שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קמז
שוכט"ס לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי בחד"ת מו"ה אשר ישעי' טייטלבוים ני' אבד"ק בעליגראנד יצ"ו:
לנכון הגיענו מכתבו אודות אשה אחת בקהלתו אשר היתה נשואה לאיש מעיר וואליע הסמוכה לשם והי' השוואה ביניהם לפני הרב דשם להתגרש ואח"כ נסע הרב משם על איזהו ימים והי' המסדר הגט איש א' בעה"ב שאין לו שום סמיכה אף על או"ה וצירף לב"ד בנו ובן אחיו וכאשר בא הרב לביתו והרעיש עליהם ופקד על הזוג אשר אסור להם לעשות נשואין עד שתקבל ג"פ שנית לפני ב"ד כד"ת ועתה האשה הנ"ל בקהלתכם ורצונה להנשא לאיש ואין רצונה ליסע לוואליע לקבל עוד הפעם ג"פ:
והנה גם אם הי' הב"ד מסדרי הגט בקיאים בטוב גיטין רק בשגגה נזדמן להם שצירפו קרוב לב"ד הי' מהראוי להצריך גט אחר כמ"ש בספרי מ"פ לאה"ע סי' קמ"ב בארוכה דאף שלפי המבואר באו"ז גופא א"צ ב"ד של שלשה לנתינת הגט וסגי באחד וגם הע"מ גופייהו הם דיינים אבל עכ"פ אם בין הג' שנתמנו לדיינים נמצא א' קרוב יש לחוש דהגט בטל ולא יועילו הדיינים הנשארים וגם ע"מ כיון דעכ"פ נמצא א' מהדיינים קרוב וכמו בעדים והבאתי שם מתשו' פאר הדור להרמב"ם ז"ל דפשיטא לי' דנמצא א' מהן קאו"פ בדיינים בטל הדין וכן מבואר בתשו' הרשב"א כת"י הובא בבר"י חו"מ סי' ז' ובפ"ת שם:
ובס' תוס' ירושלים חו"מ סי' ז' כתב דד"ז אם בדיינים שייך קאו"פ לבטל כולם כמו בעדים תלוי בפלוגתא דירושלמי הוריות פ"א ה"ד דמבואר במשנה שם דהורו ב"ד ונמצא א' מהן ממזר פטורין ופלוגי ר"ח ור"ז חד אמר חוץ לשבעים וחד אמר בתוך שבעים הא חוץ לשבעים נעשה כאבן ולא בטלה הוראה ומוכח דלמ"ד תוך שבעים בחוץ לשבעים כיון דנשאר מנין הראוי בלעדו לא בטלו כולם עיי"ש ולי נראה דיש לומר דגם מ"ד תוך שבעים מודה דשייך בדיינים נמצא א' מהן קאו"פ אבל ממזר שאני כמ"ש התומים סי' ל"ו בסופו דאשה דל"ח כלל לעד ל"ש לומר גבה דמבטלת עדות הכשרים יעו"ש והטעם דל"ד לקרוב דעכ"פ כשר לאחר וכן לרשע דבידו לעשות תשובה אבל אשה דלא חזיא כלל אינה בסוג עד וה"נ ממזר כיון דלעולם לא חזי לב"ד הוי כאשה לגבי עדים וזה מדוקדק בלשון הירושלמי שנעשה כאבן ודוק. ובזה ניחא נמי דברי התומים סי' ז' ס"ק ד' שכתב דהא דמכשיר ירושלמי וטור קטן לדין היינו בצירוף שנים עמו כיון דמה"ת חד כשר יעו"ש ויפלא דהא זה גרע מחד דנמצא א' מהן קאו"פ וע' תומים סי' מ"ו ס"ק נ"ח דחוכך דגם בדיינים שייך ביטול כולם בקרוב ופסול והוכיח כן מראב"ד בהשגות והאיך סתם כאן דקטן מצטרף ולהנ"ל ניחא דקטן אינו בגדר דיין וגם בעדות בנמצא א' מהם קטן אינו מבטל כולם כמ"ש נה"מ סי' ל"ו והגהות אמ"ב שם: והנה כ"ת הביא דברי חיים ח"ב סי' צ"ד שמצדד להקל בזה במקום עיגון ושעה"ד דאכתי נשארו ע"מ והם נעשים דיינים ואין לומר שנצטרפו עם הדיינים הפסולים דהא לא מצטרפו עמהם רק לעדים ויפה תמה כ"ת דהא אם נימא העדים נעשו דיינים כאו"ז ע"כ שאז בשעת מסירת הגט היו דיינים והרי אז נצטרפו גם הפסולים לדיינים והא העיקר תלוי בפסולים אם נתכוונו להעיד וכן לדון ומה נ"מ מה שהכשירים לא נתכוונו. ועיקר טעמו שם דמקיל משום דלא פסיקא לי' להגאון בעל ד"ח זצ"ל האי דינא אם שייך בדיינים נמצא א' מהן קאו"פ כמ"ש שם מדברי מל"מ וריב"ש. אבל כפי המבואר מדברי הרמב"ם בפאר הדור ותשו' הרשב"א דגם בדיינים בטלו כולם ודאי יש להחמיר מאוד בזה בכל היכולת ליתן גט אחר:
והנה כ"ת הביא תשו' בר ליואי אה"ע סי' מ"ח דמכשיר שם בדיעבד בעידי הגט שהיו קרובים לדיינים מטעם שיטת הרז"ה דמכשיר גם בכל דיני ממונות עדים קרובים לדיינים ובש"ך חו"מ סי' ל"ג הביא מהב"ח שמכשיר בדיעבד א"כ לענין גט דלא ברירא לן כלל אם בעינן ב"ד רק מאו"ז יש להקל וגם נראה ברור דבעדים קרובים לדיינים אין מקום להחמיר בדיעבד דהא כל עיקר הטעם דעדים קרובים לדיינים פסול משום דהוי עדות שאאי"ל דהדיינים לא יקבלו הזמה עליהם וזה לא שייך כלל לענין עידי הגט דהלא העיקר הוא עידי מסירה והרי כל הצרכת הדיינים היינו שבזו הרגע שמוסר לה הגט בעינן תורת ב"ד כמ"ש בנוב"י ותשו' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ס"ה והרי אז אין ע"מ אומרים כלום ול"ש כלל שיהי' ראוין לקבל הזמה עליהם וזה ברור וכן מבואר להדיא ברמ"א אה"ע סו' ק"ל דעדים קרובים למסדר הוא רק חומרא לכתחלה וע' תשו' דברי חיים ח"ב סי' צ"ג ועכ"פ בב"ד קרובים זל"ז יש להחמיר טפי עפ"י שיטת או"ז וכ"ז אם הי' הב"ד בקיאים רק ששגגה נזדמן להם אבל בנ"ד שאין הם בקיאים כלל גם אם לא היו בהם קרוב או פסול היו צריכין גט אחר ובתשו' ח"ס אה"ע סי' כ"ז שחושש לפסול דאורייתא אם המסדר אינו בקי יעו"ש ובנ"ד שנתוסף עוד חשש גדול מחמת קרוב ופסול שנצטרף עמהם לית דין צריך בושש כלל שהאשה אסורה להנשא עד שתקבל ג"פ אחר בפני ב"ד כד"ת: