שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן כה
לכבוד הרב החריף ובקי בחדר"ת מו"ה חיים צוקער נ"י מו"ץ דק' שינאווא: מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אודות העזר הבא מאמעריקא לגאליציען עניני מזון והממשלה מוסרת זאת לחנות לנכרים ולישראלים עלי החנות למכור לכל איש כפי ערך נפשות שיש לו בסכום פחות מאוד כמעט רק עבור הוצאות הדרך כי גוף הדברים נותנים בחנם ובתוך הדברים הנ"ל יש ג"כ שומן ד"א אם מותר ליקח גם השומן ד"א ולמוכרו אח"כ ביוקר לנכרים מחמת שאין עושין סחורה בדברים האסורים והביא כ"ת דברי חכמ"א כלל ס"ט בנכרי שהביא דורן לישראל דמותר לקבל וה"נ בנ"ד הוי כמו מתנה כי לוקחים רק דבר מועט בעד ההוצאה ועיקר הדברים היא מתנת חנם. אמנם מקור דברי החכמ"א הם בפר"ח בשם שי למורה וכתב הטעם משום דמציל מידם ובחכמ"א כתב דאי לאו דהוי לי' הנאה מיני' לא יהיב לי' והוי כמציל מידם יעו"ש א"כ בנ"ד דידוע דאנשי אמעריקא השולחים לא הי' להם הנאה מהעניים בגאכיציען א"כ ל"ש היתר זה דכמציל מידם וכפי זכרוני דבר זה דאי לאו דה"ל הנאה מיני' לא נזכר בפר"ח רק החכמ"א הוסיף זה מדעתו דאל"כ ל"ש סברא מציל מידו דהא אין הנכרי חייב לו כלום רק דע"י הסברא הנ"ל הוי כמציל מידו, אבל המג"א סי' תקל"ט ס"ק ט"ו כתב בשם הש"ג דבחוה"מ מותר לקנות מן הנכרי הכל דהוי כמציל מידם ומקורו מדברי הש"ג א"כ משמע דבכל ענין שייך לומר כמציל מידם אף דאין הנכרי חייב לו כלום וא"כ אזדא לי' לגמרי היתר הפר"ח הנ"ל דהא ודאי אסור לקנות מן הנכרי דברים האסורים והרי גם במכירה שייך להציל מידם ואסור וא"כ ה"ה במתנה. ואולי משום זה מפרש החכמ"א האי כמציל מידם משום דמסתמא נהנה ממנו וחייב לו לשלם והוי כמציל ממש ובמכירה ל"ש זה ועכ"פ בנ"ד דלא הוי הכאה לאנשי אמעריקא ל"ש היתר זה. ועי' נוב"י מה"ת יו"ד ס' ס"ב שכ' דישראל שנזדמן לו נו"ט אף דאסור לישראל אחר לקנות ממנו כהש"ך מכ"מ לקבל ממנו מתנה מותר יעו"ש נראה דסובר דמתנה הוי כנזדמנו אף בישראל דל"ש מציל מידו א"כ נראה מדברי' דגם מנכרי מותר לקבל מתנה נו"ט אף בלי הטעם דמציל מידו מכ"מ בנ"ד כיון שמשלם בעדו סכום מה הוי מכר ול"ד כלל למתנה ועוד דההיתר במתנה היינו בהביא לו דורן אבל לא כשישראל מחזיר עלי' ובנ"ד הרי הישראל מחזיר עלי' לקבלו ומשלם גם סכום מה ולדעת כמה פוסקים הוי איסור דאורייתא ע"כ אינו רואה כלל היתר בזה. רק אם ימכור הישראל הזכות שלו לנכרי בסכום שיתן לו והוא יתן הסכום ויקבל הסחורה נראה דשרי דהא לא זכה הישראל עדיין בשומן חזיר בטרם נתן דמים רק יש לו זכות שיתן סכום כו"כ ולקבל שומן חזיר ויוכל למכור זכותו לנכרי כי באמת אין דבר כזה במכירה כלל אבל שישלם הישראל הסכום להחנוני בעד השומן הנ"ל ואח"כ ימכרנו לנכרי אף שהנכרי יקבלו מיד החנוני אין להתיר:
ובדבר החנונים ישראלים שגם המה מקבלים מהממשלה המינים הבאים מאמעריקא ובתוכם גם שומן ד"א ומקבלים בעד מכירתם איזה ריוח קצוב דהיינו מכל מה שמוכר מקבל א' ממאה או יותר והנה אף שאיננו קנין גמור כי החנוני לא קנה הסחורה אבל עכ"פ הוא לגמרי באחריות שלו ובתשו' חת"ס יו"ד סי' ק"ד כתב במקבל אחריות בביתו אסור כמו בחמץ יעו"ש וצ"ע דמנ"ל הא דבחמץ איתרבי מלא ימצא אבל בשאר דברים הלא גול"מ לאו כמ"ד וכ"ז מדאורייתא אבל מדרבנן ודאי אסור כמו במלוה על דברים האסורים דמבואר בתה"ד וביו"ד סי' קי"ז דאסור ומכוער הדבר ובמלוה על דברים אסורים נמי באחריות המלוה ובביתו ואפ"ה נראה דהוי רק מדרבנן דלא כמשמעות הח"ס הנ"ל אבל עכ"פ מדרבנן אסור ומ"ש רו"מ דאיסור דרבנן דלמא אתי למיכל מיני' והכא הרי ודאי לא יאכל ממנו דהא הממשלה נותנת לחלק לכ"א וא"י ליקח לעצמו, גם זה אינו דהא במלוה על דברים האסורים ג"כ אסור וכנ"ל ואף דבוודאי אסור לו לאכול ממנו דהא הנכרי נותן לו רק למשכון והוי גזל אם יאכל ממנו לדעת הפוסקים דבזה ל"ש כלל דין הפקעת הלואה ועוד דיכול לתבעו בדיניהם וגם בדינינו הוי גזל נכרי ואפ"ה אסור מחשש דיבוא לאכול ממנו רק דיש לדון קצת מחמת שהממשלה נותנת הכל ביחד דברים המותרים ואסורים יחד ונותנת ריוח מזה אולי הוי כנזדמנו ומכ"מ קשה להקל בזה דהוי רק ריוח מועט ובפרט שאפשר גם אם לא יקבלו השומן ד"א יתנו להם למכור דברים המותרים ובשגם דהדבר קבוע דל"ש כ"כ היתר דנזדמנו ובהיות כן פשיטא דאסור לישראל ליקח מהם כמו דאסור ליקח מנכרי שומן ד"א כמ"ש לעיל רק למכור הזכות שלו לנכרי וכנ"ל ומ"ש רו"מ דישראל מותר ליקח דהוי כנזדמנו לישראל דמותר לישראל אחר ליקח כהט"ז וכנהוג שקצב א' קונה מחבירו נו"ט הנה לפימ"ש לעיל דאסור לחנוני ליקח פשיטא דל"ש בזה היתר הט"ז וגם בגוף דברי הט"ז רבים חולקים ובתשו' רעק"א מיישב המנהג להקל דעפ"י הרוב הטריפות מספק והוי סד"ר וזה ל"ש בשומן חזיר דאסור בודאי ועוד דאף אם נימא דהחנוני מותר לקבל דהוי כנזדמנו מכ"מ נראה דאסור לישראל ליקח ממנו דאף הט"ז דמתיר בנזדמנו למכור לישראל אחר נראה דה"ד כשגוף הדבר של ישראל לכן מותר לישראל אחר ליקחו והוא ימכרנו לנכרי להציל ישראל הראשון מפסידא אבל הכא שאין גוף החפץ של ישראל כלל ואינו נפסד כלל רק מניעת הריוח בזה ודאי גם ט"ז יודה לאסור ובפרט דגם עיקר קבלת חנוני ישראל השומן הנ"ל אף למוכרו לנכרי מפוקפק מאוד כמ"ש לעיל: