שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קנד
לכבוד הרב מו"ה יצחק קעלמאן אבד"ק ווישניווטשוק יצ"ו:
מכתבו הגיעני ע"ד הדו"ד שבא לפניו בשני שותפים שהי' להם פלאץ בשותפות וחלקו ביניהם המקום וא' רצה לבנות בחלקו והשני לא הניח לו באומרו כי הוא אינו רוצה לבנות עדיין ואם הוא יבנה מקודם אח"כ לא ירצה להסכים שיבנה הוא שבדיניהם השכינים יכולים למחות ובא איש א' קרוב למי שרצה לבנות וערב להשותף המוחה בת"כ שבאם ירצה הוא לבנות וימחה בידו השותף ישלם הוא סך שני מאות ר"כ מכיסו ועתה תובע להערב בד"ת באומרו שהשותף מוחה וע"כ לא הניחו לו לבנות והערב מכחיש שלא ערב לו מעולם וגם טוען שהשותף לא מיחה כלל ודרש חוו"ד. והנה לדון זה כערב בשעת מתן מעות ודאי לא ובערב שלא בשעת מ"מ בעינן קנין אלא דבחו"מ סי' קכ"ט סעי' ה' איתא דאפי' נתן לו ת"כ אם הוא במקום שלא נהגו לקנות בכך אינו מועיל רק שכופין אותו לקיים שבועתו עיי"ש ומשמע דבמקום שנהגו לקנות מהני ובזמנינו נהגו לקנות בת"כ ואף שכ' המחברים דת"כ בלי כסף מהני רק למי שפרע נראה דהיינו משום דמיחסרא כסף אבל בערבות דלא מיחסר כסף הוי ת"כ כקנין גמור מטעם סטימותא וע' בהג' אמ"ב לחו"מ סי' ר"א דלענין התחייבות נמי מהני סטימותא והביא מחו"מ סי' קכ"ט הנ"ל לענין ערב דהוי מתורת התחייבות עיי"ש:
והנה בנ"ד נ"מ אם הוא מתורת שבועה או מתורת סטימותא דמדין שבועה היינו כשמודה אבל כשכופר אין מחייבין אותו שבועה כדאי' בחו"מ סי' ס"ז סעי' ל"ד בתובע לחבירו שהבטיח לו מתנה בת"כ ומטעם סטימותא כשכופר משביעין אותו ולכאורה צ"ע גם במקום שנהגו לקנות מה מהני הא בש"ע סעי' ד' הביא י"א דגם התחייבות בשטר אינו מועיל בערב רק קנין וביאר בש"ך חו"מ סי' מ' ובכ"ד הטעם אף דחיוב בשטר מהני היינו במקום דלא הוי אסמכתא אבל ערב הוי כעין אסמכתא ובעי' קנין דוקא ומה"ט כ' הג' בית מאיר באה"ע סי' כ"ט דגם בנתן פרוטה לערב לא מהני מדין כסף דהוי אסמכתא עיי"ש וא"כ מה יתרון לת"כ מטעם סטימותא הא לא עדיף משטר וכסף דהוי אסמכתא ונראה דדעת הר"י שהובא בש"ע הנ"ל דבמקום דנהגו לקנות מהני הוא משום דת"כ הוי שבועה ומועיל לבטל אסמכתא כדאי' בחו"מ סי' ר"ז ולפי"ז מוכרח לומר דגם באתרא דנהגו לקנות בת"כ היינו דקנין נמי הוי אבל מדין שבועה נמי אית בה דאל"כ מה מועיל אתרא דנהגו לקנות הא הוי אסמכתא וע"כ דגם מדין שבועה נגעו א"כ השבועה מועיל לבטל אסמכתא אלא דמדין שבועה לחוד לא הי' חיוב על בניו כמ"ש בסמ"ע וש"ך שם ובצירוף הקנין מועיל וגם נ"מ לענין כשמכחיש דנותנין לו שבועה ובזה יש להבין דברי ש"ך שם סי' קכ"ט ס"ק י"ג שכ' ע"ד הסמ"ע דיש מקומות שנהגו לקנות בת"כ כמו דאיתא בסי' ר"א וכ' הש"ך דשם איירי בת"כ שאין עמה שביעה וי"ל דס"ל שלא גרע זה מסטימותא וצריכין בניו לקיים ודו"ק עכ"ד הש"ך ואינם מובנים לכאורה ונראה דק"ל דהא שם ת"כ הוי קנין במקום שאינו בתורת שבועה והכא ע"כ בתורת שבועה היא דאל"כ אינו מועיל מטעם אסמכתא וע"ז כ' הש"ך דאף שהוא בתורת שבועה לא גרע מסטימותא ותרווייהו איתנייהו דאף שנתנו בתורת שבועה נהגו לקנות בו וא"ש באופן דנראה בנ"ד להשביע את הערב שכדבריו כן שלא ערב או שעכ"פ לא עשה ת"כ וע' רש"י בכורות נ' ד"ה התוקע כפו שכ' ואני שמעתי לא תהי' בתוקעי כף שמכין כפם על כפי חבריהם להיות ערב בעד אחרים עיי"ש מוכח דת"כ מועיל לענין ערבות ואף אם נימא דאינו שבועה כלל י"ל דת"כ עדיף משטר ומועיל גם לי"א הנ"ל וגם בגוף ד' הב"מ הנ"ל דכסף אינו מועיל בערב כתבתי בתשובה אחרת שאין דבריו מוכרחים:
אלא דבנ"ד יש לדון דאולי הוי אסמכתא גמורה ואף קנין לא מועיל דבערב דעלמא הרי אינו גזים רק שמשלם לו מה שחייב לו חבירו משא"כ הכא דהוי גזים והוי כמו אם איביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי דהוי אסמכתא גמורה כדאי' בסי' ר"ז ובסי' שכ"ח וממילא דאינו חייב כלום והא דבאוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי חייב עכ"פ לשלם מה שהפסיד היינו משום תנאי ב"ד כמ"ש סמ"ע סי' שכ"ח ובנ"ד ליכא תנאי ב"ד וא"כ היי אסמכתא גמורה ולא מהני גם בערב וכמ"ש המחבר הי' קל" סעי' י' ואף שכ' רמ"א שם י"ח המוחזק יכול לומר קי"ל אמנם נראה כפי הענין הסך שני מאות ר"כ אינו גזים ואם מוחין לבנות יש לו הפסד יותר מזה וגם מניעת הריוח לענין זה הוי הפסד ושפיר יוכל להתחייב בזה. ואף דבאוביר ולא אעביד הטעם משום דבידו והכא לאו בידו מכ"מ בערב מועיל כיון דהשותף הי' יכול להתחייב יוכל הוא להיות ערב בעדו כמו כל ערב. אלא דצע"ק באם השותף לא נתחייב בקנין ות"כ רק הערב דתו י"ל דהוי אסמכתא דהא דערבות מועיל הוא בדבר שהלוה חייב אבל הכא שאין השותף חייב ל"ש דין ערבות ואף שהוא התחייב עצמו תו הוי אסמכתא אלא יש לומר דבנ"ד הוי נמי מתורת שבועה דמהני לבטל כל אסמכתא דת"כ הוי שבועה לכן נראה לדינא דחייב הערב לשבע היסת שלא ערב אמנם כ"ז אם השותף התובע טוען ברי שיודע שהשותף מיחה ושבסרבתו נתעכב הבנין מטעם ערכאות ושגם הערב יודע מזה דאל"כ א"א לחייב שבועה לערב שלא ערב דהא אף אם יודה לא יתחייב ממון דיכול לומר דילמא לא מיחה השותף ובפרט כשהשותף לפנינו וטוען שלא מיחה: ושו"ר במכתב כת"ר שהתובע טוען כי הת"כ סי' גם על הערב שלא יעשה הוא מחאה ולא השותף ועתה טוען שגם הערב גופא עשה מחאה א"כ אף שמכחיש גם שניהם שלא עשה מחאה ולא ערב צריך לשבע היסת על א' מהנה אשר יבחר לו ובאם אין התובע טוען ברי שמיחה רק עפ"י ע"א שמעיד שהערב מיחה שפיר יש לחייבו היסת עכ"פ שלא ערב דהא אם יודה שערב יצטרך לשבע שבועה דאו' להכחיש העד ממילא צריך לישבע היסת שלא ערב דעל שבועה דאו' נותנין היסת כמ"ש בש"ך חו"מ סי' פ"ז ס"ק ס"ה בשם רב האי גאון וע' תומים שם אבל באם אין לו רק אשה שמעידה שמיחה דלכל היותר גם כשמכחיש האשה אין עליו רק היסת א"כ עתה שאמר שלא ערב אין להשביעו היסת דהא גם אם יודה בזה לא יהי' לו רק היסת להכחיש העד בדבר המחאה וא"כ עתה אין להשביע היסת על היסת רק קב"ח יש לחייבו להערב כמ"ש במ"פ סי' פ"ז סעי' כ"ה אבל אם התובע טוען שהוא בעצמו יודע שהערב מיחה פשוט שהערב צריך לשבע היסת על א' משתי אלה או שלא ערב או שלא מיחה דהא התובע טוענו ממון וכשמכחיש צריך לשבע היסת כדין כופר הכל וע' ש"ך סי' פ"ז ס"ק ס"ג דבטוען נשבעתי דפטור היינו כשתובעו עפ"י ע"א דאו בעצמו יודע הרי תובעו ממון ודו"ק:
ובמ"ש לעיל כיון שהשותף לא נתחייב אפשר דאינו מועיל ערבות אף בקנין שו"ר דיש ללמוד ד"ז מחו"מ סי' קכ"ט בשואל חפץ ואמר אם לא אחזירנו אשלם לך כו"כ דהערב חייב אף דלגבי השואל הו"ל אסמכתא וה"נ בנ"ד ואף שהב"ח שם כתב דבעי' קנין בב"ד חשוב וכ"כ נתה"מ שם היינו משום דשם גזים לשלם יותר משיווי החפץ ואם השואל גופא הי' מתחייב הי' צריך קנין בב"ד חשוב וה"נ לגבי הערב אבל הכא דאינו גזים ואם השותף הי' מחייב עצמו בזה בקנין הי' מועיל כמו באוביר ולא אעביד ה"נ נתחייב זה שנכנס ערב בדבר אף שהלוה גופא לא נתחייב ומיהא אפשר דדוקא קנין בב"ד חשוב מועיל אבל קנין גרידא אינו מועיל רק בערב והכא כיון דהשותף לא נתחייב ל"ש דין ערבות והוי כמו שחייב א"ע באם השותף לא יניח אותו לבנות והוי אסמכתא כיון שאינו בידו אף דלא גזים ובעי' קנין בב"ד חשוב וכ"נ בש"ך שם דמקשה מסוסי' מ"מ וכוונתו דבכל גווני שאין נפרעין מן הלוה ל"ש דין ערבות ודו"ק. מיהו בתומים שם כתב דלרשב"א סגי בקנין לחוד ונתה"מ שם כ' בשם התומים להיפך וצ"ע דבתומים מסיק כמ"ש: