שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קצג
להאברך החריף ובקי מו"ה נחום ווייסעלבערג נ"י:
הגיעני וע"ד שנסתפק רו"מ בשליח שתרם:
מכתבו מן היפות דבמצאו בעה"ב ואמר לו כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה איך הדין כשבא וראה שכבר תרם מן היפות ושתק אי אמרי' כיון דשתק ודאי ניחא לי' כמו באומר כלך אצל יפות ונמצא יפות מהן. הנה דבר זה מבואר בשט"מ ב"מ כ"ב שם ד"ה אמאי דכל ששתק תרומתו תרומה והא דקאמר ומנין הי' יודע ה"ק דאם צעק פשיטא דלא הוי תרומתו תרומה ואם שתק פשיטא דאינו חושש אלא באמר לו כלך אצל יפות ולא נמצא אז חושש משום גזל עיי"ש שהאריך בזה. אכן נראה דלפי מה דפסק הטוש"ע סי' של"א כרףב"ם דאף בלא שוי' שליח מועיל כלך אצל יפות משום ניחותא דמצוה שוב יש להביא ראי' דשתיקה לא מהני דהרי בחולין י"ב דקאמר באמר לשליח צא תרום והלך ומצא תרום דחיישי' דילמא אינש אחרינא שמע ותרם ובדרישה סי' של"א הקשה כ"ז להפוסקים דל"ב שוי' שליח להדיא דכיון דניחא לי' מהני א"כ גם בחרם אחר הא עכ"פ לבעה"ב ניחא לי' ותירץ דשם גלי דעתי' אח"כ דניחא לי' בזה שתרם אבל הכא עשה שליח לאחרינא ולא גלי דעתי' לגבי דהאי עייש"ם ואם איתא דבתורם שלא ברשות ושמעו הבעלים ושתקו מהני אף דלא שוי' שליח כלל א"כ הכא בשמע אחר ותרם ובעה"ב עתה שותק דניחא לי' באמת יהי' תרומה כמו בכלך אצל יפות וע"כ דדוקא כלך אצל יפות דגלי דעתי' לאותו שתרם דניחא לי' במה שעשה והוי כאילו אמר לו זה קודם שתרם אבל בשתיקה בלבד לא מהני ואף אם יאמרו הבעלים עתה בפה דניחא להו לא מהני כיון דאינו אומר כן לאותו שתרם גם בשט"מ שם בב"מ בד"ה ואמאי משמע דאין שתיקה מועיל יעו"ש בשם הרמב"ן וכנראה שהדבר במחלוקת שנוי:
ולכאורה הי' אפשר לומר דשתיקה מועיל לשיטת רמב"ם וטוש"ע אף בלא שוי' שליח מעיקרא והא דאמרי' בגמרא דילמא אינש אחרינא שמע ותרם ומה בכך כיון דהשתא ניחא לי' היינו משום דהגמרא בחולין שם אזלא לאוקימתא דרבא ב"מ דמוקי להא דכלך אצל יפות בשוי' שליח ובלא שוי' שליח ל"מ מידי אבל למאי דקיי"ל דגם בלא שוי' שליח מהני כלך אצל יפות מטעם ניחותא באמת אין חשש אם אחר שמע ותרם דכיון דניחא להו לבעלים הוי זכי' וזכין לאדם שלא בפניו ואעפי"כ באומר לשליחו צא תרום והלך ומצאו תרום עדיין יש חשש דילמא השליח לא תרם בעצמו רק ציוה לאחר לתרום בשליחותו ובאמת אין זה מועיל דאף דמרבי' מושלח ושלחה דשליח עושה שליח היינו בחלה או נאנס אבל בלא"ה אינו עושה שליח וע' אה"ע סי' ל"ה לענין קידושין וגם יש לומר דלענין תרומה דמועיל בדיבור הוי מילי ולא מימסרי לשליח דאף דיכולין לעשות שליח לתרום ולהקדיש דלא כמ"ש בתשו' מהרי"ט ז"ל דמילי לא מימסרי לשליח דזה רק בשליח ראשון לשליח ב' אבל עכ"פ שליח ראשון בתרומה א"י לעשות שליח ב' ואם ל"א חזקה שליח עושה שליחותו אפשר דטעה השליח ועשה שליח אחר ולכך ל"מ אף שבא בעה"ב וניחא לי' דניחא לי' מועיל רק כשתרם בעצמו ולא נחית בתורת שליחות אבל זה שליח השני תרם בתורת שליחות מהראשון ובאמת אין זה מועיל משום דמילי לא מימסרי לשליח לכך גם מה דניחא לי' לבעלים עתה אינו מועיל כיון דנחית לתורת שליחות ולא נעשה שליחו וכעין זה כתבו תוס' בגיטין ס"ו ד"ה הא דאף לר"מ דמכשיר מצאו באשפה פוסל וע' בתורת גיטין אה"ע סי' ק"ך שביאר יפה כונת תוס' כנ"ל ובספרי מ"פ לאה"ע שם הבאתי כה"ג מתוס' קידושין כ"ג ד"ה עבד דאף דשטר ע"י אחרים מהני מטעם זכי' מכ"מ כשעשו העבד לשליח גרע טפי כיון דנחית בתורת שליחות עייש"ה אבל אם נימא חזקה שע"ש אף להקל תו אין חשש שמא עשה זה השליח אחר דמסתמא שליח עושה שליחותו בעצמו כמו שקיבל עליו לעשות וגם בנאנס כיון דחזקה שע"ש לגמרי לא יעשה שליח אחר עד שישאל מקודם לחכם כיון דמילתא דרמיא עליו לעשות שליחותו כראוי:
ובזה יש ליישב דברי הטור סי' של"א דכ' דקיי"ל חזקה שע"ש כל דאפשר שיבא המשלח לידי מכשול ולכך באמר לשליחו צא תרום אם לא מצא תרום חיישי' דילמא לא עשה שליחותו דהא אי אפשר למשלח לבא לידי מכשול ואם מצא תרום אמרי' חזקה שע"ש והיא תימא דאכתי איכא למיחש דילמא אינש אחרינא שמע ותרם והוא לא תרם משום דאין חשש מכשול וכבר תמה בזה מג"א ומשל"מ ה' בכורות ולהנ"ל יש לומר דהרי אם אחר תרם וניחא לי' מהני רק דהחשש שמא השליח ראשון ציוהו לתרום ובכה"ג הרי יוכל לבא מכשול ע"י השליח בזה ודאי חזקה שע"ש ולא יעשה שליח שני כי אם עפ"י שאלת חכם ודו"ק:
והנה לפי הנ"ל דבא ומצאו תרום ניחא לי' לבעה"ב עתה בתרומה זו לכאורה צ"ע דגם אם נימא דל"ש בזה זכי' כלל כיון דנחית בתורת שליחות או כרמב"ן דשתיקה אינו מועיל אכתי הא עכ"פ כיון דניחא לי' יעשה עכ"פ עכשיו תרומה דהא תרומה ניטלת במחשבה וכן צ"ע בכה"ג לענין כלך אצל יפות דלכאורה מכאן ולהבא פשיטא דמהני דהא נעשית עכשיו תרומה במחשבה אבל יש לומר דבכלך אצל יפות לולי הא דניחותא דמצוה הוא דמשום כיסופא וגם עתה לא ניחא לי' ובירושלמי תרומות איתא דכלך אצל יפות נעשה תרומה מכאן ולהבא אבל שיטת הש"ס דילן דלמפרע נעשה תרומה כמ"ש בשט"מ ב"מ כ"ב אבל עכ"פ בהא דאמר לשליח ומצא תרום תמוה דמה נ"מ הרי יכול לחשוב או לומר עתה שזה שתרם יהי' תרומה ושו"ר בס' חלת לחם סי' ז' ס"ק י"ג שקיהה בזה וכתב דמיירי בנטמאה התרומה ושוב לא יוכל עתה להפריש מן הטמא על הטהור עיי"ש: