אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן עד

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן עד

סימן עג

לכבוד הרב הה"ג המפורסים וכו' מו"ה יצחק דוד הכהן אבד"ק זעלחוב יע"א:

ע"ד שאלתו בדבר חיטים משומרים משעת קצירה שנידושו בגורן ולא הספיקו לדוש הכל ביום א' והנכרי הפועל רצה ללין בגורן מחשש גניבה ואמר לו בעל החטים שגם הוא ילין בגורן, ואחר הצהרים הלך בעל החיטים לביתו וסגר במפתח וכבואו בלילה מצא את הנכרי בגורן, ואמר לו באשר התמהמה הי' מוכרח לפתוח וללין שם והאיש הנ"ל עשה לו סימנים מובהקים בהתבואה שהשאיר באופן שהדבר ברור שהנכרי לא נגע בהתבואה כלל שאם הי' יד אדם ממשמש הי' נותקין הסימנים וגם שום מים לא ראו שם ושאל כת"ר חוו"ד. ולפענ"ד אין לחוש כלל כי הסימנים מוכיחים שלא נגע שם אדם ואם ניחוש שמא שפך שם מים להכעיס הא אין נכרי חשוד להכשיל כמו שכתבו הפוסקים וגם הרי כיון שאמר לנכרי שיבוא שם הרי הנכרי מורתת כמבואר לענין יי"נ בכך ואני אבוא אחריהם דמירתת, וא"כ אין כאן חשש חימוץ ומה שחושש כת"ר דעכ"פ לא הוי שמורה לצאת בה ידי חובת מצה כמ"ש קצת מחברים, לפענ"ד אף אם בעינן שימור לשם מצוה מכ"מ ה"ד בעת עשית איזה דבר כגון לישה וטחינה וכדומה וכן בהא דפסחים דף מ' במנהפכי כיפי יתכן דבעינן לשם מצוה כמ"ש בפירוש ר"ח שם אבל אח"כ כשמצניע החטים לטוחנם אח"ז הרי לא יתכן כלל לומר שבכל משך הזמן יתכוין לשם מצוה רק שצריך לשמרן מחימוץ ובשמצניעים במקום משומר הוי שמורה אף שאין דעתו עליהם כמ"ש רש"י שם בפסחים אהא דנקטא לי' אמי' חוטי בארבי להצניע, וכיון דהכא ברור הדבר שלא נגע בהן אדם מכח הסימנים הוי שימור גמור, אף דאפשר ע"צ הרחוק שהנכרי הי' שופך שם מים מרחוק כיון דמשורת הדין אין חשש בזה דהא הנכרי מירתת וגם אינו חשיד להכשיל שוב אין חשש חימוץ ומצד שימור לשם מצוה הרי כל העשיות הם לשם מצוה מתחילת קצירה, וקצת ראי' לזה מהא דנקטא לי' אמי' חיטי בארבי והיינו בעריבות וסתם עריבות של עץ והקשה בס' ערך שי לאו"ח סי' תנ"ג הא מבואר בחו"מ סי' רצ"א דסתם תיבות חתירות אצל עכברים כשיש בהן אוכלין ורוק עכבר מחמיץ יעו"ש וע"כ לומר דמסתמא כשעכבר נושך יהי' ניכר בהחטים הנשיכה וכיון דאינו ניכר שום סימן נשיכה ע"כ שלא הי' שם עכבר ואין לחוש שמא באו עכברים והשתינו שם דמסתמא העכבר בא לאכול ואם אין רואין נשיכה מ"כ שלא אכל שוב ל"ח לדבר שאינו מצוי כלל. וה"נ בנ"ד כיון דיש סימן שלא נגע יד נכרי שם תו תו"ח שמא שפך מים למרחוק להכעיס או כמתעסק והוי שמירה שפיר כיון דכל עשיות הוי לשם מצוה ואין חשש, וגם בתשו' מהרש"ם ח"ד סי' קמ"ג כתב בכה"ג להקל דאין שימור דמצה רק מחימוץ וכל דאין חשש חימוץ כשר דאין היסה"ד פוסל בזה יעו"ש ולפענ"ד אף להסוברים דהשימור לשם מצת מצוה משעת קצירה מכ"מ היינו בכל עשיות אבל כשמונח בלי שום עשי' הוי השימור רק מחימוץ וכיון דאין חשש חימוץ וכמ"ש לעיל שוב הוי שמירה משעת קצירה לצאת בה ידי חובת מצוה אף להמחמירין למאוד בשימור משעת קצירה ובפרט כפי מ"ש כת"ר החטים יפין מאוד ואין כמותן נקיים ממצומחין דאין להחמיר בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה