אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קמה

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קמה

סימן קמד

להרב הה"ג מו"ה יעקב יוסף האמער ני' ראבד"ק סניאיטין יצ"ו: יקרתו הגיענו נכון אודות המאשין שנתחדש בקרוב להטיל בתוכו ביצים מתרנגולת ומבר אוזות ויוצאים מהם אפרוחים ומתגדלים ככל עופות רק שאינם מטילים ביצים ואינם חיים יותר מן ג' או ד' חדשים לא יגיעו לששה חדשים אם העופות מותרים. וכת"ה בירר בטו"ט כל צדדי הספק בזה. והנה לפום ריהטא הי' פשוט בעיני להתירם כי אין בזה שום ריעותא מה שנולדים ע"י חום המאשין כי מה לי נתחמם ע"י תרנגולת או ע"י מוכין או ע"י מאשין וכמ"ש בתשו' תשב"ץ ח"ב סי' נ"ח שהביא כת"ר וכ"ה בתשו' רמ"ע מפאנו סי' ק"ב. ומצד שאינם פרים ורבים ג"כ אין חשש כלל דהא לרמב"ם פי"א משבת ההורג בשבת פרעוש כיון שהוא בא מהארץ חייב אף שאינו פו"ר ואף לרמב"ן שהובא במ"מ שם דפליג עליו מכ"מ מודה דהורג עכבר הנולד מן האדמה חייב כיון דמין עכבר פו"ר אף אותן הנולדים מן האדמה שאינם פו"ר הוי רק כמסורסין יעו"ש ומכ"ש הכא שנולדה מביצה שנולדה מא"מ ובזה אין ספק כלל דהורגו בשבת חייב דהא נולד מא"מ ואף שאינם פו"ר הוי כמינים המסורסים והא פרד הנולד מסוס וחזיר אינו מוליד כדאי' להדיא בכורות ח' כודנייתא מי ילדה ובמס' ב"ב צ"א כודנא עקרה במאי פרעה לא יעו"ש והיעלה על הדעת שהורג בשבת פרד יהי' פטור ועי' בפני"פ עה"ת פ' קדושים הביא ד' רמב"ן שם דהנולד מכלאים אינו מוליד וכ' שלמדו מקידושין י"ז יצאו פרידות שאינם בכלל ברכה אבל יש לומר דשם קאי למאן דסובר כאיסי בן עקביא בירושלמי דאסור לרכוב על הפרידה ואסור להרביעה אפי' במינה ולכך אינם בכלל ברכה אבל שפיר יכולים להוליד יעו"ש ותמהני עליו שלא זכר שר לפי שעה מגמרות הנ"ל דמבואר דפרידה אינה יולדת. ומ"ש כת"ר לחוש בנ"ד מכח ד' התב"ש סי' ט"ו דעוף שסייע ביציאתו יש לחוש משום נפל עד שיגדל ויהי' כשאר עופות בני קיימא ואולי כוונת התב"ש עד שיגדלו ויהי' בני שנה. לענ"ד משמעות התב"ש אינו כן ומצד הסברא הי' נראה דדי בח' ימים דהא בהמה שחיותה וכוחה רב אין נפל שלה חי מכ"ש עוף דחיותו זוטר וע' תוס' חולין פ"ד ד"ה בעי' דבעוף ל"א מפרכסת ה"ה כחיה מה"ט דחיותו זוטר ואף שכ' הב"י יו"ד סי' כ"ג לחד שינויא דעוף חיותו רב מבהמה דקה באמת שהדבר פלא בעיני ועכ"פ גם הוא מודה דלא עדיף חיותו מבהמה גסה והרי נפל אינו חי ח' ימים גם במינים הגסים. וא"כ מכ"ש בעוף ואף שכ' תוס' עירוכין ד' ד"ה ולא אוציא דבהמה חיותה רב מאדם ומה"ט ל"א באדם מפרכסת ה"ה כחי יעו"ש ואפ"ה נפל דאדם חי עד שלשים יום י"ל משום דאדם אית לי' מזלא וע' תוס' ר"פ א"ט ואמנם לשון התב"ש משמע דמחמיר יותר מח' ימים בעוף נראה דאזיל לשיטתו סי' י"ד בבן פקועה שנמצא בבהמה טריפה כ' דאינו מועיל ח' ימים דח' ימים מועיל דוקא כשנולד ולא כשנמצא במיעי הבהמה ולא נולד ולכך גם בעוף שסייע ביציאתו אין ח' ימים מועיל עד שיגדל יותר והא דבבהמה לא מהני אף כשיגדל ובעוף מועיל עכ"פ כשיגדל י"ל דבהמה חמור יותר דהא בעוף דעת הרשב"א ועוד פוסקים דליכא חשש נפל לגבייהו כמ"ש התב"ש שם וא"כ לפי"מ שדחו האחרונים ד' תב"ש הנ"ל והעלו דגם בבהמה שנמצאת במיעי שחוטה טריפה מועיל ח' ימים כמ"ש הפליתי ודגמ"ר ולבו"ש וכן הלכה רווחת א"כ מכ"ש בעוף שסייע ביציאתו מועיל ח' ימים ובפרט בנ"ד אין מוכרח כלל דמה שהוסיף חום ע"י המאשין מיקרי סייע ביציאתו דאולי כוונת התב"ש דוקא שסייע ביד דומיא דשיבר הביצה: ומה שחש כת"ר בנ"ד מחמת שאינם מתקיימים יב"ח וכמו בבהמה שילדה דמות עוף דאסור וכמ"ש בש"ך יו"ד סי' ע"ט משום שאינו מתקיים ובפמ"ג שם כתב דאפילו חי כמה ימים לא דמי דשם אימעט מקרא דפרסות דעוף במיעי בהמה אסור ומכ"ש בנולד כך ונהי דהטעם משום שאינו מתקיים מכ"מ גם ברואין שמתקיים לפעמים טריפה וכמו בטריפה שחי יב"ח אבל הכא שאנו באים לדון מכח זה שאינו חי יב"ח דהוי דבר שאינו מתקיים וז"א דדבר שאינו מתקיים היינו שאינו מתקיים בבהמה ח' ימים ובאדם ל' יום אבל במתקיים זמן הנ"ל מסתמא אין לדונו כנפל ונבילה ומכ"ש בעופות שמתקיימים איזה חדשים וכ"נ להדיא מלשון רשב"א בחי' לנדה דף כ"ז ד"ה ולשמואל וז"ל ואינו קשה דהא ראוי הוא לבריאת נשמה אלא שאינו מתקיים באדם ל' יום ובהמה ח' ימים יעו"ש מבואר דרק זה מיקרי דבר שאינו מתקיים וכ"נ מתב"ש סי' י"ג ס"ק כ"ג להדיא. אמנם מה שנלע"ד לחוש בנ"ד דנהי דאין לחוש משום נפל כיון דחי ח' ימים אבל עכ"פ כיון דרוב עופות חיים איזה שנים ואותם הנולדים ממאשון כפי שכ' כת"ר נתברר שאינו חיים יב"ח בשום אופן א"כ יש לדונם כטריפה ויסוד לזה מד' תוס' נדה כ"ג ד"ה לאתסורי שכ' לענין גופה לא בעי אם חייב הבא עלי' או ההורגה דפשיטא לי' דאינו חי ג' שנים שתהא בת ביאה ולא שנה שלא תהא טריפה יעו"ש הרי מבואר מלשון התוס' דכיון דחז"ל ידעו דולד בהמה במיעי אשה אינו מתקיים יב"ח הוי כטריפה וההורגה פטור כדין ההורג את הטריפה א"כ ה"ה בהני עופות הנולדים ממאשון כיון שאינם מתקיימים יב"ח יש לדונם כטריפה. ואי"ל דשם שאני דאף דאין בהוולד שום טריפות אפ"ה ההורגה פטור כיון דאינו חי יב"ח אבל לענין איסור טריפות אם אין בעופות אלו שום טריפות רשאין לאוכלו דאף דאינו חי יב"ח הא לא גרע ממסוכנת דשריא דז"א דהא גם לענין הורג את הטריפה דוקא טריפה פטור אבל ההורג את הגוסס חייב וע' סנהדרין ע"ט וא"כ כיון דפשיטא לי' לתוס' דהורגה פטור כיון דאינו מתקיים יב"ח ע"כ דכיון דקים להו לחז"ל שאינו חי יב"ח ע"כ בודאי טריפה א"כ גם לענין העופות כן כיון דאינם חיים יב"ח מסתמא יש בהם איזה טריפות ואולי לא נגמר יצירתן לגמרי ע"י חום המאשין ואולי נולדו וושטן נקוב כדאי' בנדה כ"ג שם או איזה נקב בשאר אבר ולסמוך על בדיקתינו לבדוק העופות מחשש ע' טריפות קשה מאוד לסמוך ע"ז דהא אין אנו בקיאין בבדיקה וכיון שהתוס' פשיטא להו דדבר שא"א לו לחיות יב"ח בודאי טריפה הוא אי אפשר לסמוך על בדיקה ובפרט בעוף מי יודע בסתרי הטבע אולי ע"י המאשין לא יגמר לגמרי יצירת קרומי הריאה ונשאר באיזה מקום נקוב בתולדה דג"כ טריפה ולכך אינו חי יב"ח וכיוצא או א' משאר טריפות והלום ראיתי בס' ארץ החיים על תהלים קפיטל ל"ט ופ"ד שכ' בשם המדרש דצפור דרור אינו חי יותר מנ"ב יום יעו"ש ולא מצאתי זה במדרש אך נאמנים דברי הרב הנ"ל שבודאי נמצא כן במדרש ועכ"ז א"א להוכיח מזה היתר לעופות מאשין מדלוקחין צפור דרור לטהרת מצורע והרי עוף טריפה פסול כדאי' בחולין פ' שלוח הקן דשם כל המין הוא כך ואין שום ריעותא מה שאינם חיים יב"ח משא"כ בעופות שכולם חיים יותר רק הנולדים ע"י מאשין אינם חיים יש לדונם כטריפה ועוד בצפור דרור הא מטיל ביצים ועי' ביצה כ"ה צפור דרור צריך לקשר בכנפיו כדי שלא תתחלף באמה וברש"י שם וא"כ אין לחוש לטריפה משא"כ בעופות הנ"ל שאינם מטילים ביצים ואינם חיים יב"ח ע"כ הנני חוכך להחמיר בזה שיש לדבר זה יסוד גדול בתוס' נדה הנ"ל:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה