שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קמד
להרב החריף ובקי מו"ה שמאי שטארמדארף ני' מו"צ בבאקאווסק:
מכתבו הגיעני והנני לתשובתו בקצרה מה שרצה כ"ת לדון דהזיראנט הוא רק ערב והלוה הוא האקצעפטאנט וממילא דפטור לגמרי לשי' מהרשד"ם בערב שכתב כל מי שילוה לפלוני ערב אני ויוכל לומר קי"ל כוותי' והביא ראי' מתשו' ח"ץ סי' קמ"ז קמ"ח דהוי לי' רק דין ערב א"כ הכא שהזיראנט לא דיבר כלל עם המלוה ואינו מכיר אותו לא נשתעבד לא נהירא לי דבאמת בדיניהם הזיראנט הוי כלוה ויוכל לתבוע אותו אף שיש נכסים ללוה כמ"ש הח"ץ גופא סי' קמ"ח וכן הוא היום בדיניהם שהוא כלוה ממש והח"ץ שם לא כתב רק לאפוקי מדעת השואל שנתן על הזיראנט שם לוה והאקצעפטאנט ערב וע"ז השיב הח"ץ דליתא דאדרבה האקצעפטאנט הוא הלוה והזיראנט כעין ערב ודו"ק בלשונו שכתב כעין ערב אבל אינו ערב ממש דהא בדיניהם דינו כלוה ויוכל לתבוע אותו אף שיש נכסים ללוה והדבר פשוט שאזלי' בזה בתר דיניהם דהא חייב עצמו כמות שהוא בדיניהם וע' בח"ץ שם שדן מכח דינא דמלכותא דאף אם חזר ומחלו אינו מחול הרי דאזלי' בתר דיניהם וגם דברי רשד"ם הוא רק בערב אבל לא בזה שדינו כלוה ליפרע ממנו אף שיש נכסים ללוה ואף שכ' הרשד"ם כן גם בע"ק היינו מטעם שכ' הקצוה"ח סי' קכ"ט דגם ע"ק עכ"פ כשיש לו נכסים ידועים ללוה צריך לתבוע הלוה תחלה משא"כ בזיראנט דבדיניהם ודאי אף שיש נכסים ללוה יוכל לתבוע הזיראנט תחלה וא"כ הדבר פשוט דהוי כלוה דמשועבד לכל מי שמוציא השט"ח אף שאין מכיר אותו וכהא דמי אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול שכתב קצוה"ח שם דנשתעבד ול"ד לערב וגם מטעם סטימותא דהמנהג לחייב הזיראנט אף שאין מכיר למלוה כלל: