שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן רא
להרב וכו' מו"ה יהודא ליב נ"י מו"ץ דק' ראזהשעוו ברוסיא:
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש אחד מקהלתו שעבד עה"צ בבריסק ושב מעבודתו ונשתדך עם אשה בראזהשעו וימי הנשואין קרובים וכבר הוכנו צרכי חופה ובאה אשה אחת מבריסק ואמרה שקידש אותה בפני ע"א וב' נשים והוא אומר ששקר הדבר ואין רצונו לגרשה. הדבר פשוט כמ"ש רו"מ דיכול לסדר לו קידושין עם המשודכת מאחר שלפי דברי האשה לא הי' רק ע"א והוא מכחיש ואין חוששין בע"א בהכחשה כמבואר סי' מ"ב ומה שהאשה טוענת שבא עלי' אח"כ ג"כ אין חשש לגבי דידי' אף אם היו עידי יחוד כיון דהוא מכחיש לגמרי שלא הי' שום קידושין הוי כבעל פנוי' אפי' הי' עידי יחוד דרוב הפוסקים מקילין ובפרט בפרוץ בזנות דלכ"ע יש להקל כרמ"א אה"ע סי' ל"ג:
אמנם מ"ש כ"ת אם יש להתיר האשה הנ"ל במקום דחק ועיגון כדין מקדש בע"א דהא היא מודה שנתקדשה בע"א וחוכך כ"ת דגם במקום עיגון אין להתירם דעכ"פ לפי דברי' שנתקדשה בע"א לא גרע משידוכין דבבעל לפני עדים חיישי' לקידושין לדעת רמ"א סי' קמ"ט דבבא עלי' חיישי' והכא היא מודה שבא עלי' אחר הקידושין אלא דנראה דלא הוי עידי יחוד כראוי עכתו"ד:
והנה מ"ש כ"ת דיש לחוש בזה דעכ"פ קידושין בע"א הוי כמו משודכת הנה במשודכת לדעת הב"ש שם גם בבא עלי' ל"ח אף שהי' עדים אבל לא אדע מדוע קאתי עלה מדין משודכת הא הוי קידושין ממש רק דבע"א ל"מ הקידושין וא"כ בבא עלי' אח"כ לפני עדים או אפילו נתייחד לפני עדים י"ל דהוי קידושין לכ"ע כמו מקדש בפחות משו"פ ובעל בסי' ל"א וכן מקדש במלוה בסי' כ"ח דבעל אח"כ או נתייחד לפני עדים יחוד הראוי הוי קידושי ודאי או עכ"פ קידושי ספק. אך מצאתי בתה"ד סי' ר"ט שהעיר שם דבמודה שבעל פנוי' נימא מטעם חזקה דא"א בב"ז ודאי בעל לפני עדים כדי שיהי' קידושין וכתב די"ל דלאו כ"ע דינא גמירי והרבה סוברים כיון דשניהם מודים עדיפי מעדים וכיון דמכוני לקידושין ל"ה כלל בעילת זנות וכה"ג אשכחן פ' המדיר דהמקדש במלוה ובעל אין חוששין לקידושין משום דסבור הוא דקידושין קמאי דמלוה מהני וע"ד קידושין הראשונים הוא בעל כו' ואיכא למ"ד דבקידושין פחות משו"פ נמי טעי אינשי וא"כ נוכל לומר דכ"ש קידושין בלא עדים דטעי בה עכ"ל א"כ נראה דבמקדש בע"א ושוב בעל אח"כ אפי' לפני עדים אין חוששין לקידושין דאיכא למימר דטעי דגם קידושין בע"א מהני מכ"ש ממ"ש בתה"ד דטעי דקידושין בלי עדים נמי מהני אבל צ"ע דתה"ד סמך על סברא זו דדמי למקדש במלוה ובעל ובאמת אנן קיי"ל באה"ע סי' כ"ח דגם מקדש במלוה ובעל אח"כ צריכה גט א"כ ה"ה במקדש בע"א ואפשר דעת תה"ד דבזה טעי טפי ועדיף ממקדש במלוה וע' בהג"ה סוס"י ל"א בשם תשו' מיימוני דבמקום דאיכא למיטעי צריך קידושין אחרים ואפשר דהיינו להחמיר אבל לא להקל לכן בנ"ד אם הי' עידי יחוד או שהאשה מודה שהי' עידי יחוד כראוי יש להחמיר אף במקום דחק ועיגון כיון דלפי דברי' נתקדשה מקודם בע"א וגרע טפי ממשודכת. ומ"ש רו"מ להקל דאין חוששין שבעל לשם קידושין כיון דגם שניהם מודים שבא עלי' גם בטרם שנתקדשה לו וחשוד על הזנות ל"ח שבעל לשם קידושין כמבואר באה"ע סי' ל"ג. הנה אם הי' עידי יחוד נראה דבעי' שנדע עפ"י עדים או קול מפורסם שהוא פרוץ לזכות אבל הודאת הבועל והאשה איני מועיל כלל אך גם בנתברר שהוא פרוץ לזנות צל"ע שכה"ג שהי' ביניהם ענין קידושין כמו מקדש במלוה או בע"א ואח"כ בעל או נתייחד לפני עדים יחיד הראוי לביאה אם סומכין ע"ז כיון שהוא פרוץ לזנות יתכן שבעל לשם זנות שהרי הרמ"א לא הביא קולא זו רק בסי' ל"ג לענין בעל פנוי' בפני עדים ולא הי' קידושין מעיקרא ביניהם דבזה קיל טובא שרוב הפוסקים מקילין לגמרי בזה סמך להקל בפרוץ לזנות וכן ביש לו אשה דל"ח לעבור חדרגמ"ה אבל בהי' מעיקרא ענין קידושין ביניהם כמו מקדש במלוה בסי' כ"ח ומקדש בפמשו"פ סי' ל"א לא נזכר כלל בש"ע קולות אלו וכן בסי' קמ"ט בנתגרשה ונתייחדה עמו לא נזכרו קולות אלו ואף שמקור דברי רמ"א הוא מתה"ד סי' ר"ט ותמך יסודו שם ע"ד הסמ"ג שכ' אהא דמקדש בפמשו"פ ובעל אח"כ דמקודשת הוא משום דחזקה שאין אדם מישראל הכשרים עובב"ז מדנקט הכשירים משמע הפרוצים לא יעו"ש א"כ משמע דגם במקדש בפמשו"פ ובעל בפרוץ לזנות לא חיישינן מכ"מ נראה דגם תה"ד לא סמך על דקדוק לשון זה שבסמ"ג רק לענין פנוי' שלא הי' מעיקרא ענין קידושין ביניהם דקיל טובא אבל במקדש במלוה או בפמשו"פ אין להקל כשבעל אח"כ או נתייחד בפני עדים אף בפרוץ לזנות לכן בנ"ד לענין האשה קשה מאוד להקל אם יבורר שהי' עידי יחוד או גם אם הוא מודה שהי' עידי יחוד כראוי ובעל ובפרט דגם בלעדי הביאה הרי מקדש בע"א שהיא מודה אין להקל רק במקום דחק ועיגון והדבר צריך מתון אולי יתרצה אח"כ לגרשה וח"ו להורות קולא בזה להאשה ובפרט שהיא מבריסק תשאל בשם להגאון האב"ד דשם ושם יבורר הדבר אך לענין האיש המכחיש וכבר הוכנו צרכי חופה יש לסדר לו קידושין כמ"ש כת"ר: