שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קפב
להחריף ובקי מו"ה חנה רייך נ"י:
ע"ד שאלתו באשה מינקת שכבר גמלה וולדה וגם לפני עיבורה והנקתה לא הי' לה וו"ק ורגילה ברוב פעמים להרגיש שנפתח מקורה ובודקת ומוצאת על העד כמין ליחה לבנה וכמה פעמים שאינה בודקת כי קשה עליה הבדיקה בכל עת וגם בימים אלו שהיא בתוך כ"ד חודש שהיא רואה דם נדות לא בדקה ביום שלשים כשהרגישה אם יש לטהרה והאריך הרבה בזה בדברי אחרונים ואשוב בקצרה:
מה דפשיטא לי' לכ"ת להתיר תמיד אף שמרגשת כיון שהוחזקה לראות מראה לבנה ע"י הרגשה והביא שגם בתשו' ד"ח סי' ל"ד מקיל בזה ליתא שאף שבחכמת אדם מקיל בזה אבל בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' ל"ו השיג עליו ולקנ"ס להגאון מהרש"ק ז"ל מקיל בזה שלא בשעת ווסתה אבל בתשו' ד"ח הנ"ל סי' ל"ד אינו מקיל רק בבדקה כמה פעמים במוך דחוק והרגישה שנפתח מקורה ומצאה מראות טהורות ע"ש ונראה שם דמקיל אף באשה שאין לה וו"ק ובח"ב סי' ס"ו כ' דבאשה שיש לה וו"ק שלא בשעת ווסתה ודאי דיש להקל ולטהרה ע"י בדיקה הנ"ל שלא תצטרך לבדוק תדיר אמנם במעוברת ומניקה המסולקות דמים בזה מקיל בתוה"ש בכל גווני וכן הסכים הס"ט בסי' ק"ץ ובשו"ת ב"ש יו"ד ל"ו חוכך להחמיר בהרגישה נמי זיבת דבר לח ומנהג המורים להקל בזה ובפרט בנשים המורגלות בכך וכן בזקינה יש להקל לפי הנ"ל והיינו בקורין לה אימא אימא ואינה מקפדת וצל"ע לידע השיעור בזה וע' תשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' כ"ח מתשו' פ"מ דדן בת נ"ג שנים לזקינה ולזאת מה שחוכך מע"כ דהכא כיון שלא בדקה בתוך כ"ד חודש כשהרגישה ביום ל' לראייתה מטעם עו"ב והביא מדברי קנ"ס שהביאו בס' פתחי זוטא סי' ק"ץ דמחמיר באם לא בדקה כשהרגישה בעונת ווסתה וכן ביום שלשים ליתא כלל דשם מיירי באשה מוחזקת בדמים ומחמיר בשעת ווסתה הקבוע או באשה שאין לה וו"ק בעו"ב כמו בסי' קפ"ז לענין מכה וכן בס' קצ"א לענין דם במ"ר אבל במעוברת ומניקה המסולקות דמים אף שחוששת היא רק כמו ווסת שאינו קבוע ווסת שאינו קבוע א"צ בדיקה כלל א"כ ודאי אין לחוש אף כשהרגישה ביום ווסתה בעודה מניקה כיון דהוי ווסת שאינו קבוע ומכ"ש שאין לחוש לעו"ב מראייתה דהא הס"ט מקיל לגמרי בסו"ס קפ"ט דמעוברת א"צ לחוש רק לווסת החודש או הפלגה כשראתה ב"פ אבל לעונה בינונית מראייתה א"צ לחוש ואף להחוו"ד ורז"ש שם שמחמרו בזה אבל עכ"פ פשוט דעונה בינונית של מעוברת לא חמיר מווסת דידה שא"צ בדיקה וה"ה עו"ב דידה וכיון דא"צ בדיקה פשיטא דאם הרגישה ולא בדקה ואתחזקה כמ"פ לראות מראות לבינות דטהורה והא דחש בקנ"ס בעו"ב היינו באשה שאינה בחזקת מסולקת דמים דבזה כשאין לה וו"ק הרי עו"ב דידה לענין זה כוו"ק דצריכה בדיקה כמבואר בסי' קפ"ט משא"כ באותן המסולקות מדמים: אמנם בנשים שאינן מסולקות מדמים אף בהוחזקו להיות רואין ע"י הרגשה מראות לבינות ואף בבדקו במוך אף שבד"ח ח"א סי' ל"ד נראה דמקיל גם באשה שאין לה וו"ק אבל עכ"פ באשה שיש לה וו"ק טמאה בשעת ווסתה וה"ה באין לה וו"ק בעו"ב דהוי כשעת ווסתה אף דבזה ל"ש כ"כ הסברא דוכי לא תטמא לעולם דהא תהי' טמאה כשתראה דם ממש מ"מ כיון דמחמרי בזה בשעת ווסתה ה"ה בעי"ב כשאין לה וו"ק ואפשר דבאין לה וו"ק אין להקל כמו בסי' קצ"א ענין רואה דם במ"ר דאין סומכין על הבדיקה רק באשה שיש לה וו"ק ומכ"מ המקיל אף באשה שאין לה וו"ק יש לו ע"מ לסמוך כשבדקו כמה פעמים ע"י מוך אך בעו"ב דידה יש להחמיר:
ובאשה המוחזקת שאינה רואה בפחות מששה שבועות בין ראי' לראי' ואח"כ אין לה יום קבוע בזה ודאי יש להקל לענין זה כמו אשה שיש לה וו"ק כמבואר סו' קצ"א וחו"ד סי' קפ"ז לענין מכה אך בזה צ"ע אם תחוש להרגשה בעו"ב דידה שהיא בתוך ימי עונתה כשלא בדקה וכן לענין מכה כה"ג דהא אשה כזו חוששת לעו"ב כמ"ש החוו"ד סי' קפ"ו ס"ק ג' וסי' קפ"ט ס"ק י"ב וע' בהגהות אמ"ב על יו"ד סי' קפ"ו סעי' ג' שכן נראה מתה"ד גופא. ולכאורה נראה במכה שא"י שמוציאה דם דבעי' וו"ק יש להקל בכה"ג אף בעו"ב דכל הטעם דעו"ב טמאה כשאין לה וו"ק דוכי לא תטמא לעולם והכא הרי תהי' טמאה כשתראה לאחר עונתה דהא אין מטהרין אותה רק תוך ימי עונתה ולפי"ז באשה שידוע שמכתה מוציאה דם דגם באין לה וו"ק טהורה א"כ ברואה תמיד לאחר ששה שבועות שפיר טמאה עכ"פ בעו"ב דידה דאל"כ לא תטמא לעולם דהא אשה זו אנו מטהרין גם לאחר עונתה דלא גרע מאין לה וו"ק כלל א"כ שוב טמאה בעו"ב. א"כ לכאורה בנ"ד אם נימא דאין מטהרין אותה רק בוו"ק וממילא באין לה וו"ק רק עונה שאינה רואה פחות מו' שבועות ואח"כ אין לה זמן קבוע א"כ ימים שאחר עונתה כשתרגיש ולא תבדוק תהי' טמאה ושוב יש לטהר בעו"ב אף שלא בדקה דהא תטמא אח"כ. אבל אין זה ברור דהא הכא בנ"ד ל"ש בלא"ה הסברא דוכי לעולם לא תטמא דהא תהי' טמאה כשתראה דם וכן בהא דסי' קצ"א ג"כ לא שייך הסברא הנ"ל כמ"ש הש"ך שם ואפ"ה חוששין שאין לטהר רק באשה שיש לה וו"ק וכן אשה שיש לה עונה ידוע שמקודם לכן לא תראה ושוב אפשר דאם יום ל' בתוך העונה צריכה בדיקה כשתרגיש ואם לאו טמאה וכן שם לענין מ"ר דבהנהו תרי ע"כ עיקר הטעם דבאותן ימים מוחזקות לראות אין סומכין על הבדיקה. ואפשר כיון דבכה"ג אינו ברור כל כך אם לחוש לעו"ב שהרי מדברי מהרי"ל הובא בהגהות אמ"ב הנ"ל נראה דביש לה עונה ידוע לאחר ל' אין חשש כלל לפרוש עו"ב וגם בסד"ט סי' קפ"ט ס"ק כ' מסופק להקל בזה שא"צ פרישה כלל בעו"ב א"כ עכ"פ יש להקל בהרגישה ולא בדקה ומכ"מ לכתחלה ודאי יש להחמיר לבדוק בעו"ב וכן בימים שאחר ימי עונתה ואין להאריך: