שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קנ
לכבוד הרב המופלג החריף ובקי מו"ה יהודא ליב מו"ץ בק' ראהטשעא רוסיא:
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט שנשלח לידו מרב וכ"ת מצא בו תיוהות והעיקר החשש בעיניו' שכ' בו בן שניאור זלמן דמתקרי זלמן הכהן דהי' לו לכתוב הכהן קודם דמתקרי דלפי הטעם שכ' במכונה דיטעו שאינו כהן רק מכונה כן הוא נמי בדמתקרי והנה באמת ברמ"א מבואר דבמתקרי יש לכתוב הכהן אח"כ וכ"ה בב"ש ס"ק כ"ה וראה כ"ת ד' הפ"ת לסה"ג סעי' כ"ד בשם הג"מ שחולק על רמ"א דבכל גווני יש לכתוב הכהן מקודם דאין טעם לחלק בין המכונה לדמתקרי בזה ובפ"ת שם כ' ליישב גם דברי רמ"א דמיירי ביש לו ב' שמות א' במקו"נ וא' במקו"כ באופן שעול' לתור' בשניהם בצירוף הכהן דבזה יש לכתוב דמתקרי ואח"כ הכהן משא"כ בדמתקרי בשם שאינו עולה לתור' בו דמי למכונה ושכ"כ בתשו' מהר"י אורינשטיין שבתשו' מים חיים סי' נ"ט ועפ"ד יש ליישב מה שהקשה באהלי שם כלל א' ס"ק כ"ח על תשו' רמ"א סי' פ"ד שהבי' דברי הקונטרס במי ששמו שלמה וקורין אותו שלמן כותבין שלמה הכהן המכונה שלמן דאף אי שלמן שם עברי לאו דוקא קאמר המכונה ור"ל דמתקרי רק הכהן יכתבו קודם ע"ש דזה סותר דברי הרמ"א ז"ל דבמתקרי כותבין הכהן לבסוף ע"ש שהניח בצ"ע ולהנ"ל ניחא דבשם שלמן אין קורין אותו לתורה ותו דמי להמכונה דכותבין הכהן מקודם אבל סתימת דברי רמ"א וב"ש נראה דבכל גווני כותבין הכהן בתר דמתקרי בלי הבדל כלל וביותר נראה כן מד' הט"ז סי' קכ"ט ס"ק ב' שהקשה מה הבדל יש בין דמתקרי למכונה ותירץ דמתקרי הוא שם העצם ואי לאו כהן הוא באמת לא היו כותבין דמתקרי הכהן עיי"ש וכוונתו דמכונ' אינו שם העצם א"כ יטעו שמכונה כהן ואינו כהן אבל מתקרי הוא שם העצם א"כ אי אפשר לטעות שאינו כהן רק קורין אותו כהן דזה אינו שם העצם והי' צריכין לכתוב המכונה בכהן וכשכתבו דמתקרי ע"כ שהוא כהן באמת ולא קאי כלל הכהן על דמתקרי רק על האיש שהוא כהן ולפי דבריו הדבר ברור שאין הבדל כלל אם קורין אותו לתור' בשם זה דמתקרי או לא וגם כ"ת הביא מדברי הט"ג שמות עיירות ונהרות ס"ק י"ג שכ' בגט שכתוב בו בן נתן דמתקרי נטע הכהן הרי מבואר דכותבין כהן אח"כ:
ומ"ש מעלתו לחלק דשם הי' נקרא לתורה בשם נתן נטע הכהן תמהני דהא גם בנ"ד הא נקרא לתורה שניאור זלמן הכהן ועכ"ז לדעת הג"מ ופ"ת יש לכתוב דמתקרי קודם כיון דבשם זלמן לבדו לא נקרא לתור' כמו שהביא שם להדיא מתשו' מים חיים סי' נ"ט וא"כ ע"כ שהט"ג סובר כסתימת דברי רמ"א דבכל גווני כותבין הכהן בתר דמתקרי, וכ"ה המנהג במדינתינו שכותבין תמיד הכהן בתר דמתקרי ובשגם אם נחלוט כהג"מ הנ"ל דמתקרי הוי כמכונה הא גם במכונ' גופא אם כתבו כהן לבסוף כשר ליתנו בשעה"ד כמבו' בביאור בריכת המים סעי' כ"ד ואף שבפ"ת שם הביא מתשו' מים חיים סי' נ"א שחוכך להחמיר אף בדיעבד הם לא ראו ס' בריכת המים שלא נדפס בימיהם ואחרי דברי הגאון ר"מר"י אין להרהר עוד. ושו"ר בזה בתשו' בי"ש אה"ע סי' קכ"ח שדעתו נוטה לכתוב הכהן קודם דמתקרי כשנקרא בשם לעז שאינו עולה לתורה בו והביא מט"ג לק"ש סעי' כ"ה:
ומה שפיקפק מע"כ עוד ששיטה ז' לא הי' מעורה כפי מ"ש כ"ת שקשה להשיג גט אחר פשיטא דאין חשש לכ"ע דהא זה הוי כמקום עיגון ובפרט שלרוב המחברים בשיטה א' כשר אף שלא במקום עיגון ובפרט כשיש עכ"פ עירוי א' היינו נ' פשוטה שיורד למטה או ל' שעולה למעלה ודאי כשר בדיעבד אף שעדיין לא ניתן וע' תשו' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ח' ופ"ת בסה"ג סעי' צ"ד: וע"ד הפקפוק שכ' דוב המכונה בער והוא עולה לתור' בשם דוב בער ועפ"י הסכמת אחרונים אין לחלק השמות גם בזה אין קפידא בדיעבד ובפרט כ"ה חותם א"ע דוב או בער לחוד בלי כפילא והגאון בתשו' מים חיים סי' ס' הובא בפ"ת בסה"ג סעי' י"ט ס"ק ט' כתב דבכה"ג שאינו חותם בשניהם כותבין המכונה ע"כ יוכל כ"ת לסדר הגט:
ומה שתמה כ"ת ברש"י חולין צ"ב בד"ה בבן ט' חי שכ' שחי ועמד לפנינו משנשחטה ונקרעה אמו שזה סותר לדבריו במשנה דף ע"ג דלר"מ חדשים גרמו ומשמע להדיא דאף אם מת טרם שנקרעה אמו טעון שחיטה והרא"ש שם באמת השיג על רש"י אבל עכ"פ דברי רש"י סותרים זא"ז לע"ד נראה דשם בדף צ"ב מוקי הא דחלבו אסור בבן ט' חי והלך ר"מ לשיטתו ור"י לשיטתו והשתא ע"כ מוכרח רש"י לפרש שחי לפנינו אחר שנקרעה אמו ונשחט עכשיו הוולד וקמ"ל דחלבו אסור דאי מיירי בשמת קודם שנקרעה אמו א"כ מאי קמ"ל דחלבו אסור תיפוק לי' דהחלב אסור מטעם נביל' כיון דלר"מ טעון שחיטה ואף דנ"מ לענין חיוב כרת מ"מ מלישנא דקאמר חלבו אסור משמע דגם לענין איסור צריך להשמיענו וא"כ ע"כ שחי לפנינו ונשחט אבל במשנה דמיירי לענין זה דאין שחיטת אמו מטהרתו אף שמת לאחר שחיט' כיון דבשעת שחיט' הי' חי חדשים גרמו ואין שחיטת אמו מטהרתו והוא אסור וזה ברור: