שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קמו
לכבוד ידידי הרב הה"ג וכו' מו"ה ישראל ראפאפארט ני' רב ומו"ץ דאדמו"ר שליט"א בטשארטקוב:
מכתבו הגיענו וע"ד אשר דרש כת"ר חוו"ד ומנהגי אודות המכירת חמץ בע"פ שחל בשבת בשנה זו אם למכור בע"ש קודם חצות הנה אף שקצת אחרונים החמירו בזה כמובא בזל"א מכ"מ חומרא דאתי לידי קולא הוא כי אח"כ החניות פתוחים ובעלי המזיגה מוכרין בעצמם כל חמץ והוי הערמה ניכרת מאוד וגם לפעמים כשמזדמן להם לקנות איזה חמץ או ליקח מחבירו יקחו וזה אינו בכלל המכירה כלל כיון שבשעת המכירה לא הי' עדיין החמץ אצלו ע"כ המובחר לבל לחוש כלל לזה ואדרבה טוב יותר לאחר המכירה בע"ש סמוך לכניסת שבת ומ"ש קצת מחברים למכור קודם חצות ולהתנות שיחול המכר סמוך לערב לא נהירא לי כי כמה חששות בדבר והעיקר כי קונה לאח"ז אף בקנין המועיל כמו בכסף ושטר ולא נקרע השטר כחו"מ סי' קצ"א מכ"מ הדבר פשוט שעד בוא הזמן יכולים המוכר והלוקח לחזור בו כדין המקדש אשה לאחר שלשים יום דבתוך הל' יום אם רצו חוזרים כדאי' באה"ע סי' ו' ואף שיש להסתפק בדין אם חזר בו הלוקח אם צריך המוכר להחזיר לו האדראן דהא לדעת כמה פוסקים בקדושין כשחזר בו המקדש א"צ האשה להחזיר כסף הקידושין כמבואר סי' מ' בח"מ ובב"ש שם ועי' בקו"א למקנה שם בזה אבל הדבר ברור דאם חזר בו המקח בטל ורגילות מאוד שהערל הקונה לאחר גמר המקח אומר שרוצה לחזור בו וכדומה דברים שמשמעותן לבטל המכירה אלא שאין בזה כלום כיון שכבר נגמר המקח ולאחר כ"ד ובפרט לאחר שפסקו מלעסוק באותו ענין אבל אם יחול הקנין סמוך לערב בקל מאוד שיחזור בו הקונה ויבטל המכר וגם העצה שכ' בהגהות הגאון מברעזאן בא"ח סי' תמ"ד למכור שמה שיהי' חמץ אז יחול המכר מעכשיו יש לדון טובא מטעם ברירה כמ"ש שם ומ"ש שם דבדרבנן יש ברירה ומדאו' בביטול בעלמא סגי הנה הדבר ידוע שיש כמה אנשים בזמנינו שאין מבטלין כלל ע"כ המובחר כמ"ש לאחר המכירה ועכ"ז גם בש"ק יזדמן שימכור בעל חנות איזה מאכל חמץ לישראל וכן בעלי המזיגה מוכרין עוד י"ש וכדומה ע"כ יש לדבר עם הקונה לאחר גמר המקח שעד זמן איסור חמץ יוכל כ"א למכור חמץ על חשבונו של הקונה גם בהקפה יוכל למכור ונעשו שלוחיו וכן יוכל כ"א ליקח לעצמו בתורת קני' מהגוי ע"מ לשלם לו כפי המקח שמשלמין בזה לאחרים ובזה יתוקן החששות:
וצריך למודע בדבר השט"מ הכללות שאותן שכותבין תדיר בשט"מ כי מוכרין החמץ ומשכירין השדות וגראלני בשט"מ לפסח להנצל מחילול שבת ומשכירין לכל השנה אם כותבין עד י"ג ניסן ועד בכלל יש פקפוק כשמוכרין חמץ ומשכירין השדות מעכשיו בע"פ שחל בשבת והמכירה ביום ו' שהוא י"ג ניסן שעדיין שכירות הקדום קיים ועי' נתה"מ סי' רי"ח בזה ובפ"ת לח"מ סי' שט"ו בזה ע"כ טוב לשכור בחזרה מהערל הקונה ואח"כ להשכיר מחדש ולמכור אבל מנהגי תמיד לכתוב בשט"מ שכירות השדות עד י"ב ניסן ועד בכלל כי אין לחוש שיחול י"ג ניסן בשבת כידוע שלא בד"ו פסח ובאופן זה כבר כלתה השכירות בי"ב ניסן ויוכלו להשכיר בי"ג ניסן בפשיטות: