אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן נז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן נז

סימן נו

לכבוד ידי"נ הרב הה"ג החו"ב מו"ה חיים ראזענבערג בער כ"י אבד"ק קאריליפקא:

ע"ד השאלה הבאה לפני' מעיר וויקנא הסמוכה לשם ששני אחים א' פנוי וא' נשא אשה והי' לו בן ונסעו בעת הבריחה לבעהמין ודרו שניהם שם ומת בעל האשה ועפ"י עצת עוני הארץ נשא הפנוי את אשת אחי' איסור כרת ר"ל ודר עונה בערך שנה ואח"כ מת בנה ועתה שב עם האשה לוויקנא ופירשו אותם והשאלה אם צריכה גט פטורין והיא אין רצונה לקבל גט בשום אופן אם מותר הוא לישא אחרת בלי גט אם אין בזה חדרגמ"ה ז"ל - והנה כת"ר כת דאם צריכה גט תלוי בפלוגתת הרא"ש והרי"ף ז"ל שהובא בב"ש אה"ע סי' ט"ו דלרא"ש כיון דל"ש בזה שמא יאמרו גירש ונשא א"צ גט ולרי"ף בכל ענין צריכה גט כיון דעבדה איסורא קנסוה רבנן להצריכה גט. אלא דיש לומר דהכא גם לרא"ש צריכה גט כיון דבאמת מת אחי' רק שיש לי בן יש חשש שהבן לא יהי' כאן ויאמרו שכדין יבמה ואם לא יגרשה יאמרו א"א יוצאת בלי גט כמו בהלכו אשתו וגיסו למדינת הים דכ' הרא"ש דצריכה גט שמא יבוא גיסי בלי אשתו ויאמרי שמתה אשתו וגירש ינשא עכת"ד כת"ר. ולפע"ד ז"א דשם החשש רק בנסעו שניהם למדינת הים ושמא יבוא גיסו בלי אשתו אבל הכא כשהבן לפנינו אין חשש ואף בגוונא שהבן אינו לפנינו ולקח אשת אחי' שמת אין שם חשש דשם החשש שאם יבוא גיסו הרי יהי' אשת גיסו אסורה עלי' ובעיא גט משום שמא יאמרו וכמ"ש רש"י ז"ל ביבמות צ"ה ד"ה דלמא אדברי אמי אבל הכא אף שאין הבן לפנינו הרי ממ"נ בטרם שיבוא הבן לא יצטרך לגרשה דיאמרו שמת הבן וכדין יבמה וכשיבוא הבן אז יצטרך לגרשה ואז שוב אין חשש דשמא יאמרו ול"ד כלל להא דגיסו דהרי אם יבוא גיסו תיכף אשת גיסו אסורה עלי' דהרי נשאה רק משום שהעידו שמת גיסו ואין זה ענין כלל לנ"ד ע"כ הדבר פשוט דלהרא"ש ואין בנ"ד גט כלל. והנני מוסיף דבנ"ד אף להרי"ף אפשר דא"צ גט דהנה כל שורש דברי הב"ש דלהרי"ף צריכה גט משום דהרי"ף גורס ביבמות פ"ט אלא רישא דעבדא איסורא קנסוה וחזר בו מטעם שמא יאמרו רק הגט היא קנסא בשביל עבדא איסורא ונמו"י שם על הרי"ף ד"ה אלא כתב וז"ל וטעם קנס זה כדי לעגן אותה שלא תנשא בלא גט א"נ כדפירשו בירושלמי והוא הנכון משני צריכה גט כדי לברר איסורו שלראשון כלומר שעושין קיום לקדושי השני כדי לאסרה על הראשון ולעשות הוולד ממנו ממזר קודם גירושי השני יעו"ש ולפירוש קמא דהקנס הוא שלא תנשא בלא גט שייך נמי בנ"ד אבל לטעם השני שכתב בשם הירושלמי כדי לברר איסורו של ראשון שהיינו שעי"ז שיתן לה גט יתברר שנשאת ואסורה לראשון זה לא שייך כלל בנ"ד שאין לה בעל ראשון כלל א"כ גם לרי"ף א"צ גט וכפי הנראה שהנמו"י ז"ל סמך על פירוש השני יותר שכ' והוא הנכון:

וראיתי בשירי קרבן לירושלמי יבמות ר"פ האשה שהלך בד"ה כדי לברר איסורו של ראשון שכ' ליישב שיטת הרי"ף ז"ל שהקשה עלי' הרא"ש דא"כ באחות אשה ואשת אח ליבעי גיטא דהרי"ף תרתי בעי משום דעבדה איסורא וכדי לברר והכא באחות אשה ואשת אח הרי לעולם אחות אשה ואשת אח אסורין לו וא"צ לברר יעו"ש ודברי' תמוהים דכ"ה הבין לברר איסורו של זה שנשאה באיסור ולכך כתב דבאחות אשה ואשת אח הרי הכל יודעין שאסורה כי וזה אינו דהכוונה לברר איסורו של ראשון היינו בעלה הראשון לברר שנאסרה עלי' ע"י שניסת לאחר וזה שייך גם באחות אשה ואשת אח לאסרן לבעליהן נמי בכל הנשים וע' בק"נ על הרא"ש ר"פ האשה הנ"ל שמתרץ דברי הרי"ף דגם הוא מודה דעיקר החשש לשמא יאמרו גירש ראשון יעו"ש וא"כ כ לדידי' בכל ענין א"צ גט ואף שבזה דברי' תמוהין שכ' בפשיטוות בנשא אשת אחי' מותרת נמי לבעלה ודלא כב"ש ש' קנ"ט איזה וזה אינו מוכרח כלל דאף אם נודה דלהרי"ף נמי עיקר החשש שמא יאמרו היינו לענין הגט דכשאין חשש שמא יאמרו א"צ גט משני אבל מה דאסורה לראשון משמע בהדי' בש"ס שם דבלאו החי טעונא אסורה לראשון משום דעבדה איסורא וכ"ה גם דעת הרמב"ם ז"ל ולזה כיון הב"י בב"ה סי' קנ"ט כיון לזה דלשיטת רי"ף ורמב"ם האיסור לבעלה הראשון אינו כלל משום שמא יאמרו והיינו דכ' הב"ש ס' קנ"ט אבל לשאר פוסקים אסורה לבעלה והיינו הרי"ף ורמב"ם ז"ל וכ"כ בס' ט"ו רק הב"ש חידש דלרי"ף גם גט צריכה משני ממלת אלא אבל המחבר לא חשש כלל לזה רק לרי"ף ורמב"ם דתרוויהו דסברי דעכ"פ לראשון אסורה כי שמא יאמרו והמעיין בלשון הזהב של הב"ש יראה שזאת כוונתו ובבית מאיר לא הבין כן מהב"ש וגם רו"מ במכתבו תמה על הב"ש דע"כ המחבר אינו חושש לרי"ף דהרי סתם דא"צ גט ולהנ"ל הכל ניחא וע"כ דברי הק"נ הנ"ל שהחליט דמותרת לבעלה תמוהים אבל עכ"פ ישובו עולה נכון על עיקר תמיהת הרא"ש על הרי"ף דנראה דבלי טעם שמא יאמרו בעינן גט בנשא אשת אחי' וזה מיושב שפיר בדברי הק"נ באופן דלדינא ובפרט בנ"ד נראה דא"צ גט כלל דגם לחומרת ב"ש בנ"ד ל"ש לברר איסורי של ראשון כפי דעת נמו"י שזה הנכון בעיני' ועכ"פ אף שלכתחלה באפשר בקל יש להחמיר להצריכה גט אבל האיש שנשא אותה מותר לישא אחרת ואין בזה משום חרגמ"ה דהעיקר דא"צ גט ואף אם הי' הדין דצריכה גט בכה"ג שאסורה לו באיסור כרת לא תיקן רגמ"ה לפי דעת חמדת שלמה הובא בפ"ת אה"ע סי' ב' ס"ק כ"ב ואף להאוסרין גם בזינתה וגם באלמנה לכ"ג או גרושה לכהן הדיוט יש חדרגמ"ה וצריך התרה מק' רבנים כמ"ש בתשו' חת"ס אה"ע סי' ג' היינו באיסור לאו דקידושין תופסין אבל לא באיסור כרת דאין קידושין תופסין כלל ל"ש בזה חדרגמ"ה כלל ובפרט דהעיקר לדינא לענ"ד דא"צ גט רק לחומרא בדאפשר והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה