אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קפג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קפג

סימן קפב

כבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי מו"ה מרדכי בלעך נ"י אבד"ק איסציא:

ע"ד שאלתו בשנה זו שנת השביעית אם רשאין לצאת י"ח מצות אתרוג באתרוגי א"י והביא תשו' בי"צ יו"ד ח"ב סי' קכ"א שנשאל בזה וגם ס' שדי חמד והס' הנ"ל אינו ת"י. והנה עיקר החשש שחשש הבי"צ שם משום לאכלה ולא לסחורה וגם משום שאין מוציאין פירות א"י לח"ל בשביעית ובכל הנ"ל לכאורה הוא רק איסור לכתחלה אבל בעבר ועשה סחורה או הוציא הפירות מא"י לח"ל לא נאסרו בדיעבד ורשאין לצאת בהם י"ח מצוה והקונה אותו פה לצאת בו בודאי לית בי' משום סחורה אבל תמהני שלא דיבר כלל מעיקר החשש שלדעת המבי"ט ז"ל שנוהג שביעית בשל גוי הרי הגוי משמר הפירות ואינם הפקר ונאסרו מטעם משומר לשי' רבותיו שלרש"י במס' יבמות קכ"א ור"ת בתוס' סוכה ל"ט וכיון דנאסרו באכילה א"כ לא מיקרי לכם ואף דלכאורה מוכח מהא דיבמות קכ"א דאין הנכרי נאמן לומר של עזיקה הם והיינו לפירוש רבותיו שהם מעוזקים בגדר ומשומרים ומוכח דסתם פירות שביעית נקחים מן הגוי ואין חוששין כלל שמא הם משומרים וכ"כ באמת מהרי"ט בתשובה ח"א סי' מ"ג אבל כפי הנשמע עכשיו כל הגנות של העכו"ם בא"י משומרים וגדורים והעכו"ם בודאי משמרן בטוב ויש לאסרם משום משומר ומצאתי בכפות תמרים לסוכה ל"ט שעמד בזה שכל פירות הגוים שמורין בשביעית ונוהגין לאכלן וכתב דסמכו על ראב"ד בתמים דעים סי' רמ"א דאף פירות משומר דישראל אסורין היינו משום דעליו חובה להפקירן והוא שמרן נאסרו אבל גוי שאין עליו חובה להפקירן ולא נצטוה בכך פירות שלו מותרין אף ששומרן ע"ש וגם המהרי"ט בתשובה סי' מ"ג הנ"ל כתב סברא זו שמה שדייק הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה לומר דהא דאומר פירות עזיקה הן מיירי בארוס לישראל היא מה"ט דאפשר פירות גוי אף דנוהג בהם קדושת שביעית ל"ש לאסרן בשימור ע"ש והרי מצאנו סעד לזה בתמים דעים וע' במנ"ח מ"ע פ"ב שצידד בזה דפירות של חש"ו בשביעית אף שלא הפקירן לא נאסרו כיון דאין עליו מצוה זו עיי"ש והן הן דברי התמים דעים ומהרי"ט הנ"ל:

אמנם עדיין יש לדון בפירות גוי לפי פירוש הראב"ד ז"ל בתמים דעים שהביא בכפ"ת דמפרש הא דאומר של עזיקה הם היינו שעבדה הגוי בשביעית ונאסרו הפירות ע"ש א"כ יש לחוש באתרוגים שמא עבד הגוי עבודת האילן בשביעית ונאסרו הפירות לראב"ד הנ"ל ואף שבס' כפ"ת שם תמה על הת"ד הנ"ל דהא מפורש פ"ח דשביעית מ"ב דשדה שנטייבה אוכלין פירותיה בשביעית לב"ה דקיי"ל כוותייהו אבל שיטת הראב"ד ז"ל בזה לא יחידאה היא שגם הרמב"ן ביבמות קכ"א ורשב"א וריטב"א שם פירשו כן הא דפירות עזנקה שעשה הגוי עבודת האילן בשביעית ונאסרו הפירות וע"ש דמדמי לה לנוטע בשביעית יעקור. וצ"ל לדעתו הא דשדה שנטייבה בשביעית דאוכלין מפירותי' לב"ה מפרשי לה כפירוש הרמב"ם ז"ל פ"ד דשביעית ופני משה בירושלמי שם דע"י הטיוב צמחו פירותיה מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית בזה היא דפורותיה מותרין אבל באילן שכבר הי' נטוע לפני ר"ה והי' בו פירות ועבד עבודת האילן להשביח הפירי שפיר י"ל דהפירות אסורין אמנם גם לפירוש הראב"ד ז"ל משמע דמסתמא קונים פירות מן הגוי בשביעית ואין חוששין שמא עשה עבודת האילן בשביעית כדמוכח ביבמות דאין חוששין לזה שאמר הגוי של עזיקה הן א"כ גם מחמת זה יש להקל לצאת י"ח באתרוגי א"י של גוי כיון שלדעת הב"י אין שביעית נוהג כלל בשל גוי ואף להמבי"ט דנוהג בשל גוי מכ"מ הרי מוכח מגמרא דלוקחין פירות שביעית מגוי ואין חוששין שמא עבד הגוי עבודה בשביעית ונאסרו הפירות:

והנה מטעם סחורה הביא הבי"צ שם מתשו' מבי"ט ח"ג סי' מ"ה דאיסור זה ל"ש בפירות גוי כיון דהוא אינו מצווה ע"ז יוכל הישראל הקונה ממנו לומר אתינא מכח גברא דל"מ לאשתעיא דינא בהדי' ובבי"צ שם כ' דסברתו אינה מובנת ולא ידעתי למה שהרי ביאר היטב שם דבכל דבר התלוי בממון י"ל אתינא וכ"כ עוד בח"ב סי' של"ה ומה שחשש בתשו' בי"צ מטעם אין מוציאין פירות א"י לח"ל אף דלכאורה מטעם זה אין חשש בדיעבד אבל בראב"ד בפירושו לת"כ פ' בהר פ"א אהא דאמרי' שם בארצך מה שבארצך אתה אוכל ולא מה שהוציא עקולס לפונטס וכ' שם דפירות שהוציאן לפונטס שהיא ח"ל נאסרו שם וכ' שם הטעם כדי שלא תחליפו בפירות שהן מח"ל ולא יאכלו אותם בקדושת שביעית ע"ש א"כ לכאורה דגם בדיעבד אסורין תו לא מיקרי לכם אבל בתשובה אחת כתבתי דלפי מה שכ' הר"ש והברטנורה ז"ל אהא דאמרי בפ"ו דשביעית דאין מוציאין פירות א"י לח"ל כדי שיתבערו בארץ ע"ש וא"כ להמבי"ט סי' מ"ה דאין ביעור נוהג בפירות גוי דיכול לומר אתינא מכח גברא ע"ש שוב י"ל דרשאין גם לכתחלה להוציאן לח"ל:

אבל במבי"ט גופא מבואר דאיסור זה דאין מוציאין הוא אף בפירות גוי וא"כ לכאורה יש מקום לחוש גם בדיעבד לראב"ד הנ"ל אבל נראה דלענין לצאת בו י"ח מצוה שפיר יוצאין דהא כ' הראב"ד בביאורו שם דאף דנאסרין היינו בח"ל אבל אם החזירן לא"י מותר לאוכל שם עד שעת הביעור ע"ש א"כ גם בח"ל מיקרי לכם כיון דאפשר לאוכלו בא"י וכמ"ש הר"ן ז"ל בסוכה ל"ה דלולב של מע"ש אף בגבולין ראוי לצאת בו כיון דראוי לאוכלו בירושלים ודלא כרש"י שם ע"ש. ובכלל באתרוג משדה של גוי יש כמה צדדי היתר ועכ"ז טוב ליקח בשעת ברכה גם אתרוג קרפו דהרי למבי"ט דשביעית נוהג בשל גוי ולרבותיו של רש"י ורז"ה ור"ת נראה דגם משומר דגוי אסור ונהי דיש כמה ספיקות להקל דילמא כהב"י דאינו נוהג בשל גוי ואף להמבי"ט דילמא כראב"ד דמשומר דגוי שרי והרי המבי"ט גופא מתיר לקנות פירות מגוי בשביעית ולא חש כלל להא דמשומר וגם יש ספק דילמא אזלינן באתרוג בתר חנטה וכבר האריך בספק זה הגאון בי"צ הנ"ל אבל משדה של ישראל שהי' משומר בודאי אין לצאת י"ח מצוה ובשדות שנמכרו לגוי כפי היתר שטר מכירה כיון שרבים מפקפקים על ההיתר ודאי דאין לברך עליו לבדו בלתי צירוף אתרוג ח"ל עמו:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה