אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן עג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן עג

סימן עב

לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה אפרים גרינפעלד נ"י אבד"ק פיאטש יע"א: ע"ד שאלתו בענין עשיות מקוה חדשה בעירו אם לעשות כדברי החת"ס ז"ל יו"ד סי' ר"ג לעשות ב' גומות זה אצלו זה והמחיצה שביניהם מנוקבת למעלה באופן שאם יבואו המים למקוה אחת בשפע ילכו דרך הנקב לשני' ואז לעולם לא יחסר המזג כאשר נתמלאה הראשונה בפעם א' מ' סאה כשרים, וכת"ר העיר עלי' דעכ"פ יש חשש דנ"ס ונ"ס שחשש הש"ך לכתחלה. הנה כבר ראו עיני כת"ר דברי החת"ס ז"ל סי' רי"ד דסובר דכל ענין הגמרא דנ"ס ונ"ס הוא רק משום מראות עין ודוקא בנטל בידים, א"כ הכא אף שנתן בידים כיון שיוצא מאלי' כשר. וכ"כ רמב"ן ב"ב דף ס"ו להדיא, וגם מטעם המשכה ועי' בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' כ"ט כמה צדדי קילא בזה דנ"ס ונ"ס. ומ"ש כת"ר בהא דמקשה הרא"ש על הרמב"ם ז"ל דפוסל בנ"ס ונ"ס במי גשמים ממשנה דממלא בכתף ושופך לעליון עד שיורד לתחתון ותירץ רו"מ דכיון דיורד ע"י המשכה קיל יותר זה. יש לו מקום בשיטת הרמב"ם ז"ל אבל הראב"ד ז"ל נראה שמחמיר גם בכה"ג כמבואר בתשו' תשב"ץ ח"ג י"ב. ועכ"פ דברי החת"ס ז"ל נכונים. וגם בתשו' משיב כהלכה יו"ד סי' י"ז כתב להלכה למעשה כן דבכה"ג שיוצא מאלי' ליכא משום חשש דנ"ס ונ"ס והביא דברי רמב"ן ב"ב ס"ו וכתב דמקוה כשירה הוא לכתחלה:

ב) ומה שהעיר כת"ר ע"ד החת"ס ז"ל דהאיך נטהרו השאובין בהשקה הא המקוה זוחל אז וכיון דזוחל אינו מטהר את השאובין והביא כן מדברי תשו' מהר"ם שי"ק יו"ד סי' קצ"ח, הנה גם בתשו' בית שלמה יו"ד סי' פ"ו כתב כן דמקוה זוחלת אינו מטהר שאובין כמו שאינו מטהר אדם וכלים אבל דבריהם תמוהים שהרי מדברי הר"ש והרא"ש הובא בש"ך יו"ד סי' ר"א ס"ק נ"ה שכ' דמיירו כשאין במי גשמים העוברים מ"ס דאל"כ הי' מטהר השאובין יעו"ש מוכח להדיא דמקוה זוחלת מטהר שאובין ובתשו' בי"ש מייתי לה מדברי מהרי"ט ח"א סי' מ"ט ובאמת במהרי"ט לא החליט כלל רק שכ' דאפשר ליישב קו' הר"ש הנ"ל דמקוה זוחלת אינו מטהר וא"כ הר"ש שתירץ דמיירי כשאין בחדדלת העוברת מ"ס מוכח להדיא דאינו כן וכבר הארכתי בזה בספרי שירי טהרה ובספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' צ"ד, דלהלכה נראה דמקוה זוחלת מטהר שאובין ובפרט דמוכח כן ממשנה דממלא בכתף ושופך לעליון הרי דנטהר ע"י השקה אף שזוחל למעלה, ואף אם אם ניחוש לחומרא זו עכ"ז בזה שהזחילה למעלה ממ' סאה דרוב הפוסקים מכשירין ודאי אין לגבב חומרות, ומ"ש כת"ר דהכא אף לשי' המכשירין יש לחוש דבמקוה שזוחל למעלה דמכשירין היינו בטובל למטה מהזחילה אבל הכא המים הבאים הם מלמעלה. הנה מה דפשיטא לי לכת"ר דגם המכשירין מודי באם מקצת שערו או גופו למעלה במקום שזוחל פסול, אף שיש משמעות קצת לזה במהרי"ק שורש ק"ג אבל הכרעת רמ"א נראה דבכל ענין כשר וכ"מ בתשו' מאיר נתיבים סי' י"א וכן כתוב בס' לחו"ש ס"ק פ"ו אמנם אף אם נימא דשם פסול היינו כיון דיצא חוץ ממקוה, אף משהו אינו טבילה וא"כ מה שיש מגופו ממקום שזוחל לא הוי טבילה. אבל השקת מים טמאים כ"ב טבילה רק נגיעה למים כשרים. אף שכל המים מבחוץ א"כ מה בכך שזוחל למעלה הרי עכ"פ נוגעים נגיעה במים שלמטה מהזחילה ולענין השקה די בזה וכה ראיתי בתשו' משיב כהלכה יו"ד סי' י"ז שהקשה על ש"ך סי' ר"א ס"ק נ"ד דהאיך נטהר בהשקה הא החדדלת זוחל ואין מי מקוה נטהר בזוחלין וא"כ נתחבר אל מקוה פסולה והאיך נטהר וצ"ל דנטהר אח"כ כשעומד במקוה יעו"ש ודברי' תמוהים דהרי החדדלות נכנסת ויוצאת ואינו עומד כלל ועיקר קושיתו ליתא דדעת הר"ש והרא"ש דמקוה זוחלת מטהר שאובים וכמ"ש לעיל. והמהרי"ט ז"ל כתב די"ל דמיירי כשיש בחדדלת מ"ס אפ"ה כיון שזוחל אינו מטהר שאובים אבל עכ"פ הר"ש והרא"ש והש"ך סתמו דבכל ענין מטהר שאובים ועכ"פ הכא דיש מ"ס שאינו זוחל ודאי אין להחמיר כלל וכן מוכח בתשו' בי"ש שם ס' פ"ו האריך דמקוה זוחלת אינו מטהר שאובים ועכ"ז בסי' ס"ג הסכים לדברי החת"ס סי' ר"ג ולא חשש כלל משום זחילה וע"כ כנ"ל כיון שהוא למעלה ממ' סאה יש לסמוך על המקילין ובס' פ"ו החמיר שיש לחוש שהזחילה הי' למטה כמ"ש שם ומשו"ה צירף כמי חומרת המהרי"ק דבעינן שיהי' כל גופו של הטובל במקום שאינו זוחל יעו"ש, וכבר כתבתי דלא דמי טבילה להשקה ועכ"פ הבי"ש גופא מודה בדינא דחת"ס ז"ל כמ"ש בסי' ס"ג:

ג) ומה שפיקפק כת"ר ע"ד החת"ס דאכתי יש חשש עפ"י שיטת הר"י שבש"ך ס"ק קי"ב דשאובין שהושקו ונפסק ההשקה פסול הנה באמת מדברי החת"ס ז"ל נראה שאינו חשש לחומרא זו אך לא יאונה לצדיק כל און דחומרת הר"י שבש"ך קי"ב הוא דוקא במקוה שאובין שעומדת בפ"ע והושקה למקוה כשירה אבל בזה שנתערב בגוף המקוה כיון שהוכשר פ"א כשר לעולם וחומרת הר"י שבש"ך ס"ק מ"א מיירו דוקא במעיין כ"ש אבל במקוה מים שנתערב אף שיצא אח"כ לעולם בכשרותו עומד וכבר האריך בזה בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' ס"ג שדברי החת"ס נכונים אף לפי חומרת הר"י שבש"ך ס"ק קי"ב וכ"כ בס' שו"ת משיב כהלכה יו"ד סי' י"ז באורך דבכה"ג הוי כביטול גמור והוכשר לעולם ועכ"ז אם כת"ר רוצה לצאת מכל פוקפק הלא יכול לעשות שני מקואות זה בצד זה באחת כשרים ובאחת שאובים והטבילה יהי' בשאובים ע"י חיבור כשפהנ"ד והחיבור יהי' פתוח בשעת טבילה ובאופן כזה אין שום חשש ופיקפוק כלל וכלל וכמ"ש בתשו' בי"ש יו"ד סי' ס"ג הנ"ל:

ד) וע"ד השאלה אם לעשות מקוה תחת מקוה התחתונה מים כשרים והעליונה שאובים רק הרצפה תהי' מנוקבת כשפה"נ וכת"ר חוכך בזה עפ"י מ"ש בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' פיח דהוי קטפרס. הנה בתשו' דברי חיים שם כתוב כן בסילון בין מקוה למקוה והסילון עומד באויר דהוי קטפרס שהרי אם יסתלק הסילון יהי' המים נזחלין יעו"ש ובאמת שדברי' צע"ג כיון דהמים נחים אין זה קטפרס כלל וכבר הארכתי בזה בספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק"א ושם כתבתי דאף ע"י סילון כשר וכ"נ משו"ת שו"מ מהד"ג סי' כ"ז שהדבר פשוט ואז לא ראיתי מ"ש בדברי חיים. ולאשר הגאון הנ"ל רב גוברי' ודאי דיש לחוש לדברי' אבל היינו בסילון ארוך העומד באויר אף שמחובר למקוה עליונה ותחתונה, אבל במקוה ע"ג מקוה והריצפה כקובה כשפה"נ אף שהריצפה עבה בזה בוודאי מודה הד"ח דכשר כי עיקר סברתו שהסילון עומד באויר אבל כשהנקב בריצפה ל"ש זה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה