אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קפד

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קפד

סימן קפג

לכבוד הרב החריף ובקי בנש"ק מו"ה אברהם איזשק נ"י מו"צ ד"ק פאדהייץ: לנכון הגיעני יקרתו בדבר השאלה באשה עשירה שבעלה של"ח ולכ"ו בהיותה מעוברת וילדה ונתנה הולד תיכף למניקה כי גם בחיי הבעל לא הניקה שום ולד כו בהיותה מעוברת עם הוולד הראשון היתה חלושה והיתה בלבוב אצל ד"ר וציוה עלי' שלא תניק כי דמה מצומצם שקורין בלוטמאנגעל וסכנה לה להניק וגם הד"ר בעירה אמר שגזר עלי' שלא תניק מחמת שהיבלות מהדדין קטנים מאוד ואי אפשר לתינוק לאחוז בהם וגם אין לה חלב די צורך הנקה ונשתדכה לאיש וכבר עברו ט"ו חודש ואין המשודך רוצה להמתין יותר וכ"ת מצדד כמה צדדי היתר וכל יקר ראתה עינו במחברים ובפרט בס' תפ"ו רמזי נשים שמתיר בכה"ג שאמרו הרופאים שסכנה לה להניק אף קודם ט"ו חדש ודרש חוו"ד:

והנה ביסוד ההיתר שציוה עלי' הרופא שלא תניק מחשש סכנה ראיתי בתשו' מהרי"א הלוי ח"א סי' קס"ב שמחמיר בזה וכתב דל"ד למה שהתיר הח"ץ סי' ס"ד בהוחזקה שחלבה ארסיי דמדמי לה לצמקו דדיה דשם החלב מצד עצמה אינה ראוי וגם הרי הח"ץ סי' ס"ו כתב בטעם ההיתר דזה מילתא דל"ש כלל ומלתא דתמיהא מידכר דכירי אינשי וזה ל"ש הכא שגזר עלי' הרופא דמילתא דשכיח טובא היא בזמנינו שיאמרו הרופאים כן ואם נסמוך ע"ז מיעקרא תקנ"ח וגם מפקפק בעיקר נאמנות הרופאים עי"ש ונפלאתי עליו שלא הזכיר כלל מדברי תשו' בני אהובה להגאון ר"ר יונתן ז"ל שמתיר בכה"ג ומדמה לה לחלבה ארסיי שבח"ץ וגם בתשו' חת"ס אה"ע ח"א סי' ל' סמך ע"ז ומ"ש מדברי הח"ץ דחלבה ארסיי לא שכיח לכאורה נראה בח"ץ דכתב זה לרווחא דמילתא וכ"כ בתשו' אמרי דוד אה"ע סי' ד' אך מדברי הרא"ש גופא בכתובות שם דכתב ונתנה בנה למינקת וגמלתו לא גזרו אטו לא גמלתו ולא נתנה דודאי מינכר בין גמלתו ללא גמלתו ונתנה ללא נתנה רק דבגמלתו חיישי' שמא תגמלנו קודם הזמן ובנתנתו שמא תיהדר בה ומה"ט מותר בגמלתו בחיי בעלה ומטעם זה נמי נראה להתיר אשה שדדיה צמקו ואינה רגילה להניק לעולם עיי"ש ומוכח דדוקא בגמלתו שניכר הדבר שגמלתו אבל אי לאו הכי אף דבחיי בעלה אין חשש שגמלתו קודם זמנו אפ"ה אסור משום דמיחלפא באשה אחרת ומה"ט אוסר שם בנשבעה המינקת משום דמיחלפא וגם ההיתר בדבי ר"ג אף דלא הדרי בהו הוצרך הרא"ש לומר דהדבר ידוע דאל"כ איכא חשש דאיחלופי א"כ ע"כ ההיתר של הרא"ש בצמקו דדיה הוא משום דהדבר ניכר בגופה ולא אתי לאחלופי וכ"כ בתשו' בי"ש אה"ע סי' כ' וא"כ בחלבה ארסיי דאינו ניכר כלל בגופה שהתיר הח"ץ אנו צריכין לטעמא דל"ש ומילתא דתמיהא מידכר דכירי אינשי ויש לו קול וממילא בנ"ד שגזר עליה הרופא שלא תניק מחשש סכנה איכא למיחוש לאיחלופי כיון דאין שום שינוי ניכר בגופה וגם היא מילתא דשכיחא טובא בזמנינו ומה"ט צ"ע נמי בדינו של בני אהובה הנ"ל ושו"ר בבני אהובה שם שהרגיש בזה שכ' וז"ל ואין לפקפק ולומר דלית לי' קלא דהיא בחוקת סכנה כשתניק דמלבד דכל מילי דנתברר בב"ד ישראל קלא אית לי' אף גם הא בנתנה בנה למניקה ס"ל לתוס' ורא"ש דל"ש לא פלוג רק הטעם אולי תחזור ולסברת הפוסקים דאז תניק בנה בדוחק וכו' דזה ל"ש באשה זו דח"ו דתנוק בעצמה אנן מחינן בידה ע"ש ולענ"ד צ"ע מ"ש דכל מידי דנתברר בב"ד ישראל קלא אית לי' אינו מובן ומ"ש דהרי בנתנה בנה למניקת לא גזרי' אטו לא נתנתו רק שמא הדרה בה וזה ל"ש היכא דא"א לה להניק תמוה דהא דבנתנה למניקת ל"ג היינו משום דמינכר אבל כיון דכל נתנה בנה למניקת אסורה שמא הדרה בה שוב גם בא"י להניק מחשש סכנה יש לגזור אטו אשה אחרת שנתנה בנה למניקת דשייך החשש שמא הדרה בה וכמו בנתנה בנה למניקת ונשבעה דאוסר הרא"ש בפסקיו ובתשו' דאיכא לאיחלופי בלא נשבעה וה"נ בנ"ד דלית לי' קלא באופן דמדברי הרא"ש נראה ההיתר דצמקו משום דהדבר בגופה ומינכר וכן בחלב ארסיי דהוי מידי דל"ש ויש לו קול אבל בגזר עלי' הרופא שלא תניק יש לומר דלא פלוג כיון דלא מינכר בגופה שינוי ואין לו קול דהיא מילתא דשכיחא וע' מנחות ה' מה להצד השוה שבהן שכן מומן ניכר ובתוס' שם דרובע ונרבע יש לו קול והוי כמומו ניכר ובאמת שבעובדא דבני אהובה הי' קלא טובא כי בעלה הי' עני ועכ"ז עשרה ילדים שהי' לה לא הניח אותה להניק אף שהי' עני שכר מניקת מחשש סכנה כי אחותה מתה בחולי שווינדאכט וכן בעובדא דתשו' ח"ס סי' ל' הי' מומה ניכר זיבת ליחה מהראש תדיר וחולשת החזה אבל בנ"ד שאין שום היכר קשה בעיני להקל מחמת אמירת הרופא. ועוד דהא הח"ץ שהתיר בחלבה ארסיי היינו בעובדא דידי' שנתברר ע"י ג' ילדים שלא ינקה אותם שחלבה ארסיי וע' נובי"ת אה"ע סי' ה' שזה כוונת הרא"ש שלא הניקה מעולם היינו ג"פ דהוי חזקה או שהרופאים אמרו שצימוק זה יהי' לעולם עיי"ש והכא בנ"ד לא נתבארו בדברי' אם ולדה בחיי בעלה ג' וולדות שלא הניקה אותם:

ואף אם גם בנ"ד ילדה בחיי בעלה ג' דולדות ולא הניקה אותם מכ"מ לא נתברר שלא היתה ראוי' להניק דמה שהגיד לה הד"ר מלבוב בהיותה מבכרת שאסורה להניק מחמת בלוטמאנועל הלא אפשר שאח"כ בלידה שני' נשתנה מצבה לטוב ובעובדא דח"ץ הרי נתברר ג"פ שילדיה שינקו אצלה מתו מחלבה הארסיי וכן בעובדא דבני אהובה שבעלה הי' רופא ובכל פעם שילדה לא הניחה להניק כי ראה שסכנה לה להניק וכן בעובדא דתשו' ח"ס הרי כמה לידות שלא הניקה שמוכיחה קיים זיבת ליחות מהראש וחולשת החזה כמ"ש בתשו' שם א"כ הרי הוחזקה זו שאינה עומדת להנקה אבל הכא הרי רק פ"א אמר לה הרופא מלבוב שלא תניק ואולי נשתנה הדבר אח"כ ובפרט להחולקים בזה על הח"ץ וסברו דעיקר תלוי בלידה זו שאחר מיתת בעלה אם יכולה להניק ואין הדבר תלוי בלידות שקדמו כמ"ש בתשו' חסל"א אה"ע סי' ט' ומ"ש הרא"ש שלא הניקה מעולם היינו שאין לה שום חלב בדדי' להניק אף בצירוף מינקת אחרת ע"ש ובנ"ד הרי בלידה זו לא נתברר עפ"י רופא שסכנה לה להניק ואדרבה מדברי הרופא שבקי' שהגיד למעלתו שאסר לה להניק משום שהיבלות קטנים ואין לולד מה לאחוז נראה שכבר יצאה מחשש סכנה. באופן שעל אמירת הרופא בלבוב בפעם הראשנה ללידתה קשה לסמוך מחמת שאין לו קול וגם אין הדבר ניכר בגופה וגם מחמת שיכול להיות שכבר נשתנה מצבה לטוב מלידה הראשונה:

ומצד אמירת הרופא שאין לה חלב די צורך הנקה אף שבתשו' שב יעקב מצרף זה להיתר כבר השיגו עליו בתשו' הרא"ם ז"ל הובא בתשו' בי"ש סי' ך' ותשו' חס"ל סי' ט'. ומחמת אמירת הרופא שיבלותה קטנים ביותר וא"א לולד לאחוז ולינוק הנה באם כן הדבר באמת שא"א לולד כלל לאחוז בדד הי' מקום להקל דזה הוי כצמקו דדי' דהא זה דבר הניכר בגוף אלא שיש לדון נהי דא"א לה ליתן דד בפי התינוק הרי אפשר לה לחלוב חלבה לכלי וליתן לולד מהכלי ע"י איזה קנה דק דהרי עיקר הטעם דאסרו לחז"ל למינקת לינשא שמא מיעברא ומיעכר חלבה פריך בש"ס א"ה דידי' נמי ומשני דידי' ממסמס לי' בחלב וביצים אבל דידה לא יהיב לה א"כ בצמקו דדי' שאין לה חלב כלל לא גזרו אבל הכא נהי דא"א לולד לאחוז מכ"מ אפשר לה לחלוב לכלי ולהניק משם הולד ע"י כלי מציצה דק הרי יש תקנה בזה לולד שיהי' לה חלב דידה ועכ"ז י"ל] דלא גזרו רק על מינקת חבירו דהיינו שאפשר לה להניק הולד כנהוג לאחוז בדד אבל כל שא"א באופן זה אינה בכלל מינקת ולא גזרו עליו גזירת מינקת אך הדבר הזה לא מה' הרופאים הוא ודבר זה יש לברר ע"י נשים לבדוק האשה ולראות אם היבלות קטנים כ"כ שאי אפשר לולד לאחוז ולינק כי שמעתי שישנים נשים רבים שיבלות שלהן קטנות ועכ"ז הולד יונק ואם באמת באשה זו נשתנה הדבר שהם קטנים מאוד וא"א כלל לינק מהם יש מקום להקל בצירוף אמירת הרופא מלבוב שסכנה לה להניק וגם כי אין חלבה מספיק באופן שיש מקום להקל אחר ט"ו חדש עכ"פ אם אין המשודך רוצה להמתין אם יסכים לזה רב מובהק דרינא בהדי' אבל העיקר בזה הוא מחמת קוטן היבלות ביותר ובזה אי אפשר לסמוך על הרופא רק על בדיקת הנשים ואם יאמרו שכן הדבר ויסכים רב מובהק להקל אצטרף עמו להתירא:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה