אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קע

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קע

סימן קנא

לכבוד הרב הגדול החריף ובקי מו"ה משה פעלדמאן נ"י בקאפיטשיניץ: ע"ד שאלתו אודות העשבים שבחצר המוקף לדירה אם הוי כזרעים המבטלים דירה הנה כבר השבת בקצרה דעשבים אינם מבטלין הדירה וע' לשון רש"י עירובין כ"ג ד"ה נזרע רובו בזרעונים ביטל דירתו מדכ' רש"י ביטל דירתו לשון יחיד ול"ק ביטלו זרעונים את דירתו לשון רבים על הזרעים נראה דדוקא קאמר כשזרע בכוונה מבטל דירה ולא בעלו מאליהן ואף דמדף כ"ד שם בקרפף שנתמלא מים דמסיק דבל"ח לתשמיש הם כזרעים משמע אף בנתמלא מאליו צ"ל דמים גריעי מזרעים דל"ח כלל לדירה משא"כ בזרעים תלוי במה שנזרע בכוונה. ובירושלמי מעשרות פ"ג ה"ד קאמר בחצר שזרע רובה פטורה כפי גירסת הראב"ד פ"ד ממעשר הי"ז וביאר הראב"ד ז"ל הטעם משום דזרעים מבטלין הדירה ועלה קאמר בירושלמי והיא שתהא נעדרת ומוכח דבאינה נעדרת אף שעלו זרעים או אפילו זרע שם בלי עידור אין הדירה מתבטל ובאמת שצ"ע בירושלמי שם דנעדרת הרי היא כגינה והיינו אף באינה זרועה ובזרעים בעי' שתהא נעדרת א"כ הא דזרעים מבטלין הדירה למה לי תיפוק לי' משום העידור לבדו ובמ"פ לא"ח שם כתבתי דבנעדרת תלוי בפלוגתא דרמב"ם וראב"ד פ"ד ממעשר דלרמב"ם עידור מבטל הדירה ולראב"ד תלוי בזריעה ושוב ראיתי דזה אינו דגם הראב"ד מביא הירושלמי דנעדרת ה"ה כגינה וראיתי בהגהות הג' מהרש"ם בא"ח סי' שנ"ח שהביא דברי ירושלמי דאין זרעים מבטל דירה רק בחפרו והקשה תיפוק לי' דחפירה לבד קשה להילוך כדאי' בא"ח סי' שי"ב א"כ אם בחפרו למה לי זרעו ע"ש ודבריו תמוהין דעדיפא הו"ל להקשות על ירושלמי דמבואר שם להדיא שהדין כן דנעדרת כגינה א"כ זריעה ל"ל דאין לומר דהוצרך זריעה בלי עידור דהא מבואר בירושלמי דבלי עידור אין זריעה מבטל דירה:

וגם מה שפשיטא לי' למהרש"ם דזרעים מבטלין דירה משום דההילוך מזיק לזרעים אינו מבואר כלל בשום פוסק רק סתמא כתבו הטעם דבזרעים לא דיירי אינשי אך יהי' מאיזה טעם שיהי' קשה על ירושלמי כיון דעודור ג"כ מבטל ל"ל זרעים ובתשו' מהרי"א הלוי סי' ר"ב כתב דזרעים מבטלין דירה ולא דשאים והביא סמך מקרא דכתיב בנאות דשא ירביצני ע"ש דמסיק דיש לסמוך ע"ז בצירוף דברי מהר"ש אבוהב שהובא בתשו' ח"ץ דאין זרעים מבטל דירת עיר וא"כ גם בחצר יש לסמוך ע"ז מכח ספיקת הרא"ש שהביא בח"ץ שם דאפשר כל דין זרעים מבטל דירה הוא בקרפף ולא בחצר ועיר לא עדיף מחצר כמ"ש הח"ץ שם ואם נסמוך ע"ז בעיר ה"ה בחצר וגם יש להוסיף סמך להיתר ממדרש רבה חוקת י"ט סי' כ"ו והמים יוצאין חוץ למחנה ומקיפין פיסא גדולה שנאמר ינחני במעגלי צדק ומגדלים מיני דשאים ואילנות לאין סוף שנאמר בנאות דשא ורביצני וגו' עיי"ש הרי דמדמה דשאים ואילנות ומים להדדי שעליהם אומר בנאות דשא ירביצני ועל מי מנוחות ינהלנו והיינו מי באר דחזיין לשתי' דהוי דירה לכ"ע וכן אילנות א"כ ה"ה דשאים דהא קרא דבנאות דשא כולל לפי המדרש דשאים ואילנות יחד ומוכח דכולם אין מבטלים דירה דאדרבא מעליותא היא ול"ד לזרעים וזה סמך גדול להתיר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה