שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן עה
לכבוד הרב וכו' מו"ה שלום ארי' געלבלום נ"י אבד"ק סקארזיסקא פלך ראדום:
לתשו' שאלתו בדבר המקוה שרוצים לעשות מקוה תחתונה ממי גשמים מ' סאה ולמעלה מקוה משאובין מחוברת לתחתונה כשפה"כ. הנה מה שחושש כת"ר מטעם קטפרס דאינו חיבור כבר כתבתי בזה בספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק"א דכשר ול"ש בזה חשש קטפרס כלל כיון דהמים נחים בעליונה ובתחתונה הוי חיבור גמור כמו חיבור מן הצד וענין גוד אחית הוא רק בשפוע שהמים זבים ואינם נחים. אך לעשות חיבור מעליונה לתחתונה ע"י סילון העומד באויר בזה מחמיר בתשו' דברי חיים יו"ד ח"ב סי' פ"ח דכה"ג הוי קטפרס אף שהמים נחים כיון דהסילון עומד באויר וגם בזה יש חולקים וגם בתשו' שירי טהרה מהגאון מהרש"ק ז"ל סי' א' כתב להכשיר אף בסילון שבין שני מקואות כיון שלמעלה יש שיעור וגם למטה הוי חיבור גמור רק בזה מפקפק שם בסילון שעומד למעלה ממקוה או מעיין שאין בסילון מ' סאה והמים מהמעיין עולים ומשם נמשך לאט לאט מ"ס למקוה אחרת בזה חש דהוי קטפרס אבל עכ"פ ממקוה למקוה שעליונה ע"ג תחתונה בלי סילון באויר לכ"ע מקוה כשירה הוא אם המים נחים:
וע"ד החשש מחמת שמחממין המקוה העליונה והמים חמים שהיד סולדת בהן שבזה צידד בס' לחם ושמלה ס"ק צ"ג דלא מהני השקה באם המים יס"ב דכיון דיס"ב נפיק מתורת מים והנה במשנה פ"י דמקואות מבואר דטובלין חמין בצונן לב"ה דקיי"ל כוותייהו ומשמע ודאי דאף ביד סולדת בו מיירו דהא הרמב"ם כתב בטעמא דב"ש דמחמירין משום דיצאו מכלל מים ואין השקה רק למים א"כ מוכח דיס"ב מיירו דהא באין היס"ב ודאי לא נפיק מכלל מים לכ"ע ועי' בחולין דף ק"ו ועי' בהוספת צ"צ לש"ע הרב ז"ל למקואות פ"ו מ"ח שהעיר לפי דעת הריטב"א מכות דף ג' בשם ר"מ הדרשן דלמי הים אינו מועיל השקה כיון דמי הים מלוחים וכבדים אינם מתערב יפה, וא"כ גם בחמין בצונן צ"ע אם מועיל השקה יעו"ש. ותמהני הא משנה מפורשת דטובלין חמין בצונן ואולי כוונתו ביד סולדת בו ושם במשנה מיירו באין היס"ב וכל כי האי הו"ל לפרושי. ואף אם נחמיר ביס"ב הא בנ"ד יש תקנה שבטרם שיחממו המקוה יהי' מוסקין וממילא יצאו אז מכלל שאובין ואף דאנן מחמירין דצריכה להיות השקה תמיד כמ"ש ש"ך ס"ק קי"ב אבל כיון דזה רק חומרא פשיטא דמועיל השקה גם אם הוחמו אח"כ עד שהיס"ב וההשקה פתוחה. ואם מחממין המקוה העלונה בחמין ג"כ אין חשש כיון דהמקוה הושקה בהיותה צוננת ועכ"פ טרם שהיס"ב אף המים חמין המעורבין כשרים כיון דמעורב ואין ג' לוגין במק"א כמ"ש בהוספת הצ"צ הנ"ל דבכה"ג לכ"ע כשר:
ומ"ש כת"ר בשם אחרונים לחוש דמי גשמים מלוחים והמים שבמקוה עליונה באים ממעיין ואינם מלוחים ול"מ השקה כחומרת ריטב"א הנ"ל לפענ"ד אין לחוש לזה כלל דרק מי הים מלוחים וכבדים אבל לא מי גשמים ועי' בתענית דף ט' דמי גשמים אף למ"ד נמי האקוינוס הם שותין הם מתמתקים בעבים יעו"ש ועכ"פ הריטב"א לא החמיר רק במי הים ולא במי גשמים וגם על ריטב"א פליגו התוס' שם במכות ואין לחוש לזה כלל במי גשמים והנלפענ"ד כתבתי: