אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קנא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קנא

סימן קנ

לכבוד הרב הה"ג המובהק וכו' מו"ה שלום שכנא נ"י האבד"ק מאציוב: לנכון הגיעני יקרת אודות אשר נשאל כ"ת מעיר זאמאשטש הסמוכה לו אודות השו"ב הר' אברהם משם אשר למד מלאכתו אצל הר' יצחק ראובן שו"ב בעיר הנ"ל ואברהם הנ"ל חתם בחת"י כתב חמור שקיבל עליו בשד"א ובח"ח לבל ישחוט בזאמאשמש והגליל בלתי רשותו של הר' יצחק ראובן ותיכף לאחר שלמד וקיבל קבלה אצלו עבר על הכתב ועשה לו צדדים ושחט שמה ואז נתן עליו בקולו קול עוז הגאון הגדול מהרש"ם ז"ל כי שחיטתו פיגול לא ירצה והן בחורף העבר נפטר הר' יצחק ראובן הנ"ל הניח אחריו בן ת"ח ויר"ש וקיבלו אותו הקהל רובא דמינכרא למלאות מקום אביו שילמוד מלאכת הזביחה וכן עשה וכבר גמר הכל והשו"ב הנ"ל עומד במרדו וישתבח בעיר כי עתה שנפטר הר' יצחק ראובן אין עוד שום חרם ושבועה עליו וכת"ה כתב כי עדיין השבועה והח' בתוקפם כמבואר ביו"ד סי' רכ"ח סעי' כ' שיורשיו במקומו ולית דין צריך בושש כלל כי הדין ברור כן וכה ראיתי בתשו' חסל"א מה"ת יו"ד סי' נ' שהשיב על שו"ב שנתן כתב בשד"א לא' מצדיקי הדור לבל ישחוט בלי רשותו ואח"כ נפטר הצדיק הנ"ל ובנו מילא מקומו שכ' דל"ד להא דיו"ד סעי' כ' הנ"ל דמקורו מרמב"ן סי' רמ"ט דשם מיירי בנשבע שלא יעסוק בסחורה בלי רשות שמעון והסחורה הי' של שמעון דאז יורשיו במקומו דלתועלת שמעון וממנו הי' משא"כ בזה שאינו אלא תועלת כבוד וגם אם נימא דאף בתועלת כבוד כן מכ"מ היורש שקם תחתיו לא מכוחו בא רק זכותו אהני לי' ע"ש והני ב' טעמים ל"ש בנ"ד דהכא תועלת ממון ממש הוא דהר' יצחק ראובן בחייו זכה בגוף השחיטה של בני העיר וגם טעם ב' דבנו לאו מכוחו זכה ל"ש רק בענין צדקות דל"ש בזה ענין חזקה אבל בשו"ב דנוהגין בזה דין חזקה א"כ הבן היורש החזקה מכח אביו בא וע' ב"ב קנ"ט תדע דכתיב תחת אבותיך יהי' בניך וע' רש"ש שם דקאי אהא דכתיב תשיתמו לשרים בכל הארץ תחת אבותיך יהי' בניך דבחזקת שררה מיירי ע"ש וע' בהוריות י"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב"ד וכו' עיי"ש וגם בנדון החסל"א הנ"ל דבריו תמוהין שכ' דל"ב התרה כלל מחמת שנפטר דהרשב"א לא הצריך התרה רק משום דהיא לתועלת גם יורשיו במקומו דהרי בש"ך שם ס"ק י"ג כ' דבעשה לו טובה אינם יכולים להתיר לו כשמת ותשו' רמב"ן הנ"ל מיירי בלא עשה לו טובה וגם הרמ"א שם הא כתב דבעי התרה ומה מקום מצא בעל חסל"א דל"ב התרה כלל ונראה דאם הי' כתוב נוסח השבועה בנ"ד שלא ישיג גבול הר' יצחק ראובן דאף אם הניח בן ממלא מקומו א"צ התרה כלל כיון דנשבע שלא ישיג גבול הר' יצחק ראובן הרי שבועתו רק שלא ישיג גבול הר"י ראובן ולו ולא ליורשו כדאי' בח"מ סי' ר"ז והדברים עתיקין וע' מח"א ה' זכי' סי' כ"ב אבל בנ"ד שכ' שלא ישחוט בעיר זאמאשטש בלי רשותו של הר"י ראובן היא ממש דין דסעי' כ' דהרי השבועה היא סתם שלא ישחוט ולעולם משמע רק זה היא תנאי שברשות הר"י ראובן יוכל לשחוט:

א"כ אף שמת אותו שנשבע לו ואין לו שום תועלת השבועה במקומה וצריך התרה לכ"ע והיכא שקיבל טובה מאתו כמו בנ"ד כבר כ' הש"ך דצ"ע אם מועיל התרה והיכא שהיא לתועלת יורשיו הם במקומו וקצ"ע בד' רמ"א ז"ל שם סעי' כ' שכ' מיהו אם השבועה היתה לתועלת חבירו כגון שנשבע לתת לו כו' באי כוחו ויורשיו הם במקומו ע"ש דזה דנשבע לתת לו אינו ברמב"ן כלל ומנ"ל לרמ"א ד"ז דלכאורה י"ל דבכה"ג שנשבע לתת לו אמרי' לו ולא ליורשיו וע' קצוה"ח סי' ר"ז ס"ק ט' שנסתפק בזה בנשבע ומת המקבל אם צריך ליתן ליורשיו ותמהני שלא הזכיר מד' רמ"א ז"ל כאן וע' ב"ש אה"ע סי' קי"ד ס"ק ט' שמחולק בזה עם ט"ז וגם הוא ז"ל לא הזכיר מרמ"א וצ"ע עכ"פ בנ"ד אין מקום ספק דעדיין הכל כמקדם וכבר האריך הגאון מהרש"ם נ"י בתשובתו דנשבע לתועלת חבירו לכמה פוסקים אף בדיעבד אין התרה מועיל והוי סד"א והנני מוסיף דבלא"ה בנ"ד דהתיר לעצמו להשיג גבול הר"י ראובן דגם בלי השבועה הוי גזל ואי אפשר להתיר דבר איסור וי"א דאפי' בדיעבד אינו מותר וכן הכריע הש"ך ז"ל שם ס"ק קכ"ו להלכה ומה שהעיר עליו בהגהות רב"פ ז"ל שם מהא דפריך בהא דנודר ועובד דניחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' דהא שם אוסר הנאת תשמיש ומוכח דמועיל היתר הנדר אף לדבר איסור לק"מ כמ"ש בתורת גיטין שם בסוגיא דע"כ בנודר מכל הנאות דאל"כ אין נדר חל על לא תעשה כמבואר סי' רט"ו וע"כ בכולל הנאות המותרות ושפיר מצי חכם להתיר הנאות המותרות וממילא מותר גם הנאת תשמיש משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו אבל להתיר איסור להדיא י"ל דאינו מועיל כלל וכהכרעת הש"ך ז"ל וכן מסתבר דכיון דהתרת חכם הוא בלשון מותר לך וחכם שאמר מופר לך אינו מועיל וא"כ האיך אפשר להתיר דבר איסור בלשון מותר דהרי אסור הוא ולא יתכן לומר על איסור מותר וכיוצא בזה אמרי' בעירובין מ"ט המקפיד על עירובו אין עירוב עירובו מה שמו עירוב שמו וע"ש ברש"י:

ואתפלא מאוד על האנשים המחזיקים עתה ביד ה' אברהם הנ"ל כי גם לטעותייהו שעכשיו כבר הותר הכל כיון שנפטר הר"י ראובן אבל איסור שבו ששחט באיסור ועבר על החרם והשבועה והשגת גבול והמרה את פי גדולי הדור היכן הלך אבל באמת גם עתה רובץ עליו החרם והשבועה שקיבל עליו ואין לו שום התרה דיורשיו במקומו של הר"י ראובן וגם א"א כלל להתיר שבועה זו דיש בזה השגת גבול והוי כנדרי איסור וראוי להחזיק בידי האלמנה של הר"י ראובן לתמוך בידי בנו הממלא מקומו ומפרנס אמו וצא יאמרו לה' אברהם ועל כזה נאמר משיב רעה תחת טובה שהשיב רעה להר"י ראובן תחת טובה שעשה לו וע' כתובות נ"ג אי לאו דאמרת משמי' דגברא רבא הו"א משיב רעה תחת טובה וגו'. והדין דין אמת כי שחיטתו אסורה ופיגול היא לא ירצה והפורשים מזבחו יתברכו ממעון הברכה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה