אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן עז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן עז

סימן עו

להרב המופלג מו"ה שאול דוד נ"י בצנאנז י"ד שאלתו באשה א' שזה שמנה ירחים אחר נישואיה אשר אחר כל תשמיש מוצאת בבוקר על סדינה איזה טיפי דמים ויש לה צער בכל ביאה, ומבואר בש"ע דיכולה לתלות בזה אך שצריכה ז' נקיים ומחמת שנמשך הדבר כמה ירחים דרשה אצל רופא ואמר לה שיש לה קאנואר בצדדי רחם ועי"ז מחמת מיעוך האבר בשעת תשמיש יוצא דם מהצדדים וגם נשים הבקיאות אמרו אשר ראו צוואר ביה"ר מקולקל ויכולה לגלע ולהוציא דם גם האשה בעצמה אומרת אשר כמה פעמים בעת שבדקה בעד מצאה מראות טמאות על העד ולא היתה יכולה לטהר עצמה עד שיעצוה לבדוק עצמה במוכין וואטטע ואז עלתה הבדיקה יפה, ושופנות ג"כ שזה מחמת שנתקלקל שפתי בית הרחם, ע"כ בעת שנוגעת שם יוצא דם והרופא אומר שלרפואתה צריך הדבר להתמשך זמן רב. ונפשה בשאלתה להתיר לה בלא ז' נקיים אחר ראייתה מ"ת כנ"ל:

הנה כפי הוצעת השאלה שמוצאת בבוקר אחר ליל תשמיש על סדינה כמין טפי דמים הי' נראה להקל עפ"י אמירת הנשים שהביה"ר מקולקל ויכול להגלע ולהוציא דם דהא כיון דמצאה בבוקר א"כ אין צריך כלל לחוש שראתה בשעת תשמיש כמ"ש הש"ך יו"ד ר"ס קפ"ז וכיון שכן מה שמצאה על סדינה תורת כתם עלה וכתמים הרי יש לתלות אף במכה שא"י שמוציאה דם כמ"ש רמ"א סי' קפ"ז ואף דאפשר אין זה מכה כלל אבל עכ"פ הרי נשים מעידות שכפי ראות עינם יכולה להגלע ולהוציא דם מחמת האכצינדובג על שפתי הרחם והרי בכתמים תלינן במכה שיכולה להגלע ולהוציא דם לכ"ע, אף דא"י אם חיככה שם אפ"ה תלינן בזה דאמרינן דחיככה ולא אדעתה ועי' בש"ע הרב סי' קפ"ז ס"ק כ"ג. וראיתי בס"ט סי' קפ"ג הביא מתשו' פ"מ באשה שהי' לה מכה בא"מ ונתרפאה ואחר תשמיש מצאה כתם בבגדי' טהורה דבכתמים תלינן להקל שע"י תשמיש נתגלע והוציא דם כיון דהי' לה כאב בשעת תשמיש יעו"ש ובס"ט פקפק עלי' דלא תלינן בכתמים רק משום דלא ארגשי' אבל הכא הרי ע"כ צריכין לתלות שבשעת תשמיש נתגלע המכה וא"כ ניחוש נמי שמא ראתה בהרגשה וסברא הרגשת שמש הוא יעוי"ש א"כ לכאורה גם בנ"ד יש פיקפוק זה, אבל גם בגוף דברי הפ"מ צ"ע דלמה לו לתלות שבשעת תשמיש נתגלע דהרי יש לומר דהתשמיש לא גרם לי' מידי רק איזה חיכוך אחר שא"י כלל כמו בכל כתם ואולי מיירי הפ"מ במכה שבפנים דלא שכיח שם כלל חיכוך ואין לתלות רק בתשמיש אבל הכא המכה בצדדים בשפת הרחם י"ל דנתחכך שם ע"י איזה סיבה, וגם שם חמיר טפי דכיון דנתרפאת המכה הרי אין אנו יודעים כלל אם מכה זו כשתתגלע תוציא דם והרי בכתם כמי בעינן לדעת אם יכולה להתגלע ולכן צירוף הפ"מ מחמת כאב התשמיש וע"כ שפיר פקפוק עלי' הס"ט אבל בנ"ד דעפ"י אמירת הנשים יכולה מכה זו להתגלע ולהוציא דם תו א"צ כלל לתלות בתשמיש ובשגם גם בעובדא דפ"ו כתב בס"ט שם דהשב"י פסק כוותי' וכ"ה דעתו ג"כ דיש לסמוך ע"ז, א"כ מכ"ש בנ"ד דיש להקל: אמנם אם מוצאת הדם בכתונת סמוך לתשמיש דאז וודאי בשעת התשמיש בא הדם כנראה מדברי הש"ך ר"ס קפ"ז בזה יש לעיין וכבר כתב כבודו באם נדון זה כמכה שא"י שמוציאה דם א"כ בנ"ד אף שלא בשעת ווסתה אין להקל לדעת ש"ך וט"ז סי' קפ"ז שחלקו על רמ"א דלא מהני רק לענין שלא לאסרה לעולם אבל לא לענין ז' נקיים והדברים עתיקין. ובאמת שהב"ח ז"ל הקיל לגמרי כרמ"א אף בלי ז' נקיים ובאמת שהדבר מסתבר להקל דהא בנ"ד כה"נ אינה מרגשת כלל בשעת תשמיש מדם אף דיש לחוש דלמא סברא הרגשת שמש הוא אבל עכ"פ בדאיכא למיתלי ולא ארגשי' יש להקל כמו לענין כתמים כמו שהאריך בזה בס"ט סי' קפ"ג. ועי' בש"ע הרב רש"ז ז"ל סי' קפ"ז ס"ק ל"ג כתב דדעת טו"ז וש"ך דלא מקילין לענין עד הבדיקה אלא כגון שעברה בשוק של טבחים או נתעסקה בכתמים דדמי למכה המוציאה דם, אבל לדעת רמ"א סי' קצ"ו דבג"י הראשונים תולין במכה שידוע שמוציאה דם והא דאין תולין בעברה בשוק של טבחים בג' ימים הראשונים משום דזה לא הוי כמכה הידוע שמוציאה דם יעו"ש ובקו"א ס"ק י' וכיון דשם בסי' קצ"ו דעת הפליתי והמנ"י כרמ"א וכמה בעלי הוראה מורים כן א"כ גם בנ"ד במכה שא"י שמוציאה דם וראתה לאחר תשמיש בלי הרגשה ובפרט בשיש לה ווסת דיש להקל כרמ"א עכ"פ במקום עיגון כמו בנ"ד דאי אפשר לה לדור עם בעלה ועפ"י אמירת ברופאים לרפאה מזה צריך זמן רב. אך להלכה למעשה הרי הרש"ז ז"ל שם החמיר כהש"ך אף באינה מרגשת וכן החמיר בחוו"ד סי' קפ"ז ובס' ק"צ ס"ק ז' דכל שבא ע"י בדיקה אף דלא ארגשה בעינן דוקא מכה הרגילה להוציא דם ויעוי"ש. א"כ בנ"ד אין לתלות בזה שיכולה להגלע דזה חמור מכתם. אך בנ"ד יש לדון היתר עפי"ד הס"ט סי' קפ"ז שכ' דכל דיש לה מכה רק שא"י שמוציאה דם אם יצא הדם בשעת כאב יש לדונה כמכה שידוע שמוציאה דם יעו"ש. והכא הרי עיקר החשש שרואה בשעת תשמיש ואז יש לה כאב כמ"ש רו"מ בהשאלה א"כ יש לדון דהוי כמכה הידוע שמוציאה דם דגם הש"ך מודה דא"צ ז' נקיים. אך יש לדון דלמא כ"ד לא הוי כמכה כלל דמכה הוי כמין ביעה וחבורה דמסתמא יש בה דם אבל הכא הוי רק ענצינדוכג ואינו מכה אך לפי דבר הח"צ בתשו' דכ' דמכה שא"י שמוציאה גרע ממכה שיכולה להגלע דבשם עכ"פ יודעין שאפשר לה להגלע ולהוציא דם אבל הכא דלמא אין מכה זו מוציאה דם כלל יעוי"ש. ועי' בתשו' נוב"י מה"ק סי' מ"א, וא"כ כיון שהקל הס"ט באשה שיודעת שיש לה מכה שמרגשת בהליכתה וכדומה רק שא"י אם מוציאה דם להקל כשמוצאיתה דם בעת כאב לדונה כמכה שידוע שמוציאה דם וא"כ מכ"ש דיש להקל בנ"ד אף שאין זה מכה גמורה כיון דעכ"פ לפי דברי הנשים ע"י חיכוך תוציא דם משפתי הרחם אך גם להס"ט סי' קפ"ז וחוו"ד סי' ק"צ ס"ק י"ז שכתבו לדחות דברי הח"צ דשם במכה שכבר נתרפאה ועשתה קרום דזה גרע דבעינן שתדע כן אבל במכה שלא נתרפאה עדיף טפי דמסתמא תוציא יעוי"ש וכ"כ בתשו' חת"ס יו"ד סי' קמ"ב א"כ בנ"ד אף דהוי רק אנצינדונג כיון דעפ"י ראות עיניהם הדבר ברור שע"י חיכוך מה תוציא דם ואין זו נתרפא א"כ עכ"פ לא גרע ממכה שא"י שמוציאה דם דיש להקל בצירוף כאב שיש לה תדיר בשעת תשמיש לדונה כמכה שידוע שמוציאה דם להתיר בלא ז' נקיים ובאמת גם במכה שא"י שמוציא דם דעת החת"ס ז"ל יו"ד סי' קמ"ב נוטה להקל כהב"ח הנ"ל אף בלי ז' נקיים. - וגם בהגהות אמ"ב על יו"ד סי' קפ"ז בטו"ז שם הביא דברי תשו' תמונת שמואל שפסק למעשה כהב"ח להקל אף לענין ז' נקיים וגם בתשו' רד"ם יו"ד סי' ל"ז הביא כמה מקילין ועכ"פ בצירף הכאב יש להקל כמ"ש לעיל בשם הס"ט אך הדבר צריך בירור אופן ידיעת האשה המילדת מאין יודעת שצדדי הרחם מקולקלין ואופן הקולקל ובאם עפ"י ראות עינה הדבר ברור שבדבר חיכוך קל יוצא דם ע"י הקולקל והאנציצדונג בצדדי הרחם יש מקום להקל כנ"ל:

וראיתי בתשו' דברי חיים יו"ד ח"ב סי' ע"ז כתב הנה זה פשוט כיון דיש להאשה הזאת מכה שהמילדת אמרה שראתה במשמוש היד וגם כואב לה שם בהנחת היד על מקום זה בהתחככות והעור ניטל ובשרה נתבקע ומשם יוציא הדם במשמוש היד וכו' א"צ טבילה יעו"ש שדן זה כמכה שיודעת בוודאי שמכתה מוציאה דם. ומדברי' נראה שצריכין לידע בבירור שע"י משמוש היד יוצא דם. ובכה"ג הדבר פשוט דא"צ ז' נקיים ואם הי' באפשרי בנ"ד לנסות במשמוש היד ע"י המילדת שם ויצא דם הי' הדבר ברור להתיר אבל השאלה אינה מבוררת שם ואולי מיירו שרואות דם בלי הרגשה כאב אבל בנ"ד שכל ראייתה הוא מחמת תשמיש ואז כואב לה יש להקל אף במכה שא"י שמוציאה דם, אבל עכ"פ בעינן שיהי' הדבר ברור עפ"י המולדת שצדדי הרחם מקולקל כעין פצעים או אנצינדוכג כזה שבבירור עכ"פ אפשר שיצא דם ע"י חיכוך מה. וא"א להחליט הדבר בלתי אם ישאלו הב"ד להמילדת שתברר דברי' ואם תאמר כן יש מקום להקל בנ"ד כיון שכל ראייתה סמוך לתשמיש ומרגשת כאב וגם אינה מרגשת כלל ביצאת דם כנ"ל:

באופן דאם הראי' הוא בבוקר יש להקל בפשיטות ואם הראי' הוא סמוך לתשמיש הדבר חמור יותר וצריך בירור אמירת המילדת אם ראתה בעיניה או במשמש היד ממש ענין הקולקל והאנצינדונג שמה עד שברור לה שע"י חיכוך מה תוציא דם משם אז יש להקל. וכ"ז להלכה אבל למעשה הנני מתנה בפירוש שבל יסמוך בלתי עם הבד"צ דק' צאנז יחקורו את המילדת ויסכימו להתיר ונמטו שובא מכשורא, ועכ"פ תהי' צריכה ז' נקיים מטבילה על העבר כמ"ש בדברי חיים הנ"ל:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה