אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן נח

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן נח

סימן נז

לכ' מחו' הרב הגאון המפורסים פאה"ד כש"ת מו"ה אברהם מנחם שטיינבערג שליט"א אבד"ק בראדי:

ע"ד אשר העיר כ"ג במכתבו לתמוה ע"ד הרב רש"ז בקו"א לס' תל"ה שהקשה על ח"י בהא דאיסורא לברי' לא מורית דא"כ ישראל שהי' לו ע"א ומת נימא דמהני ביטול לע"ח כיון:

דיורשי' אינם יורשים איסור ונעשה הפקר, דנראה שדעתו דע"א שזכה בה ישראל ואח"כ יצאה מרשותו שריא בביטול ולא אשתמיט חד מהפוסקים לומר כן ובתוס' סוכה דף בכ"ג כתבו דבלולב של ע"ח של נכרי יוצא אף קודם ביטול משום כיון דיש לה ביטול לא אמרינין כתותי אבל בע"א שזכה ישראל דל"מ ביטול אמרינין כתותי יעו"ש ולפי דברי הרב גם בע"א של ישראל לא נימא כתותי דהא בידו להפקירה ותצא מרשותו ויועיל ביטול והנה באמת בדברי הפוסקים אין הדבר מבואר:

וקצת ראי' נלע"ד להרב ז"ל מלשון הש"ס ע"א מ"ב גזירה דלמא מגבה לה והדר מבטל לה והוי ע"א ביד ישראל וכו' ולשון ע"א ביד ישראל צ"ע דטפי הו"ל לומר הוי ע"א שזכה בה ישראל דהרי בזכי' תליא מלתא כדמוכח ברש"י שם דבשל הפקר מיירי דקניא בהגבהה וע"כ הכונה כ"ז שהוא ביד ישראל אינה בטילה אבל ביצאה מת"י ונעשה הפקר שפיר מהני ביטול ובוודאי ע"א שעבדה ישראל אין לה בטילה עולמית אף שיצאה מת"י אבל בע"א שזכה בה ישראל כיון שזכייתו גרמה דלא ליהני ביטול וכיון דפקע זכותו מהני ביטול דתו לא מיקרי ע"א של ישראל וקושי' כבודו הנ"ל מתוס' סוכה לק"מ דהא ע"א אינו ברשותו של אדם כיון דאסורה בהנאה וצריך לבערה ודבר שאינו ברשותו אין בידו להפקירה כמ"ש קצה"ח סי' רי"א דדבר שא"ב כשם שא"י להקדישו כך א"י להפקירו ותמה על הב"ח שכ' להיפוך וע' בנה"מ שם דגם הב"ח מודה לזה רק דכוונתו כ"ז שהוא ברשותו מועיל הפקר לכשיצא מרשותו יעו"ש. וע' בתשו' פנ"י ח"ב ס' ו' כתב להדי' דאינו מועיל הפקר בדבר שאינו ברשותו וע' מקו"ח סי' תל"ד ופמ"ג או"ח סי' תל"ו ותשו' עטר"ח חו"מ סי' ט"ו וגם הרב ז"ל גופא בתשו' סי' י"ד כתב דא"י להפקיר דבר שאינו ברשותו יעו"ש. ועכ"ז נ"מ בדין הר"ב ז"ל בע"א שזכה ישראל ונתייאש ממנה לאחר שנאבדה מאתו ומצאה נכרי וזכה בה דלהרב מהני ביטול דהא יאוש מהני בדבר שאינו ברשותו לכ"ע כמ"ש הרב ז"ל בתשו' ס' י"ד דמה"ט בשור הנסקל שהוזמו עידי' כל הקודם זכה יעו"ש. וראיתי בחת"ס בחי' לסוכה דף ל"ג הביא בשם סדר למשנה להגרוו"ב ז"ל שהוכיח דע"א שזכה ישראל היינו שניתן לו מנכרי במתנה עמ"ל והחזירו לגוי ל"מ ביטול אף שעתה ביד נכרי כיון שהי' פעם אחת של ישראל והביא ראי' מתוס' סוכה ל"ג שכ' דלא משכחת לה לולב של ע"א דכשר רק ביו"ט שני דהרי ביו"ט ראשין בעינן לכם וע"כ של ישראל הוא דאין לה ביטול ואמרינן כתות והא משכ"ל בנתן לו מנכרי ע"מ להחזיר וכיון דעומד להחזיר ומהני ביטול לא אמרינן כתותי וע"כ דגם בכה"ג הוי ע"א של ישראל ובח"ס שם בסופי פיקפק קצת על הראי' ונראה דלא ברירא לי' האי דינא בע"א של ישראל ע"י זכייתו ויצאה מת"י אם מהני ביטול וראי' הגרוו"ב ז"ל לכאורה יש לדחות דל"ש כלל מתנה עמ"ל בכה"ג דמתנה עמ"ל הרי בעי קנין מחדש היינו שמקנה בחזרה להנותן וכיון דע"א הוי דבר שאינו ברשותו עכ"פ ככל איסור הנחה ואין בידו אח"כ ליתנה להנכרי בקנין וממילא דכל התנאי בטל דהוי כמתנה על דבר שאי אפשר לקיימו בסופו דתנאי בטל, כמ"ש הר"ן כעין זה בסוכה אהא דלא ליקנו אינש לולבא לינוקא ביומא קמא דאקנוי קני מיקנא לא מקנה יעי"ש דבטל התנאי וה"נ דכוותי' וגם יש לדון דנכרי אין בידו להתנות שום תנאי כיון דאי אפשר לו לעשות שליח דאין שליחות לנכרי וכיון דאי אפשר ע"י שליח התנאי בטל כדאי' בכתובות ע"ד וסברא זו כתוב בישמח משה עה"ת וכן מצאתי בבני אהובה להגאון ר' יונתן ז"ל. ו' בערך שי לחו"מ סי' שכ"א ועמ"ש בחדושי לר"ה דף ד' בתוס' ד"ה בשביל שיחי' בני והנה לכאורה נראה להוכיח דל"מ ביטול אף שיצאה מרשותו מדאמרינן בע"א דף מ"ב דלמא מגבה לה והדר מבטל לה והוי ע"א ביד ישראל וכל ע"א ביד ישראל אינה בטילה בטילה, ומדקתני לעולם ע"כ אף שיצאה מרשות. דאל"כ האי לעולם למאי ומתני דהא שה"ג דייק הש"ס בע"א דף נ"ג מהא דתניא ע"א שעבדה ישראל אינה בטילה עולמית מאי עולמית אמר רב הלל לא נצרכא אלא שיש לישראל בה שותפות וכו' הרי דהש"ס דייקא לישנא דעולמית ומהא דדף מ"ב ע"א ביד ישראל אינה בטילה לעולם ל"ש לתרץ הכי כגון דאית ליה שותפות דמה נ"מ בזה הא ל"ש לומר דס"ד אדעתא דנכרי פלח דהא הישראל לא עבדה רק זכה בה ואם זכה בה ישראל ונכרי בשותפות פשיטא דחלק ישראל אינה בטילה וע"כ לומר דקמ"ל אף שיצאה אח"כ מרשותו אינה בטילה ובהא דדף נ"ג בע"א שעבדה ישראל ל"ש לשנוי הכי דאתי לאשמעינן ביצתה אח"כ מרשותו דהא שם אכתי ע"א שעבדה ישראל הוא והוצרך לשנוי בשותפות דלא נימא אדעתא דנכרי פלח אמנם בטור וש"ע יו"ד סי' קמ"ו איתא ע"א שעבדה ישראל אינא בטילה עולמית אפילו בשותפות וכן ע"א של נכרי שזכה בה ישראל אינה בטל יעו"ש שהשמיטו האי לעולם ומוכח להדיא דס"ל האי לעולם לאו דוקא רק כ"ז שהיא ביד ישראל וע"כ השמיטו הא דלעולם בסיפא וזה כהרב ז"ל ודוק:

ועכ"ז צ"ע דכמה נקיט הש"ס לעולם וכה"ג דייק הש"ס ביבמות דף קי"ד בהא דנשתטה לא יוציא עולמית וכן בגיטין ע"א ושם משני לכדרבי יצחק וע' ברש"י שם דאתי לאורוי בסיפא:

סוף הספר

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה