אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן יב

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן יב

סימן יא

שוי"ר לכבוד הה"ג מו"ה אלטר שפירא אבד"ק וויקנא וכעת בטשערניוויטץ: ע"ד השאלה שנשאל כת"ר בבהמ"ד שנתרבו המתפללים ויש שם בצדו בהכ"נ נשים ורוצים לסתור כותל מערבי של בהמ"ד אנשים ולהכניס גם בהכ"נ של נשים ולמען יהי' לנשים מקום להתפלל רצונם להגבי' בהמ"ד של אנשים לטול את התקרה והגג ולבנות מחדש תקרה וגג גבוה מאד ולבנות בהמ"ד של נשים באויר של בהמ"ד של אנשים היינו בכותל דרום ובכותל צפון ובכותל מערב, וכת"ר כתב דיש בזה ספק כי ודאי גם האויר של בהמ"ד של אנשים קדוש ואם יבנו בתוכו בית תפלה לנשים הוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, והביא מתוס' שבועות י"ז דאויר עזרה קדוש ודבריו נכונים דודאי כשהבהכ"נ כבר נתקדש דהיינו שהתפללו בו נתקדש כל האויר שבו ואין זה ענין למה שכתבו הפוסקים לענין עלי' של בכה"נ דלא נתקדשה וע' בזה בתשו' מהרי"ט ח"ב סי' ד' דהרי בשעה שהתפללו בבהכ"נ דאז נתקדש כבר הי' תקרה מפסקת האויר ע"כ לא נתקדשה העלי' אבל האויר שבבהמ"ד שנתקדש נראה ודאי דחל עליו קדושה לכו"ע וכשעושין שם באויר בית תפלה לנשים הוי הורדה וע' בזה בתשו' ב"ש חאו"ח סי' כ"ז ומ"ש בספרי מ"פ לאו"ח סי' תקס"א ואין עתה בידי ס' ב"ש הנ"ל, ובתשו' דברי חיים ח"א או"ח סי' ג' כתב דאויר לא נתקדש דהרי לרוב הפוסקים מותר להשתמש על גגו ונהי דבאמת אסור להשתמש דבר בזיון וחול אבל עכ"פ לקדושה קלה י"ל דשרי יעוי"ש, ולפענ"ד דבריו צ"ע דעלי' שאני דבשעת קידוש בהכ"נ כבר הי' האויר מופסק משא"כ האויר שהי' בשעת קידוש וודאי נתקדש דהרי זה הוא עיקר ביכה"נ האויר דביהכ"נ וא"כ בנ"ד פשוט שבאויר של בהמ"ד אנשים שהתפללו בו ודאי אין להתיר לבנות שם בהכ"נ של נשים, אך כה"ג הבנין עבור נשים יהי' כמעלה מאויר מקום תפלה שהי' מאז רק עתה כשיגביהו התקרה יהי' באויר בהכ"נ וע"ז י"ל דזה לא נתקדש כלל כי באויר זה עדיין לא התפללו ואז נתקדש רק האויר שהי' אז ומכ"מ צ"ע די"ל דנהי דבהכ"נ לא נתקדש רק בתפלה אבל הכא שכבר נתקדש הבהכ"נ מאז עתה שמגביהין התקרה נתקדש כל האויר שלמעלה מאליו כיון דנתערב עם האויר שלמטה שכבר נתקדש. ומאז נסתפקתי בזה במקום בהכ"נ שחרב ובאותו מקום בנו הכותלים חדשים בטרם שהתפללו בו אם כבר חלה קדושה על הכותלים מטעם הנ"ל כיון דנתחבר להקרקע והאויר שכבר נתקדש י"ל דנתקדש מאליו וראי' לזה משבועות ט"ו ובתוס' שם דלמ"ד קדושה ראשונה קידשה לעת"ל ל"ה צריכין בבית שני שום קידוש יעוי"ש והא מבית ראשון לא נשאר רק הקרקע אבל הכותלים נהרסו א"כ כשעשו אח"כ כותלים חדשים צריך קידוש מחדש וע"כ דבכה"ג נעשו טפל לקרקע ונתקדשו מאליו א"כ גם לענין בהכ"נ י"ל כן. ובזכרוני שבתשו' ב"ש או"ח העיר שם בהא דלמ"ד קדושה ראשונה קידשה לעת"ל לא הי' בית שני צריך קידוש והא הבית שני הוא גבוה בקומה יותר א"כ צריכין לקדש האויר של"ה מקודש בבית ראשון ועפ"י הנ"ל ניחא דנתפס מאליו בקדושה א"כ גם בנ"ד י"ל כן ואולי יש לחלק דשם עכ"פ הי' רצונם לקדש כל האויר וכן הכותלים שעשו מחדש ע"כ נתקדש אבל הכא יוכלו להתנות שאין רצונם שיתקדש האויר שלמעלה ונהי דנתקדש מאליו היינו בסתמא אבל בהתנו בפירוש י"ל דלא נתקדש כעין שכ' הפוסקים לענין מצאצ"כ אבל במתכוין בפירוש שלא לצאת לא יצאו אבל אינו מוכרח דאפשר זה דמי לנטפל לשם דנראה דגם במכוין בפירוש שלא יתקדש נתקדש מאליו והדבר צריך בירור והנני פה מחוסר ספרים. ולפי הענין שכ' כת"ר כי אין המנהג לעשות מקום תפלה לנשים באופן זה משלשה רוחות דרום צפון מערב רק בטעמפלין עושין כן ע"כ בוודאי אין לעשות כן בשום אופן כי בעניני בהכ"נ אין לשנות המנהג ובפרט להתדמות להטעמפלין אשר כל גדולי עולם הרעישו ע"ז:

שוב נתיישבתי במ"ש דאפשר האויר שלמעלה יתקדש אף שאין רצונם לקדשו כמו בנטפלין לשם דנראה דלא מועיל תנאי, דגדולה מזו כתב רש"י ז"ל במעילה די"ג במשנה שם דוולד המעשרת לא יינק מן המעשרת ואחרים מתנדבין שפירש"י ז"ל דמהני תנאה אף דמעשר מאליו קדוש כיון דבידו שלא להכניסה לדיר להתעשר עיי"ש א"כ מכ"ש הכא הרי ביד הציבור שלא להגבי' התקרה ואף שמגבי' יוכל להתנות שהאויר שלמעלה לא יהי' קדוש וממילא יוכלו אח"כ להעמיד שם בית תפלה לנשים ואח"כ כשיתפללו שם יוכלו לקדש האויר, ובנטפלין י"ל דל"מ תנאי דהא כשכותב ס"ת מוכרח לכתוב האותיות הנטפלין אבל הכא בידם שלא להגבי' בהכ"נ באופן שמשורת הדין נראה דמותר להעמיד בית התפלה לנשים בתנאי שלא יתקדש האויר, אך כיון שהמנהג כן בטעמפלין אין דעתי נוחה להתיר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה