אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן לז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן לז

סימן לו

לכבוד הרב הגאון צדיק תמים מו"ה יחזקאל שליט"א אבד"ק נאשעלסק: ע"ד השאלה שנשאל כת"ר באשה שילדה בן ואחר המילה ט' ימים נחלש ומת ולא ידעו סיבת המחלה רק ראו כי מקום המילה הי' נפוח ואח"ז נולד בן ונימול והוא עתה כבן ט"ו שנים ת"ל ואח"כ נולד לה בן ונימול ואחר המילה תיכף זב ממנו דם ולא יכלו לעוצרו ומת ועתה בנולד עוד בן אם מותר למולו והביא כת"ר ממהרי"ט יו"ד סי' ל"א דנטה לומר דמלו שנים ומתו ואח"כ ילדה בן ונימול בנעקר פעם א' סגי ומכ"ש הכא דלא אתחזק מעולם דלאחר שמת א' מחמת מילה מלה בן א' וחי דנעקר מה שהי' מקודם ועתה הוי רק בן א' שנימול ומת דאין חוששין כלל לפעם א' והנה המהרי"ט מספ"ל בזה, ולכאורה צ"ע מה מספ"ל בזה הא פשיטא דנעקר בפעם א' כמו כל ווסת שאינו קבוע דאף בנקבע שני פעמים נעקר בפעם א' כמבואר ביו"ד ס' קפ"ט ואולי באמת במלו ב"פ ומת פשיטא לי' למהרי"ט דנעקר בפעם א' והא דכ' מהרי"ט בלשון ספק כוונתו באתחזיק ג"פ כגון מלה שלשה ומתו דאפשר דגם בזה נעקר בפ"א דל"ד כוסתות וכ"נ מלשון מהרי"ט שם דאף במלה ג"פ י"ל כן וזה וודאי דבר חידוש והמהרי"ט הוכרח לזה דהרי כל עיקר דבריו שם סובבים על הדקדוק דקתני שלישי לא תמול ולא קתני רביעי וחמישי וע"ז השיב המהרי"ט דהא א"א לומר רביעי וחמישי דאם מלה שלישי וחי נעקר לגמרי ומותר למול רביעי ודקדוק זה הוא ג"כ בדברי רשב"ג יבמות ס"ה רביעי לא ימול ול"ק וחמישי וג"כ צריך לתרץ כנ"ל דאם מלו רביעי וחי מותר למול חמישי וזה מספ"ל דווסת דג"פ אינו נעקר בפ"א אבל במלו שנים ומתו י"ל דפשיטא לי' דנעקר בפ"א:

אמנם ראיתי בשו"ת אמרי אש יו"ד סי' ק"ג דפשיטא לי' במתו אחיו מחמת מילה ב"פ דבעינן עקירה ב' זימני דוקא וכ"כ מהר"י אסאד בתשו' חיו"ד סי' קמ"ח ולא הזכירו ממהרי"ט ועכ"פ צ"ל דסברתם דדוקא וסת שאינו קבוע נעקר בפ"א דהרי קביעתו ג"כ בחד זימנא ונעקר בחד זימנא לכן גם כשנקבע בב' פעמים נעקר בחד זימנא אבל לענין מילה דבפ"א כל"ח כלל רק בתרי זמנא לכן אינו נעקר רק בב' זימני כעין דאמרינן בזבחים ע"ק כנפילתה כך עלייתה ובע"א ע"ג כהתירו כך איסורו ובהיות כן יתכן דדברי המהרי"ט כפשטן דגם באיקבע ב' זימני מספ"ל דאפשר דצריך לעוקרו ג"כ בב"ז. אמנם כ"ז באיקבע תרי זימני בלי הפסק אבל בנ"ד דהי' הפסק באמצע בפשוט י"ל דנעקר באמצע ע"י הוולד שנימול וחי וממילא דאין מצטרפין, אמנם בבה"ט סי' ט' הביא ספק לענין קטלנית אי דווקא בזאח"ז או אף בסירוגין, וכ"ת הבין דכוונתו בראשון ומת ושני ונתגרשה ושלישי ומת ורביעי ונתגרשה אם מותרת לחמישי דאפשר נקבע ווסת בסירוגין א"כ גם בנ"ד אין שום חשש דעדיין אין כאן ווסת הסירוג אבל בתשו' ב"ש אה"ע סי' י"ח הבין מדברי הבה"ט דכוונתו בראשון ומת ושני ונתגרשה ושלישי ומת אם מותרת לרביעי דגירושין מפסיק בין ראשון לשלישי א"כ לפי ספק הנ"ל גם בנ"ד י"ל דאסור למול כיון דאתחזק ב"פ אף דהי' הפסק באמצע חוזר וניער ובהגהות מבנו שם הביא מדברי השט"מ בכתובות מ"ג בשם הרמב"ן דמבואר מדברי' דאי הי' נקיט אירסה ונתארמלה אירסה ונתגרשה ניסת ונתארמלה תו ל"ה אפשר להנשא לרביעי ומוכח דאין הגרושין מפסיק יעוי"ש וכבר קדמו בזה ההפלאה בכתובות שם שהבין מדברי ריב"ן שבתוס' כן וכ' דפליגי הפוסקים אם גירושין מפסיק ומדברי ריב"ן מבואר דאינו מפסיק ואסורה להנשא לרביעי יעוי"ש א"כ כיון דלענין קטלנית שהוא סכנה אין מועיל הפסק א"כ גם במילה י"ל כן. אמנם הדבר פלא מאיזה טעם לא יועיל הפסק שבאמצע והרי בש"ס אמרו מלה ראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול משמע דדווקא בל"ה הפסק בנתיים ובספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק"צ כתבתי דריב"ן בתוס' הנ"ל אזיל למ"ד מזל גורם דהרי גם באירסה הוי קטלנית כפי פירושו וזה רק למ"ד מזל גורם והשתא למ"ד מזל גורם שפיר י"ל דגירושין אינו מפסיק דיתכן דגם אותו שגירשה הי' מת רק שקידם וגירשה ועכשיו שגירשה שוב אינה תלוי' במזלה לכן הוא חי אבל למ"ד מעיין גורם הוי שפיר הפסק יעוי"ש ואפשר דמשו"ה לא נזכר מזה דבר בהג"ה סי' ט' אף דבד"מ הביאו כפי מ"ם הבה"ט בשמו כיון דאנן סומכין על מ"ד מעיין גורם כמ"ש רמ"א שם ולמ"ד מעיין גורם הוי שפיר הפסק א"כ בנ"ד לענין מילה לכו"ע הוי הפסק, ומדברי החת"ס אה"ע סי' קע"ז מבואר להדיא דבמלה ראשון ומת ושני וחי ושלישי ומת מותר למול הרביעי והוא עמוד גדול לסמוך עליו ובפרט שהדבר מסתבר כן והאי דגירושין יש ליישב כמש"ל ובנ"ד יש עוד כמה ספיקות דאינו ברור כלל אם הראשון הי' מחמת מילה כיון שהי' ט' ימים אחר המילה בריא ואף דבחשש סכנה גם ס"ס ל"מ כמ"ש בתשו' אמרי אש הנ"ל אבל בנ"ד הדבר ברור דאין חשש מחמת שהי' הוולד שנימול באמצע חי וקיים וע"כ יש לימול הוולד כד"ת ושומר מצו' לא ידע דבר רע:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה