אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קסא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קסא

סימן קס

לכבוד הרב החריף ובקי וכו' מו"ה יצחק רוזינבלאטט נ"ו בסקאליט: ע"ד שאלתו באיש כפרי א' שמכר בהמה מבכרת לאיש כפרי הסמוך לו וכעבור איזה שבועות בא הכפרי המוכר בש"ק להלוקח הסמוך לו ושאל אם כבר מכרו הבהמה לגוי ולא הי' הלוקח בביתו ואשתו אמרה שלא מכר והמוכר הכפרי הנ"ל מכרה אז בשבת ולקח אדרוין מהגוי וגם עשה הגוי הקונה משיכה כי נדמה לו שזה מותר וכעבור איזה שעות אחר המכר ילדה זכר ועתה השאלה על הוולד אם קדוש בבכורה:

והנה כת"ר הביא דברי תשו' פמ"א ח"ב סי' נ"ב שמתיר אם לא הי' האיש בביתו ואחר מכר הפר לפוטרה מבכורה והביא ראי' מתוס' ב"ק ס"ח דמותר לחלל מע"ש של חבירו מטעם זכי' וכן הביא ראי' מיו"ד סי' שכ"ח סי' ג' דאם יש חשש שתתקלקל העיסה מותר לאחר להפריש חלה ואין תשו' הנ"ל ת"י והנה ראי' הראשונה אינה מוכרחת כלל דשם הרי אינו מפקיע מחבירו בשום דבר רק מתיר המע"ש שלו אבל הכא מפקיע ממנו הבהמה ולכאורה בפשוט יש ראי' מהא דפסחים י"ג וא"ח סי' תמ"ג דמפקיד חמץ אצל חבירו רשאי למוכרו בשעה ה' וע"כ מטעם זכי' הוא דזכין לאדם שלא בפניו ונ"ל דשם דוקא בנפקד שסמך עליו אבל איש אחר לא ושו"ר בפ"ת יו"ד שם ס"ק ה' הביא דברי הפ"מ בקצרה וסיים שם דה"ה בחמץ כשאין האיש בביתו רשאי אחר למכור ע"ש ובאמת שלענין חמץ מצאתי הדבר מבואר להדיא כן במג"א סי' תל"ו ס"ק י"א דמועיל מכירת אחר אף שאינו נפקד א"כ גם לענין בכור יש לומר כן דהוי זכות להצילו מטורח הטיפול וכ"ת כתב כיון שראיית הפ"מ מיו"ד סי' שכ"ח לענין חלה והרי הקצוה"ח סי' רמ"ג קיהה בזה והביא דברי רשב"א נדרים ל"ו דהיכי דבעי' שליחות ל"מ ניחא לי' ע"ש וה"נ שליחות בעי' דילפי' כה"ת מתרומה ובמח"כ לא דק בזה דהא באמת בתורם משלו על של חבירו מטעם דזכות הוא לו וכן במוכר חמצו מועיל מטעם זכות רק דרשב"א כתב דלא שייך זכות רק כשמהנה לחבירו ונותן לו איזה דבר אבל בתורם משל חבירו הרי אינו נותן לו כלום ולא מיקרי זכי' רק ניחותא ולכך השיג בקצוה"ח על דין דחלה דשם ג"כ ל"ה זכות ומה שתתקלקל העיסה ל"ה זכות דאפשר לאפותה ולספרים אח"כ עיי"ש אבל הכא שמקבל מעות מן הגוי בעד הבהמה הרי הוי זכות ואף דהמוכר חפץ לחבירו ל"ה זכות משום דלא ניחא לי' במכירה אבל הכא הא ניחא לי' להצילו מטורח הבכור והוי זכות גמור כמו קלקול העיסה אם לא הי' אפשר לאפות תחלה דמודה קצוה"ח דהוי זכי' רק בהשגתו דאפשר לאפות תחלה והכא הרי לא הי' אפשר להמתין במכירה עד שיבואו הבעלים שהרי ילדה תיכף וע' קצוה"ח סי' קצ"ה ס"ק ג' דסחורה בזול שקנה בשביל חבירו הוי זכות ע"ש וא"כ במוכר סחורה רעה י"ל ג"כ דהוי זכות ומכ"ש בבהמה מבכרת דמצוה למוכרה כדאי' בסי' ש"כ:

האמנם בגוף ד' פמ"א יש לפקפק דהא לענין הפקעת בכורה די למכור לגוי חלק כל דהוא באם וכ"ה ביו"ד סי' ש"ך דמצוה לשתף עם העכו"ם בזה"ז לפוטרה מבכורה וא"כ כשמכר כל הבהמה לגוי יש לומר דלא הוי זכות כיון דהי' אפשר להפקיע בכורה בשיתוף כל דהוא וכעין זה אשכחן במג"א א"ח סי' תמ"ג לענין חמץ דאם אפשר למכור לגוי שיחזירנו לו לאחר הפסח אסור לו למכור לעכו"ם שלא יחזיר ע"ש ואולי כיון דעכ"פ המכירה זכות הוא לו ניחא לי' גם במכירת כל הבהמ' לאפקועי מבכורה וגם בחמץ אפשר רק לכתחלה אבל בדיעבד מועיל המכירה לחלוטין אף שהי' אפשר לו למכור לגוי שיחזיר דעכ"פ גם זה זכות הוא. וע' בפ"ת סי' ש"ך ס"ק ה' שם מ"ש בשם תשו' חינוך ב"י דנראה דחולק על פמ"א הנ"ל ואולי הוא מטעם הנ"ל דמצד אפקועי בכורה הי' אפשר לו לשתף. וכ"ז אם הי' המכירה בחול אבל בנ"ד שהי' המכירה בשבת יש לדון ג"כ מטעם אשלד"ע דמעשה בטל לחד שינויא דתוס' ב"מ שהחזיק בו הנוב"י בכמה תשו' כאשר הרגיש בזה כ"ת וכ' דהכא שאני דדוקא בציוה לו לעשות עבירה אבל בשלח שליח סתם ועשה בעבירה לכ"ע המעשה קיים כמ"ש המש"ל הנה כן כ' נמי בקצוה"ח סי' קפ"ח ע"ש אבל נ"ד ל"ד להתם דשם עשאו שליח לשחוט והוא שחט לע"א א"כ הי' באפשרי שישחוט בהיתר אבל הכא הרי לא נעשה שליחו רק אנו דנין מטעם זכי' לכך כשמוכר נעשה שליחו א"כ הרי נעשה שליחו בעת מכירה ואז הי' באיסור והוי ממש כמו שציוה לו למכור בשבת דלנוב"י י"ל דשליחות בטל וזה ברור:

ועוד דנראה דאף לחולקים על נוב"י י"ל דהכא לא מהני דהנה גם בציוה לו לשחוט סתם ושחט לע"א לכאורה י"ל דהוי כשינה וכבר העיר בזה המקנה קידושין כ"ג בהא דכל הקדשים ששחטן של"ש כשרים הרי עבר בלאו דלא יחשב והוי כשינה בשליחות והוכיח מזה דלא מיקרי שינוי מה שעשה השליח באיסור ע"ש וכ"ז בעשאו שליח לשחוט או כהן דתמיד הוא שליחו של ישראל והוי כעשאו שליח אבל הכא הרי לא עשאו שליח רק דנימא דמסתמא ניחא לי' שוב י"ל אדרבא איסורא לא ניחא לי' כמבואר בא"ח סי' תמ"ח בגוי שהניח חמץ בחצירו לא זכה דאיסורא לא ניחא לי' דליקני וע' בש"ע הרב שם אסברו' דחצר מטעם שליח ואינו נעשה שליח לזה ע"ש וה"נ בנ"ד ואף דהכא הוא רק איסור דרבנן הרי חמץ ביו"ט האחרון ג"כ דרבנן ואפ"ה אמרו איסורא לא ניחא לי' ואפשר לחלק קצת דדוקא שם דחמץ איסור חפצא הוא ואינו רוצה לקנות איסור אבל הכא הרי גוף המכירה אינו איסור רק משום שעושה בשבת ואיסור זה הרי אינו עושה המשלח שפיר י"ל דל"א בזה איסורא לא ניחא לי' כיון דהוא אינו עושה איסור וע' חו"מ סי' קע"ו סעי' י"ב בשותף שעשה סחורה בנו"ט כשהפסיד לעצמו ואם הרויח לאמצע ע"ש וצ"ע באם קנה שותף בשבת אם הוי כקנה מ"ט ע"ב לדינא כיון דגוף ד' הפמ"א אינם מוכרחים כ"כ והכא נוסף ע"ז שמכר בשבת דלנוב"י יש לדון מטעם אשלד"ע וגם להחולקים אולי דמי לחמץ דאסורא לא ניחא לי' לענ"ד לא יצא מידי ספק בכור:

ומ"ש כ"ת ליישב השגת קצוה"ח סי' רמ"ג הנ"ל על דין דחלה דלדינא דברי התה"ד נכונים לפי המבואר ביו"ד סי' של"א דבאומר לו כלך אצל יפות הוי תרומה וכ' בט"ז שם אף בלא עשאו שליח מטעם ניחותא דמצוה הרי דמהני ניחותא דמצוה אף שאינו יזכה לו שום דבר יפה העיר אבל אני תמה דהרי בחולין י"ב מבע"ל בעשה שליח לתרום ומצא תרום אם חזקה שע"ש דאימור אינש אחרינא שמע ותרם עיי"ש הרי דאם אחר תרם אינו מועיל אף דניחא לי' כאשר באמת מזה הוכיח הרשב"א ז"ל דלא מהני ניחותא גרידא וזה סותר לדין נ"ל דכלך אצל יפות מועיל בלא שוי' שליח והרי הרמב"ם גופא מרא דהאי דינא דכלך אצל יפות העתיק הדין דחולין י"ב הנ"ל בפ"ד דתרומות דאם אחר תרם אינו מועיל ואפשר לומר דמיירי בבא אחר ותרם מן הרעות על היפות והשתא אם זה שעשאו שליח תרם שפיר מהני דל"ש בזה אשלד"ע כיון דעשאו שליח בסתם וגם מטעם שינוי בשליחות ל"ש כיון דלא שינה בגוף הדבר כמ"ש לעיל בשם המקנה אבל באם אחר תרם הרי לא עשאו שליח מעיקרא רק דנימא דבשעה שתרם נעשה שליחו והרי אז תרם באיסור מן הרעות על היפות ושוב י"ל דאשלד"ע וגם כיון דהוא באיסור לא ניחא ני' וכמ"ש לעיל. אבל העיקר נראה בשיטת הרמב"ם דכלך אצל יפות דמהני בלא שוי' שליח היינו לענין שיהי' תרומה מכאן ולהבא דהרי עכשיו משוי לי' תרומה בדיבורו אבל בגמרא מיירי לענין שיהא תרומה למפרע בזה בעי' דוקא דשוי' שליח וזה כוונת המל"מ שם שהעתיק דברי ירושלמי שם דמכאן ולהבא נעשה תרומה אף דבש"ס דילן לא משמע כן דהא פריך מינה למ"ד ישל"מ לא הוי יאוש וכבר האריך בזה בספר חלת לחם סי' ז' בדברים נכונים:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה