אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קס

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קס

סימן קנט

לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה נפתלי עהרליך נ"י אבד"ק דעליטין:

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה א' שלאחר ימי ספירת ז' נקיים וטבילה למחרתו היא שופעת דם והוא משונה ממראה דם נדותה ויש בתוכה כעין ליחה שקורין מאטעריא והרופאים הגדולים אומרים כי יש לה אבעבועות על האם ומתאבשים ולפעמים מתליעים ומוציאים דם וליחה ויש לה ג"כ כאב על הבטן אבל אינה מרגשת בשום מכה בפנים ועי"ז א"א לה לדור עם בעלה כי אף שהדם הנ"ל עפ"י רוב הוא רק יום א' אבל אם תצטרך לספור ז' נקיים שוב יגיע ווסתה כי עפ"י רוב הוא רואה א' לכ"ד ימים ודרש חוו"ד ממני: הנה מה שהדם משונה אין בזה צד להקל כי אולי נתבשל יפה מחמת שהוא לפני זמנו כמ"ש בתשו' הח"צ אך מחמת שרואין כמין מוגלא שזה מורה שיש לה מכה אבל המעיין שם בתשו' פנ"י יראה שלא סמך ע"ז לחוד רק בצירוף כמה טעמים ובס"ט גופא סי' קצ"א סק"ד הביא תשו' מהרי"ל סי' קע"ג במה שהדם כהה כמראה מוגלא אינו ברור להתיר עיי"ש וזה כסותר לדבריו סי' קפ"ז ואם שיש לדון קצת בין מראה כהה ודומה למוגלא למוגל' ממש ובסי' קפ"ז מיירי במוגלא ממש אבל בס"ט גופא שם בס"ק קפ"ז דכ' דמוגלא ע"כ מכח מכה כתב שכ"כ הגה ש"ד ומהרי"ל והרי מהרי"ל גופא צרפו רק לסניף וגם בתשו' נוב"י יו"ד סי' נ"ה הביא ששאל לרופא ואמר שא"א לאיוטער בלי מכה ועכ"ז לא סמך עלה בלתי שיראו הרופאים בפרוזדור אם יש מכה וראיתי בתשו' תפ"צ יו"ד סי' כ"ט כ' דמראה מוגלא ע"כ מוכיח שיש מכה רק דהוי כמכה שא"י אם מוציאה דם דאולי דרכה להוציא רק מוגלא ולא דם וכ' דזה עדיף מתשו' פנ"י הנ"ל דליחה לבינה הוא מהמקור ע"ש ובאמת בעובדא דפנ"י הי' ליחה ירוקה וכ' שם בפירוש שהיתה כמו ליחה היוצאת מן המורסא שקורין געשוויר ובאמת שבתחלת התשו' שם כתב דאפשר דהוי ווסת ששופעת דם טמא מתוך דם טהור כי גם דם ירוק מן המקור אבל בסוף דבריו שם כתב דמוגלא ע"כ ממכה ועכ"ז לא סמך ע"ז לחוד רק בצירוף כמה טעמים ועי' בס"ט יו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ט שהביא שם מתשו' פנ"י הנ"ל דכמו דאשה קובעת לה ווסת ע"י ששופעת דם טמא מתוך דם טהור ה"נ בשופעת מתוך מוגלא. ובספרי מ"פ שם נפלאתי דמה ענין דם טהור למוגלא דדם טהור בא מן המקור ומתוך שמרגלת בדמים טמאים רואה נמי דם טהור כדאי' בירושלמי נדה אבל מוגלא איני מן המקור. ועתה עיינתי בפנ"י שם שמיירי במוגלא שבאה ממכה שבמקור אבל גם זה אינו ענין לווסת כיון דהמוגלא ע"כ ממכה ול"ד לשופעת מתוך דם טהור שרואה דם טהור דרך ראיה אבל דם מכה אף שהוא מהמקור אינו ענין לראיה שנחוש מחמתו לווסת והפנ"י שם לא כ"כ רק בתחלת דבריו שהיה פשוט לו דליחה ירוקה הוא דם ירוק אבל לבתר דמסיק שהוא ממכה שיב לא שייך ווסת ודברי הס"ט צ"ע באופן שאף שמסתבר מאוד לומר דמוגלא מוכיח שיש מכה ועכ"ז לא סמכו ע"ז גדולי הפוסקים: אמנם בנ"ד שהרופאים אומרים שיש לה אבעבועות על האם אף שמצד נאמנות הרופאים יש לדון הרבה אבל נראה בנ"ד לא אמרו כן מצד השערה רק מה שראו בעיניהם ע"י כלו הראות שלהם שיש אבעבועות על האם ובזה י"ל דלכ"ע נאמנים כמ"ש בתשו' בי"צ יו"ד ח"ב סו' כ"ח דהוי מילתא דעל"ג עיי"ש שדבריו מסתברים וכ"כ גם בתשו' ד"ח יו"ד ח"ב סי' ע"ז ובפרט דיש רגל"ד שכדברי הרופאים כן הוא מאחר שיש ליחה מעורב בדם אך גם לאחר אמירת הרופא הוי רק כמכה שא"י אם מוציאה דם שהש"ך מחמיר בזה ופליג על רמ"א. אך בתשו' נוב"י יו"ד סי' י"א האריך לקיים דברי רמ"א באם המכה במקור הוי ס"ס עיי"ש ומיהו זה דווקא באינה מרגשת בבירור שהדם מהמקור אבל במרגשת בבירור שהדם מהמקור שוב ליכא ס"ס ואזדה לה היתר הרמ"א ונוב"י ז"ל והחו"ד החמיר ביותר דאין להתיר מכח ס"ס דרמ"א רק בלא הרגישה כלל דדם שלא בהרגשה דרבנן אבל יש לסמוך על הנוב"י להתיר גם במרגשת אלא שא"י בבירור אם הרגישה מהמקור. והנה באשה שיש לה ווסת קבוע יש להנוב"י ז"ל חבר הרב רש"ז ז"ל בביאורו לסי' קפ"ט ס"ק כ"ג שיש להקל מטעם ס"ס באינה מרגשת בבירור מהיכן בא הדם וכ"ת לא ביאר בנ"ד אם יש לאשה ווס"ק דביש לה ווסת קבוע ודאי יש להקל אבל גם באין לה ווס"ק כיון דהנוב"י מקיל וגם הרב ז"ל אף שסיים קצ"ע מכ"מ לא החליט להחמיר ובנ"ד א"א לה לטהר לבעלה יש להקל ובפרט אם אינה רואה בשום פעם פחות מן כ"ד יום אף שאח"כ אין לה יום מוגבל יש לומר דבתוך כ"ד יום הוי ווס"ק כמ"ש נוב"י בכמה תשו' דיש להקל:

ולכאורה יש לדון עוד בזה דהא עפ"י אמירת הרופאים האבעבועות מתאבשים רק מתולעים לפעמים מוציאים דם א"כ הרי זה כמכה שדרכה להגלעות דאמרי' בש"ס דר"ע הורה בכתם להתיר וראה התלמידים מהנדזין זב"ז ואמר להם דם אמר רחמנא ולא כתם א"כ הכא בדם ממש אין להקל בכה"ג ובאמת לפימ"ש בנו"ב שם ליישב קו' הח"צ שהק' על הפוסקים דמתירין במכה שא"י אם מוציאה דם מהא דבכתם הוצרכו לידע שמתגלת ומוצ"ד משום דשם המכה בפרוזדור וליכא ס"ס אבל בעובדא דתשו' רשב"א המכה במקור והוי ס"ס. אם כן יש להקל עכ"פ במכה שיכולה להגלע גם בדם ממש מטעם ס"ס והא דדם ולא כתם היינו בליכא ס"ס שהיא בפרוזדור אבל להפליתי שמיישב קו' הח"צ במכה שנתרפאה שאנו בעי' לידע בבירור שמוציאה דם ע"י גילוע ע"ש וכיון דאעפי"כ התיר רק בכתם אם כן בדם ממש חין להקל ביכולה להגלע כיון דנתאבשה וזה כוונת הס"ט סי' קפ"ז ס"ק י"א במוסגר שכ' ליישב קו' הח"צ משום דאין דנין אפשר משא"א דאכתי קשה מהא דאמר ר"ע דם ולא כתם וכוונתו דהרי גם לאחר הבירור שיכולה להגלע לא התיר רק בכתם ובס' לחו"ש שם ס"ק י"ד לא הבין כוונת הס"ט וכ' דגם בזה יתכן התירוץ דאין דנין אפשר משא"א ודבריו תמוהים דהרי גם לאחר הבירור שיכולה להגלע אפ"ה הקיל רק בכתם וע"כ לומר דמכה שנתרפאה שאני א"כ אין להקל לענין דם ממש רק לדעת נוב"י יש להקל מכח ס"ס אמנם נראה כיון דיש מוגלא בדם א"כ עכ"פ המוגלא מוכיח שהמכה לא נתייבשה עדיין או נתגלתה ומוציאה ליחה א"כ אף שאין ברור שמוציאה דם תו יש להקל כמו בכל מכה שא"י שמ"ד ול"ד למכה שנתרפאה שאין מקילין רק בכתם דהכא המוגלא מורית שלא נתרפאה או שכבר נתגלעה ושם בכתם תולין ביכולה להתגלעות אבל הכא כבר נתגלה ואפשר דסיבת הדבר הוא ע"י הטבילה במים שנכנסין לגופה ומיא מרזי מכה כדאי' ביבמות קכ"א ע"כ רואה תמיד אחר טבילתה שע"י המים שנכנסו לגופה נתגלעה המכה ואפשר דבנ"ד שעכ"פ ברור שיש לה מכם עפ"י הרופאים שראו בעיניהם ובצירוף המוגלא שמעורב בדם יש לומר דהוי כמכה שידוע שמוציאה דם וכעין זה כ' בסדרי טהרה סי' קפ"ז באשה שיש לה מכה וכאב בשעת ראי' כיון דהכאב בצירוף המכה הוי כמכה שידוע שמוציאה דם וגם בנ"ד יש לה כאב על הבטן ובאופן זה אפשר דיש מקום להקל אף במרגשת שהדם מהמקור כיון דהוי כמכה שידוע שמוציאה דם אלא דמסתפינא להקל בזה דמתשו' פנ"י נראה דלא בריר לי' כ"כ לסמוך על מראה מוגלא וגם הכאב בנ"ד הוא על הבטן יש לומר דלא בא כלל מהמכה דאל"כ היתה מרגשת כאב בפנים לבטן ע"כ אין להקל רק באינה מרגשת בבירור אם דם זה ממקורה מטעם ס"ס כהנוב"י והרב ז"ל וכ"ז שתראה דם כזה מעורב בליחה יש להקל ולטהרה כנלע"ד:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה