שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן ב
לכבוד הרב הה"ג חריף ובקי נפלא בכל חדרי תורה בוצינא קדישא כקש"ת מו"ה:
משה פריעדמאן שליט"א מבאיאץ:
ע"ד השאלה אשר הציע כ"ק לפני בענין אין קוברין רשע אצל צדיק שיעור הרחקה כמה והביא דברי גליון רש"א סי' שס"ב בשם בה"ט דמוחרם צריך להרחיק מקבורתו יותר מח' אמות למען לא יגע תפיסת המוחרם בתפיסת אחרים יעוי"ש ובגליון הנ"ל דן כן לענין תלמידי המיסיונרים: והנה מצאתי שמקור דב"ז נובע מס' חסידים סי' תש"ז יעוי"ש דברים כהווייתן אבל נראה דהחמיר כן רק במוחרם שהרי בס' תש"ו כתב אסור לקבור רשע אצל צדיק שהרי החי' אלישע שלא יהי' קבור אצלו, ובס' תש"ז שביק לרשע ונקיט דין מוחרם משמע דדין מוחרם חמיר טפי ובסתם רשע א"צ הרחקה כולי האי רק במוחרם החמיר שצריך להרחיק גם מתפיסתו שלא יגע תפיסתו שהוא ד"א בתפיסת אחרים, והנה הא דתפיסת המת ד"א אשכחן לענין טומאה ולענין ק"ש שאסור לקרות בתוך ד"א כדאי' בסוטה מ"ה וביו"ד סי' שס"ז וסי שע"א מבואר דאם יש מחיצה על הקבר א"צ להרחיק כלום ואינו תופס יותר יעו"ש א"כ גם אם נחמיר לענין רשע כמו במוחרם בנ"ד שזקנו הקדוש זצ"ל יהי' באוהל בפ"ע אין להחמיר רק ד"א דחומרת שלא יגע תפיסתו בתפיסת הצדיק, ל"ש בזה כיון דיש לצדיק אוהל ומחיצה מפסקת פסקה לי' תפיסה דידי' ודי להרחיק ד"א:
וגדולה מזו נראה דכל שהצדיק קבור באוהל א"צ להרחיק כלל אף אם יהי' נקבר רשע ח"ו בצד האוהל משום דמחיצה מפסקת וכל ענין אין קוברין רשע אצל צדיק הוא מקרא דאלישע שנגע בקבר אלישע ממש רק מלישנא דגמרא דאין קוברין רשע אצל צדיק נראה דבסמוך לו נמי אסור וכ"מ מהא דסנהדרין מ"ז דהי' שם שתי קברות לב"ד אחת לנסקלין ונשרפין וא' לנהרגין ונחנקין אף שבוודאי ל"ה קוברין כולם יחד בקבר אחד דזה אסור בלא"ה דצריך הרחקה עכ"פ י"ט כדאי' סי' שס"ב, וא"כ ברשע אצל צדיק צריכין להרחיק יותר, אך כ"ז כשאין מחיצה ואוהל על הקבר הצדיק אבל כשיש מחיצה ואוהל מפסיק נראה דאין חשש, וקצת ראי' מדברי הס"ח סי' ש"ה במעשה דת"ח וצדיק שנקבר אצל האינו הגון ובא בחלום לבני העיר למה הרעותם לי וכו' ושמו אבנים בין קבר הצדיק לקבר הרשע משם והלאה לא בא בחלום עייש"ה ומכ"ש באוהל גמור על קבר הצדיק וכ"נ ראי' מדברי הס"ח סי' תרי"ד שכ' לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים לא בדין ולא בעצה ולא בסעודה ולא יתחבר עמהם שהרי כתיב לא תזרע כרמך כלאים יעיי"ש והרי לענין כלאים גופא הבית שבכרם זורעין בתוכו אף שגפנים מוקפים סביב כדאי' בפ"ה דכלאים ועי' בר"ש שם בשם הירושלמי דיליף להו מקרא דבתי כלאים הוחבאו א"כ גם לענין הא דאין קוברין רשע אצל צדיק נראה כן, וגוף דברי הס"ח הנ"ל צ"ע דבש"ך יו"ד סי' של"ד ס"ק י"ח בשם רשב"א כתב דמוחרם קוברין אותו בקברות אבותיו משמע דא"צ הרחקה כלל וקיל מרשע ואולי מיירי הש"ך בעשה תשובה רק שלא התירו לו החרם ובס"ח מיירי בלא עשה תשובה ועדיין צ"ע כיון דחומרת הס"ח אינו בשביל רשעו רק בשביל החרם א"כ אין נפ"מ אם עשה תשובה:
והנה לישנא דאין קוברין רשע אצל צדיק בלשון אצל לא מצאתי שיעור מבואר ובתרומת הדשן כתיב ושמו אצל המזבח והי' רחוק כ' אמה ממזבח כדאי' סופ"ק דתמיד ומרש"י ז"ל שם ד"ה צבר נראה הטעם משום דכבש גופא כמזבח ובכ"מ שהי' מונח הי' אצל כי עליו ממש הי' מונח יעוי"ש בלשונו ונהי דכבש כמזבח הי' לנו לקרבו אצל המזבח וכו' ועכ"פ אין מבואר שיעור דאצל וע' בירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ו הוא שדוד אומר אל תאסוף עם חטאים נפשי אלו נסקלין ונשרפין ועם אנשי דמים חיי אלו נהרגין ונחנקין יעוי"ש ומייתי לה על משנה דשם דהי' לו קברות בפ"ע ולישנא דעם לכאורה היינו בתוך ד"א כדמוכח בסנהדרין דמ"ה בהא דפריך שם והתניא אין נקברין עמו אר"פ מה עמו בתפיסתו וברש"י שם בתוך ד"א משמע אבל ביותר מד"א לא מיקרי עמו ושרי רק דאכתי יש מקום לדון שלא יגע תפיסת הרשע בתפיסת הצדיק שכ"א יש לו תפיסה ד"א וזה חומרת הס"ח לענין מוחרם:
אבל כבר כתבתי דמוחרם חמיר טפי מסתם רשע, וגם אפילו במוחרם כיון דהצדיק באוהל חוץ לאוהל פסקה לי' תפיסה דידי' כמו לענין קיש וכנ"ל. ובס"ח סי' תש"ו כתב שלא יקבר רשע אצל צדיק כדכתיב לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ונהי דלא בעינן על ממש דהא בלא"ה אסור לקבור בקבר אחד אבל עכ"פ הוי על בסמוך דבכה"ג וודאי סברא הוא דבעינן סמוך דאל"כ אין לדבר סוף ובכה"ג דסברא הוא אף לר"י בפסחים ס"ב דסובר דל"ב על בסמוך מודה במידי דסברא כמ"ש תוס' שם, וכיון דבעינן על בסמוך נראה דאם הצדיק באוהל כל שחוץ לאוהל לא מיקרי על בסמוך כמו לרשב"ל בפסחים ס"ב דאם החמץ חוץ לעזרה אינו עובר ומשמע דאף שהשחיטה הי' סמוך לפתח העזרה בפנים כיון שמחיצה מפסקת, וא"כ נראה דבכה"ג ל"ב הרחקה כלל, ועכ"פ בהרחקה ד"א מכל צד די בוודאי שהרי חוץ לאוהל פסקה תפיסה כמו לענין ק"ש בסי' שס"ב וכמש"ל - והשי"ת יגדור פרצת עמו ישראל ברחמים רבים - ובמ"ש לעיל לענין לשון אצל מצאתי בחינוך תצ"ב במצו' שלא ליטע עץ אצל מזבח ד' אלקיך כתב מדיני המצו' מה שאמרו חז"ל שאין האיסור בנוטע אצל המזבח ממש כפשוטו אלא אף הנוטע בכל העזרה לוקה כו' שכל העזרה נקראה אצל המזבח יעוי"ש ונראה דזה דווקא לענין מזבח שעיקר בעזרה הוא המזבח והכל נופל אצלו אבל לולא זאת כיון דכתיב אצל היינו סמוך ממש אף שהוא בית אחד כמו עזרה אפ"ה לא אמרינן דכל הבית נקרא אבל וע' במנ"ח שם שהעיר על החינוך מזבחים ס' ואכלוה מצות אצל המזבח וכו' אצל המזבח אוכלין דמוכח דאין כל העזרה קרוי' אצל מזבח, וגם מדברי המפרש לתמיד דלעיל לענין תרומת הדשן נראה דאצל המזבח היינו סמוך ממש רק שם משום דהכבש נקרא ג"כ מזבח, ולהלכה בנדון שאלתו כבר כתבתי הנלע"ד - ותלמידי החריף הנעלה כמר חיים אליעזר הורוויץ נ"י הראני דברי בעה"ט פ' שופטים עה"כ לא תטע לך אשרה כל עץ כ' דאשרה כל עץ בגימטריא רשע אצל צדיק יעוי"ש וכפי זה יש ללמוד משם שיעור הסמיכות אבל כבר כתבתי לעיל מה שיש לחלק בזה: