שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קסו
לכבוד הרב הה"ג החסיד המפורסם וכו' מו"ה צבי הירש רוינמאן נ"ו אבד"ק קרעטשיניב והגליל:
לנכון הגיעני יקרתו עם קונטרסו הארוך בדבר קביעת שמות לסידור גיטין בעיר ביטשקוב אשר בגליל שלו וכל דבריו בזה נראין ברורים עפ"י יסודי הפוסקים אך באחת הנני נבוך כי כפי שכ' כת"ר נקרא העיר בפי היהודים בשם גרויס ביטשקוב ורבים קורין ביעשקיב וכ"ת כתב דיש לכתוב גרויס ביטשקיב ולהשמיט שם ביטשקיב דהוי קיצור השם ל"מ לדעת הגאון בעל ט"ג באברהם יצחק שנקרא יצחק דהוי קיצוה"ש אלא אף להגאון בעל ד"ח שמשיג עליו היינו משום שאברהם הוא שם בפ"ע ויצחק שם בפ"ע אבל הכא גרויס אינו שם בפ"ע עכ"ד ולדעתי אין נ"מ במה שגרווס אינו שם רק כינוי דעיקר השגת הד"ח ואהלי שם כלל ד' על הט"ג היא שיצחק לחודא הוי שם בפ"ע ודמי לחנן מאלחנן ול"ד כלל ליעקב יעקיל וכדומה שהכל יודעין שזה שקרוי יעקיל עיקר השם שלו יעקב אבל יצחק יסברו שזה שמו וה"נ בנ"ד ביטשקיב היא שם בפ"ע ויסברו שזה שקרוי ביטשקיב אינו עיר זה שנכתב גרויס בוטשקיב ושני עיירות הם אחת נקראת גרויס ביטשקיב ואחת ביטשקיב לחודא לכן לענ"ד הדבר תלוי בקריאת הרוב שאם הרוב קורין ביטשקיב לחודא בודאי דיש לכתוב גרויס ביטשקיב דמתקריא ביטשקיב ואף דבט"ג בלק"ש באשה ששמה שאסיא טאבא ועתה הרוב קורין טאבא לחודא הצריך ב' גיטין דמספ"ל איזה עיקר להקדימו ויש בזה מבוכה בספרי האחרונים שבחסל"א אה"ע סי' ל"ו בשם זקינו כ' דקריאת שם הרוב עיקר מכ"מ בשמות עיירות דקיל יש להכריע הספק ולכתוב שם גרויס ביטשקוב לעיקר ודמתקריא על שם ביטשקיב וכמו שהכריע באהלי שם כלל ד' גם לענין שם שאסיא טאבא הנ"ל ע"ש אמנם אם רוב היהודים קורין בשם גרויס ביטשקיב והמעוט קורין ביטשקיב י"ל דא"צ כלל לכותבו וכמ"ש בט"ג לענין שם אברהם יצחק שנקרא בפי המיעוט יצחק עיי"ש:
אמנם כ"ז לענין לכתחלה אבל בדיעבד הגט שכבר סידר כ"ת שהי' שעת הדחק וחשש עיגון בעיר הנ"ל וכ' בגט גרויס ביטשקיב "דמתקריא נאדי באטשקא" נראה ודאי דכשר אף אם רוב היהודים קורין ביטשקיב לחודא דאע"ג דאיכא למימר דקריאת שם הרוב עיקר והוי גרויס ביטשקיב רק שם טפל ובכתב שם טפל לעיר והשמיט העיקר הוי כשינה כמ"ש בתשו' הרב רש"ז ז"ל בסוף הש"ע סי' ל"ז ובנוב"י מה"ת אה"ע סי' קט"ו וכן הבאתי בספרי מ"פ אה"ע בסה"ג סעי' י"ט ס"ק ג' בשם בריכת המים דשם הטפל גרע מלא כתב כלל והוי כשינה ובשינה במקום עמידת עדים אפילו בדיעבד פסול מכ"מ הא בנ"ד כל ההגרים קורין "נאדי באטשקא" ובדיעבד יש לחשוב שם הגוים לעיקר כי המה נתיישבו בטרם שנתיישבו היהודים כמ"ש בנוב"י הנ"ל והרב ז"ל בתשו' שם ואף ע"ג דאם נחשוב שם ההגרום לעיקר א"כ יש ריעותא דהקדים שם מטפל דישראל לשם עיקר הא בכתב שני השמות בפירוש כשר בדיעבד אף בהקדים טפל לעיקר כמבואר סי' קכ"ט אף בשמות הבעל והאשה מכ"ש הכא בשם העיר די"ל כיון דבלא כתב כלל כשר אף בכתב שם טפל לחודא לא גרע מלא כתב כלום כעין שמצדד בתשו' הרי"מ מבריסק בכתב שם טפל דאב בגט הובא בפ"ת אה"ע סי' קכ"ט סעי' קטן כ"ח ועיי"ש בשם הב"ח וגם הגאון ב"מ מקיל טובא בשינה שם העיר היכא שאינו שם במק"א עיי"ש מכ"ש דיש לצדד בכתב שם הטפל לחוד ובשגם דדעת הט"ג דכל שנקרא בשני השמות מעריסה ואח"כ נקרא רק בשם א' שני השמות הן עיקר לכן פשוט דהגט כשר: