שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן עט
לכ' ידי"נ הרב הה"ג המובהק מו"ה יהודא מאיר לעווין נ"י דומ"ץ בק' קראקא:
ע"ד השאלה אודות הגט שבא ממדינת סוביר מאיש א' מקראקא שנשבה לשם ובא משם גט ע"י הבי דואר עם הרשאה משליח ראשון לשליח שני וכ' שם שהשליח ב' הוא אברהם בן שמואל בינדער מעיר נייא-סאנץ. ושם האיש ההוא אברהם שמואל בינדער והדבר ברור שכוונת השליח הראשון הי' על הר' אברהם שמואל כי הר' אברהם שמואל הי' ביחד עם הבעל ישראל הנ"ל בארץ שבוי' לכן הציע הבעל שם בב"ד לעשות אותו לשליח שני והשליח הראשון לא הכיר מעולם האיש הנ"ל רק סמך על הבעל אם יש ליתן הג"פ:
הנה כעין שאלה זו נשאל בתשו' תשורת שי:
סי' ר"ץ שנשתנה שם השליח שני רק עפ"י אומדנא יודעין ברור שלזה נתכוין כי השליח השני ראה את הבעל באיזה מקום ודרש ממנו שישלח גט לאשתו ויעשה אותו לשליח שני וכן עשה והאריך בזה שלא ליתן הגט. אך שם הריעותא יותר גדולה כי הי' שינוי בשם השליח ממש כי הי' שמו ישראל געלבערגער ונכתב עזריאל, אבל בנ"ד יש לדון מאחר שכ' שם השליח השני אברהם ובאמת שמו אברהם אף שהי' נקרא בשני השמות יחד מכ"מ י"ל שאין בזה שינוי רק חסרון ובגט פסול דבעינן ספירת דברים, אבל הכא סגי בסימן שמו האשכנזי ושם מקומו שאין נמצא שם אחר בשם זה עפ"י האומדנא הנ"ל:
וגם במ"ש לעיל דבנ"ד מ"ש אברהם לחוד ל"ה שינוי אינו ברור כ"כ די"ל דהוי כחצי השם והוי שינוי גמור ועכ"ז י"ל בנ"ד כמ"ש בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק ל"ז להעיר מתוספתא דע"מ שנקרא יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון ה"ז מקודשת דמשמע דלא הוי שינוי השם, וגם בתשו' בי"צ אהע"ז סי' ט"ז בח"ב האריך בזה - אך עכ"פ הרי צריך להיות אומדנא ברורה עפ"י ב"ד ועדים וכשיהי' אומדנא ברורה עפ"י עדים והדבר נוגע לעיגון באמת, לפענ"ד יש מקום להקל באם יסכימו לזה שני גדולי הדור ובפרט בעובדא דתשורת ש"י הנ"ל נראה דמחמיר משים דאפשר שהשליח ראשון יעשה עתה לשליח שני בפירוש עפ"י כתבו לאיש ישראל געלבערגער, וה"נ אפשר שהשליח ראשון יעשה עתה לשליח שני היינו אברהם שמואל מכייאסאמן ובזה האופן ודאי דשפיר דמי בלי שום ספק אף שאין הבעל שם:
ובדבר הספק עוד שהבעל שינה שם גם שם אבי' שהי' שמו אברהם וכתב בגט אברהם המכונה מיכאל, והנה כפי הנראה באמת הוחזק שם בשם בן מיכאל, אף דמבואר באהע"ז סי' קנ"ט סעיף י' דא"י לשנות שם האב, הכה בגט מקושר הובא בפ"ת ס"ק כ"ד שם חולק ע"ז אבל גם לרא"ש נראה דבאם כתב בלשון המכונה והוחזק שם בשם הגט כשר. דעכ"פ מכונה בשם זה ואף שיש שינוי גמור בשם האב של השליח י"ל הא גם בגט דעת עבוה"ג להכשיר בשינה שם האב, ואף שרבים חולקים עלי' היינו בגט אבל בהרשאה ושליח דל"ב רק סימן שלזה נתכוין אין שינוי שם האב מעכב כלל ועי' תשו' ברכת יוסף סי' ס"ג באה"ז שצידד הרבה להקל בשינוי שם האב בגט ועי' תשו' מהרש"ם ח"ג סי' של"ט ועכ"פ בהרשאה יש להקל במקום עיגון גדול שאי אפשר להשיג גט אחר בשום אופן, אך צריך לדעת נכון האומדנא שכ' כת"ר שיודעין ברור האיך נודע זה בבירור ושם בעובדא דתשורת שי הי' הבירור ע"י שליח הב' שאמר שהבעל אמר לו שיעשה אותו לשליח:
אבל בנ"ד שהשליח השני אין אתו יודע עד מה אין האומדנא ברורא זולת אם יכתבו הב"ד מסדרי הגט משם כי לפניהם אמר הבעל לשליח ראשון שיעשה שליח השני את ה' אברהם בינדער מנייאסאנץ שהי' עמו ביחד בשבוי' ויהי' ע"ז עדים וזה הר' אברהם הי' עמו ביחד בשבוי' דבאופן זה יש מעליותא בנ"ד כי בתשורת שי שם החמיר משום דאין השליח נאמן דאין ע"א נאמן רק לענין בפ"נ ולא לענין אחר דהוי דבר שבערוה, וגם שמא חזר בו הבעל אח"כ ועשה אחר לשליח ובנ"ד אם יהי' בירור עפ"י עדים בב"ד שאמר בשעת מעשה, הרי אזדי לי' תרי חששת דתשורת שי הנ"ל ובנ"ד מה ששינה הבעל שם אביו ל"ד לעובדא דתשו' הרא"ש שכ' על אבי' שמואל והי' שמו שמעון פסול דהכא שכ' שם אביו רק כתב המכונה והרי באמת מכונה בשם זה עכ"פ סם במקום כתיבה ואף שלא נקרא האב כן בפני' רק שלא בפני' אם כתב עיקר השם וכתב גם הכינוי כשר כמ"ש בט"ג הובא באהלי שם כלל ז' ס"ק נ"ט יעו"ש, א"כ גם בשם אבי' י"ל כן:
וגם בכינוי שלו שכ' יאסעף שונה מאותיות יוסף כפי הנהוג במדינתנו לקרוא יוסף בחטף קמץ אין קפידא כמ"ש הט"ג בסם יוסף יעו"ש- ובקציר אם באפשרי ששליח הראשון ימנה עתה את ה' אברהם שמואל הנ"ל בפירוש שפיר מהני ויוכלו אח"כ למסור לה הגט ע"י השליח ה' אברהם שמואל ובאם הדבר א"א שאין עוד השליח ראשון או הבעל בשם אם יהי' בירור גמור ע"י הב"ד והעדים שבשעת מעשה אמר הבעל לשליח ראשון שיעשה זה השליח הר' אברהם מנייאסאנץ. שהי' עמו יחד בשבוי' והדבר ברור עפ"י עדים שכן הוא והיא עיגון גמור לפענ"ד יש להקל, אך בתנאי גמור שיסכימו לזה שני רבנים גדולים ומפורסמים ולא אוכל לקבל עלי המשא לבדי ובפרט שיש שאלה בגוף הגט: