שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן לח
לכ' הה"ג החו"ב ערוגת הבושם, מו"ה דוד בער נ"י אבד"ק איזירקוב יצ"ו: בדבר העגונה מ' קריינדיל אשת הר' ליזר בר' יעקב מאשקאוויץ שהי' בצבא המלחמה ומשנת תרע"ד אבד ונשתקע זכרו ויש איזה גב"ע שמת בעלה כאשר העתיקם כת"ר ודעת כת"ר להתירה ודרש חוו"ד הנה כת"ר נשען על העדות הנכרי פלענישעווסקי שמקודם הגיד לפני הר' יוסף בער שראה את ר' לייזר הנ"ל שנהרג במלחמה והוא ראהו מת, אחר זמן בא לב"ד דק' אוזארקוב והעיד בב"ד על הנ"ל שנהרג במלחמה וראהו מת והוסיף לומר שהוא עצמו קברו והדברים נראין שהעיד אז להתירה ולנשא, וכיון דהעד הזה אמר בתחלה שמת במסל"ת אף שאח"כ בא לפני ב"ד להעיד ולהתיר והוסיף לומר מקבורה, מכ"מ נאמן כיון דמתחלה הי' מסל"ת וכמבואר בסי' י"ז סעי' ט"ו דאף בהגיד אח"כ ע"י שאלה מהני אלא שעומד לנגד זה דברי הקה"ע בס' י"ז שכ' בשם מהריב"ל דיש להסתפק בזה באם מתחלה הסל"ת ואח"כ נתכוין להתיר אי מהני, כתב כ"ת דספיקו הוא כשדבריו הראשונים ל"ה בהם זכר ממיתת האיש ועיקר ההגדה הי' אחר שבא להתירה אבל הכא הרי עיקר העדות של הריגה הגיד במסל"ת לפני העד וזה שאמר קברתיו לפני הב"ד הוי רק לפרש דבריו הראשונים ובמחכ"ת ז"א דדברי ה הריב"ל הובאו בק"ע אות ס"ג וז"ל בראשונה סיפר העכו"ם מסל"ת אע"ג דעדיין לא היתרה ובא עד שני דאמר ששמע מן הנכרי הזה במתכוין להעיד אפ"ה משיאין את האשה עפ"י העד הראשון, אבל אם בפעם השני נתכוין העכו"ם להתיר שהוא גרע מנתכוין להעיד יש להסתפק אולי נאמר הוכיח סופו על תחילתו עכ"ל הרי מבואר דמיירי אפילו הגיד כל העדות בראשונה במסל"ת אם הגיד אח"כ לפני אחר ונתכוין להתיר חיישינן דהוכיח סופו על תחילתו דגם מהתחלה נתכוין להתיר ומכ"ש בנ"ד דבתחילת עדותו במסל"ת לא אמר מן הקבורה כלים אמנם נראה דעיקר ספיקו דמהריב"ל אם אמרינן הוכיח סופו על תחלתו הדבר תלוי בפלוגתא דרשב"ג ורבנן בכ"ד ובחולין ל"ט בשחט ואח"כ חישב וביו"ד סי' ד' נפסק לחומרא כרשב"ג, ולפי דעת רש"ל וט"ז שם דהעיקר כרבנן רק משום כבודו של רשב"ג אסרינן באכילה ולא בהנאה ועיי"ש א"כ וודאי דלענין עגונה שאין עדות אחר דאין להחמיר אך לדברי התבו"ש שם שכ' דהוי ספק גמור אם הלכה כרשב"ג ואסור אף בהנאה א"כ גם לענין עגונה הוי ספק, אבל עכ"פ בנתכוין אח"כ רק להעיד מודה המהריב"ל דלא אמרינן הוכיח סופו על תחילתו והטעם דבנתכוין להעיד הוי רק דרבנן ואם ניסת ל"ת כמ"ש תה"ד בפסקיו סי' קל"ט ובדרבנן אזלינן להקל כחכמים דל"א הוכיח סופו וכו' ורק בנתכוין להתיר דאף אם ניסת תצא הוי חשש סד"א יש להחמיר וא"כ בנ"ד הרי בלעדי עדות הנכרי הנ"ל יש עוד עדות הנכרי וועבער והאפיציר שהגידו שהר' ליזר הנ"ל נהרג במלחמה רק דהגדתם הי' ע"י שאלת ישראל ולתה"ד הנ"ל גם ע"י שאלה הוי רק נתכוין להעיד ויצתה מחשש תורה שוב יש לסמוך על עדות הנכרי פלעבשעווסקי דלא אמרינן הוכיח סופו על תחילתו ואדרבא אמרינן כיון דתחלתו הי' מסל"ת אף שבגמר ל"ה מסל"ת גריר הכל בתר ההתחלה ונאמן ג"כ מה שאמר עתה קברתיו והוי עדות המועיל להתיר אשה הנ"ל, ואף דנראה מדברי רמ"א בסעי' ט"ו דבהגיד נכרי ע"י שאלה אף אם ניסת תצא ולא סמך על תה"ד הנ"ל רק בהגיד אומדנות המוכיחות וכבר הערותי בזה על הרי"ם ז"ל סי' ד' בספרי אמרי יושר ח"א סי' קי"א אבל עכ"פ בצירוף אומדנות סמך על תה"ד דניסת ל"ת וגם בנ"ד שזה כמה שנים שאין שום ידיעה ממנו ונשתקע זכרו הוי אומדנא שמת וכמ"ש בתשו' הנ"ל, ועוד דגם בלעדי עדות הנכרים הנ"ל שהי' ע"י שאלה הרי העיד הר' יעקב להאשה ששמע מפי נכרי אחד שבעלה ליזר נהרג במלחמה, ואף שלא הגיד בפירוש שהנכרי הגיד מסל"ת ויש כחוש דילמא שאל אותו הישראל לדעת הב"ש סי' י"ז סעי' ט"ז אבל הט"ז שם מקיל בזה וכ"כ בפ"ת שם ס"ק ע"ח מתשו' גאו"ב סי' י' שהגאון בעל תיו"ט פסק כן יעוי"ש א"כ יצתה ע"י עדות זה מחשש תורה ואף שהנכרי הנ"ל שבא אח"כ לב"ד להתיר אומר שהוא הגיד לה' יעקב שנהרג ה' לייזר וא"כ אם ניחוש שהוכיח סופו על תחלתו א"כ גם עדות שהגיד לה' יעקב ל"מ ז"א דממ"נ אם אנו חוששין שהוא משקר א"כ אינו נאמן גם בזה לומר שהוא הגיד לה' יעקב ואמרינן דא' מנכרים בעלמא הגיד לה' יעקב במסל"ת שנהרג ה' ליזר וכיון שיצאה מחשש דאורייתא שוב לא מחמירין בו לומר הוכיח סופו על תחלתו ואדרבא אמרינן דגם מה שהעיד להתיר ואמר קברתיו נאמן דהכל נגרר בתר ההתחלה: גם י"ל דהא עכ"פ זה מבואר מדברי הרי"ף וכל הפוסקים דבהתחיל לומר מסל"ת אף דהגיד אח"כ ע"י שאלה מהני א"כ לכאורה גם בבא להתיר כן לפי דעת רמ"א סעי' ט"ו שהבאתי לעיל דלא סמך על תה"ד בשאלת ישראל וסובר דתצא בנתכוין להתיר וע"כ לחלק דדווקא בבא מאליו להתיר יש הוכחה דגם מתחלה הי' כוונתו כן אבל כשהי' ע"י שאלה אין הוכחה כ"כ שבהכרח השיב ע"י השאלה, וא"כ בנ"ד הרי בשעה שהגיד הנכרי פלעבשעווסקי להעד מהריגת ה' ליזר במסל"ת דרש ממנו ה' יוסף בער אחר הגדתו ואמר כי אשת הן' ליזר מחכה על ידועה ברורה שתהא מותרת להנשא וע"ז אמר הנכרי שבאם תשלם לו את הוצאתי' יבא ויגיד הכל וכן עשה אח"כ וכיון שהי' ע"י בקשת העד שוב אין הוכחה כ"כ לומר בזה הוכיח סופו על תחילתו כמו בהשיב ע"י שאלה ומהגם דיש לצרף דאמירת האפיציר מהני מטעם ערכאות כמ"ש התומים חו"מ סי' ס"ח בסופו דערכאות אף בע"פ מהמני ואף שלא אמר מקבורה כיון שאמר שעדים אמרו לו הרי בשנים אף פסולין דעת המבי"ט דלא אמרו בדדמי, וכן סמך ע"ז נוב"י מה"ק אה"ע סי' כ"ח וגם יש לצרף ד' מהריב"ל דבעד מפ"ע ל"ב קברתיו ע"כ הנני מסכים להתיר העגונה הנ"ל: