתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' ס"ג וגם בתשו' משיב כהלכה מקילים בזה. אך ראיתי בתשו' העמק שאלה יו"ד סי' מ"ט בדבר עשיית מקוואות החדשות נראה משם דחומרת הגה"ק מצאנז ז"ל הוא דהמים שאובין שנכנסו ע"י הקנה למעיין ונכנסין ע"י הקבה אחר המה זוחלין ואינם נטהרים בהשקה כלל כמבואר בריב"ש סי' רצ"ב. ונראה דהחומרא הוא דמים זוחלין אינם מחוברין להמעיין שיועיל השקה דהוי כעין קטפרס ולי צ"ע דהא ממשנה דשופך לעליון ויורד לתחתון מוכח דגם מקוה זוחלת מטהר השאובים וכבר הארכתי בזה בספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' צ"ד ומכ"ש הכא דהוי מעיין, וראיתי בתשו' העמק שאלה הנ"ל יו"ד סי' ס"ב שהאריך דמקוה זוחלת אינה מטהרת השאובין וכתב דמהא דממלא בכתף הנ"ל אין ראי' דמגווא דמנא קעקר כדאי' במנחות צ' א"כ המים ששופכין יורדין לתוך המקוה ונטהרין שם קודם שנעשו זוחלין יעו"ש ואני תמה דלפי"ז למה החמיר במקואות החדשות בסי' מ"ט הנ"ל הא זה ממש כהא דממלא בכתף ושופך לעליון עד שיורד לתחתון ואם נימא שם דעכ"פ רגע אחת יורדים המים לתוך המקוה ואח"כ זוחלין א"כ גם במקואות החדשות כן ואינו יודע שום הבדל ביניהם הא גם בזה יורדים למקוה ונטהרו בטרם שעולין ע"י הקנה השני. ועכ"ז חוששני מאוד לעשות מקוה לכתחלה נגד דעת בעל דברי חיים ז"ל:
אמנם כפי שכ' כת"ר דאין להם עצה אחרת יעשו ע"י המשכה ג"ט ע"ג קרקע בטרם שיורד להמעיין וגם אח"כ יעשו המשכה טרם שעולה להקנה השני שהולך ע"ג צימענט ג"ט, בזה כתב ג"כ בספר העמק שאלה סי' מ"ו להקל בשעת הדחק רק שהחמיר שם דוקא בג"ט ע"ג קרקע הראוי לבלוע ולא ע"י צימענט דאינו ראוי לבלוע ובנ"ד הוי ג"כ ג"ט ע"ג קרקע בטרם שיורד להמעיין ובתשו' אחת כתבתי דגם להמחמירין דמקוה זוחלת אינו מטהר שאובים יש להקל כשהמים באו ע"י המשכה דהוי רק דרבנן לרוב הפוסקים ואח"כ ראיתי שגם הגאון מהרש"ם ז"ל ח"א סי' קמ"ה כתוב כן והביא שם מ"ש בספרי שירי טהרה למקואות בזה. אך בהעמק שאלה מקיל מטעם אחר ע"י המשכה עפי"ד הש"ך שמתיר במעיין ע"י המשכה אף ברוב שאובים וא"כ אף דנימא דלא נטהרו בהשקה וכסברתי הנ"ל מכ"מ אח"כ שעולים למעלה עם מי המעיין אף שמי המעיין מיעוטים כשר כש"ך הנ"ל רק דיש להחמיר דוקא המשכה ע"ג קרקע כהמרדכי יעוי"ש ולפי שיטתו עיקר ההמשכה הוא בצירוף עם מי המעיין מטעם מעיין מטהר בהמשכה אף בלי ריבוי, ובנ"ד הרי ההמשכה השני' הוא רק ע"ג צימענט. אמנם דברי העמק שאלה צל"ע דהא מה שעולה למעלה מי המעיין עם השאובים הוי קטפרס אף שהמים נחים אח"כ כיון דהסילון עומד באויר כמ"ש שם בס' כ"ט וכן החמיר בדברי חיים ח"ב יו"ד סי' פ"ח וצ"ל דהקיל בזה עפי"ד הר"ש דבשאובים דרבנן יש לומר דגם קטפרס חיבור והכא כיון דהוי ע"י המשכה הוי דרבנן וגם יש לומר דמעיין קיל טפי וכדעת כמה פוסקים דמעיין הוי חיבור גם בקטפרס ודבר זה אינו ברור ובפרט בנ"ד שכפי שכ' כת"ר במכתבו לאחר שעולין המים למעלה נפסקו לגמרי מהמעיין דלמטה דבכה"ג הוי ודאי קטפרס, ואם כו לפענ"ד יש להקל בלא"ה דהא שאובים נטהרו בהשקה בבואם לתוך המעיין דאז לא הוי קטפרס כלל ובפרט לאחר שהומשכו ע"ג קרקע מכ"מ במקוה יש לעשות לכתחלה לצאת ידי כל השיטות לכן אם באפשרי יש לעשות גם המשכה שני' ג"ט עג"ק ממש כמ"ש העמק שאלה ובמ"ש לעיל להעיר על העמק שאלה דמה מהני הכא מעיין בהמשכה הרי אינו חיבור למעיין דהוי קטפרס י"ל עפי"ד הגר"א ז"ל ביו"ד סי' ר"א ס"ק ה' דכל ענין זוחלין שאין מקוה מטהר משום דזה הוי קטפרס ואינו חיבור וממילא ליכא מ"ס ומעיין כיון דסגי בכ"ש ואין צריך צירף להכי כשר בזוחלין יעיי"ש, ובתשו' כתבתי דזה יתכן רק להפוסקים דמעיין מטהר גם אדם בכ"ש, אבל לשיטות רוב פוסקים דלאדם בעי מ"ס ואפ"ה מעיין מטהר בזוחלין א"כ אי אפשר כלל לומר כסברת הגר"א ז"ל הנ"ל וע"כ דזוחלין ל"ד כקטפרס ופסול מגזיה"כ ולא מטעם קטפרס אבל עכ"פ גוף הסברא דהיכא דסגי בכ"ש מעיין גם קטפרס מהני הוא סברא ישרה וא"כ לדעת הש"ך דלענין שאובים גם מעיין כ"ש ורבו שאובים ע"י המשכה כשר שוב לאו איכפת לן בקטפרס כלל כיון דסגי במעיין כ"ש וא"צ צירף:
ועכ"ז טוב להחמיר בכל האפשרי שיהי' המשכה שני' ג"ט עג"ק ממש. גם הלום ראיתי דבר פלא בתשו' מהר"ם בכע"ט ז"ל יו"ד סי' י"ח שכתוב דכל היכא דסמכינן על המשכה אורך ההמשכה ג"ט כמבואר בש"ע ורוחב מקום ההמשכה אינו מבואר ונראה דצריך להיות עכ"פ רוחב טפח יעוי"ש. ולפענ"ד צ"ע דג"ט היינו שיצא מתורת לבוד וזה באורך אבל ברוחב מה נ"מ אפילו בכ"ש סגי אבל מאחר שיצא מפי הגאון הנ"ל ודאי דיש להחמיר כן. והאמת אגיד כי במקוה כזו צריכים מאוד לשום לב לכל פרט ופרט בענין הקנים וכדומה ועי' בזה בס' העמק שאלה סי' מ"ט כמה דקדוקים בזה בדיבוק חברים והש"י יהי' בעזרם שלא יצא מכשול מתח"י ח"ו:
ב) ובדבד השאלה בדבר הזקוקה ליבם והוא באמעריקא שאי אפשר לה לנסוע שמה בשום אופן, אם יש איזה היתר שתעשה שליח לחליצה, לפענ"ד אין בזה סמך כלל וכלל כי גם הגאון מהרש"ם ז"ל בח"א סי' קל"ה הסכים שח"ו להקל כלל בזה ובתשו' חלקת יואב להגאון ה"ר יואב ז"ל אבד"ק קינצק האריך בזה להוכיח בראיות שחליצה ע"י שליח לא מהני כלל וכלל ומן השמים ירחמו: