אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קל

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קל

סימן קמב

לכבוד הרב וכו' מו"ה דוב קיממעל מו"צ בקינהעניטש:

ע"ד השאלה בעובדא דאתי לקמי' בש"ק בעת הקריאה וקרא א' מהעולים ג' פסוקים ובאמצע פסוק ד' נמצא טעות והורה כ"ת להוציא אחרת ולסיים שם עם העולה ויברך שם לאחריו וקמו עליו עוררים כי בסידור דה"ח פסק כהב"ח לברך ברכה אחרונה על ס"ת שנמצא בו הטעות אף בלא קראו ג' פסוקים והכא שקראו ג' פסוקים גם לרמ"א סי' קמ"א יברך על הפסול וכת"ר הביא כמה פוסקים בתראי שפסקו כרמ"א ור"י ב"ר ובש"א כתב דלר"י ב"ר אף בקרא ג' פסוקים ואח"כ נמצא הטעות יוציא ס"ת אחרת ויברך עליו ברכה אחרונה ובפרט באמצע הפסוק דא"א להפסיק שם. והנה מה שתפסו עליו מדברי דה"ח יפה כ' כת"ר דרבים הכריעו כרמ"א ז"ל ודעבד כמר עבד אמנם בדבר ג"פ אין לזוז מרמ"א לברך שם ברכה אחרונה על ס"ת הפסול וכ"פ בנ"י אך בזה שנמצא באמצע פסוק רביעי צל"ע ולכאורה מסתבר ככ"ת דלרמ"א בכה"ג מוציאין אחרת דהא א"א להפסיק באמצע הפסוק והוי כמו בב' פסוקים סמוך לפרשה וכדומה דברים שאין מפסיקין בהם דלרמ"א אף שכבר קרא ג' פסוקים מוציאין אחרת להשלים הקריאה ונברך על הכשר ברכה אחרונה וכ"ה בב"י ובא"ר סי' קמ"ג אבל י"ל דגם לרמ"א יסיים הפסוק בס"ת הפסול ויברך עליו ברכה אחרונה דאף דלרמ"א י"ל לאחר שנמצא הטעות אסור לקרות עוד דהא מה"ט בטעות שנמצא ב"פ סמוך לפרשה יוציא אחרת דלכאורה צ"ע דלמה יוציא אחרת יקרא עד הפרשה ויברך בפסול כיון דכבר קרא ג"פ כדין ואי משום ב"פ שקרא לאחר שנודע הא יוכל העולה אח"כ להתחיל למפרע ג"פ מקודם לפרשה בס"ת הכשר אלא דז"א דאין מדלגין למפרע לכתחלה יותר מפסוק א' כמ"ש מג"א סי' קל"ז ס"ק י"ב ונראה הטעם אף דיקרא אח"כ עוד כמה פסוקים עם העולה משום דהוי הפסק בין ברכה לקריאה דהא פסוקים הראשונים כבר קראו בברכה וקאי הברכה רק על מה שיקרא מחדש וזה דוקא ב"פ או ג' שאינם מצטרפים כלל לחובת הקריאה אבל בנמצא טעות באמצע פסוק דא"צ רק לסיים פסוק זה שפיר רשאי לסיים ולברך ברכה אחרונה דהא כבר קרא ג"פ בכשירה ואי משום אותו חצי פסוק שקרא לאחר שנודע הא יוכל אח"כ לקרות עם העולה כל פסוק זה שנמצא הטעות בו ולהלאה כמה פסוקים ואין חשש הפסק בין ברכה לקריאה מחמת פסוק זה דהא פסוק א' בדא"א עולה לקריאה ומצטרף לג' פסוקים כדאי' סוסי' קל"ז וכיון דגם הוא מצטרף שוב אין כאן הפסק ושרי ואף דלא התירו לדלג גם פסוק א' רק בדא"א היינו כשאינו רוצה לקרות אח"כ רק ב"פ אבל כשקורא אח"כ ג"פ אין חשש כלל לדלג פסוק א' למפרע כיון דאין חשש רק משום הפסק בין ברכה לקריאה וכיון דבדיעבד מצטרף שוב עכ"פ לכתחלה לא מיקרי הפסק ומצאתי און לדברי בא"ר סי' קמ"ג ס"ק ו' שהביא מתשו' נ"ש בא' שעלה לס"ת ואחר קריאת ג"פ נמצא טעות ולא רצה לפסוק שם משום א"ת בדבר רע וציוה לו לקרות עמו עוד פסוק רביעי ויברך אחריו ויוציאו אחרת והעולה שם יתחיל מפסוק הרביעי הנ"ל כי בפסוק זה אינו יוצא כיון שכבר נמצא הטעות וקראו בו רק כדי שלא לעמוד בדבר רע עיי"ש שהא"ר שם כהסכים עמו ויפלא לכאורה שהרי הא"ר גופי' שם כתב דב"פ סמוך לפרשה אף שכבר קרא ג' פסוקים ונמצא שם טעות יוציא אחרת דא"א להפסיק שם ע"כ יוציא אחרת ויקרא שם עד הפרשה ויברך ברכה אחרונה עיי"ש והרי אפשר לקרות עמו עד הפרשה בפסול ויברך עליו ואח"כ יתחיל בס"ת השני ג"פ לפני הפרשה וע"כ הטעם כנ"ל דג"פ או ב' אסור לדלג למפרע אבל פסוק א' רשאי לדלג למפרע וזה ברור וא"כ לנוהגין כרמ"א ז"ל יש לנהוג כן בנמצא טעות באמצע פסוק וכבר קרא ג"פ לסיים הפסוק ולברך עליו ואח"כ יקרא העולה בס"ת השני כל הפסוק שנמצא בו הטעות והרי גדולה מזו כ' מג"א ז"ל סי' קמ"ג דיש לנהוג כשכבר התחיל תיבה מפסוק ג' לגמור הפסוק ולברך עליו וע' בלב"ש שם דסובר דזה אף לנוהגין כרמ"א ונהי דהנוהגין כרמ"א ז"ל אין מחלקים בהכי וכל שלא קרא ג"פ שלמים כשנמצא טעות מוציאין אחרת לברך שם ברכה אחרונה אבל בפסוק שאחר ג"פ ודאי דינא הכי:

ובאמת שגם בנמצא טעות באמצע פסוק ג' יש לדון דאף לרמ"א ז"ל יסיימו הפסוק ויברכו על ס"ת הפסול דהא בש"ס מגילה כ"ב בפלוגתא דרב ושמואל שם דרב אמר דולג ושמואל אמר פוסק הרי דלשמואל כשקרא ב"פ וחצי הוי כקרא ג"פ וצריך לברך אחריהם כדינא אלא דאסור לפסוק זולת באי אפשר ורב סובר דבכה"ג דולג. אבל בזה לא פליג על שמואל דבדיעבד ב' פסוקים וחצי הוי קריאה גמורה דהא בש"ס פריך מ"ט דרב ומשני דקסבר כל פסוקא דלא פסקי' משה לא פסקינן ומדוע לא קאמר דרב סובר דב"פ וחצי אינו קריאה דג"פ שלימים בעי' וע"כ דגם רב מודה לזה אלא דסובר דאסור להפסיק. וא"כ בקרא ב"פ וחצי ונמצא טעות כבר נתחייב בברכה אחרונה על מה שקרא רק דאסור להפסיק באמצע פסוק וא"כ יש לסיים הפסוק ולברך דהאי שפיר מברך על ב"פ וחצי שקרא בהיתר ואח"כ בס"ת השני' יקרא הקורא למפרע פסוק ג' שנמצא בו הטעות ואולי זה טעמו של מג"א דבהתחיל תיבה א' בפסוק ג' גומר דכל שהתחיל הוי כחצי פסוק וצ"ע דאפשר גם לשמואל חצי פסוק בעי' ולא תיבה א' ושתים. ועכ"פ לפי הנ"ל הי' נראה לדינא בא' שקרא בתורה ב"פ וחצי ובירך לאחריו שא"צ לחזור ולקרות דזה הוי כקרא ג"פ דרב ושמואל לא פליגי אלא לענין לכתחלה אבל בדיעבד מודה רב דהוי קריאה גמורה ולפלא בעיני שלא דיברו הפוסקים מדין זה דקרא ב"פ וחצי אם יצא בדיעבד שכבר בירך ולשון ש"ע א"ח סי' קל"ז סעי' ד' אם קרא א' ב' פסוקים צריך לחזור ולקרות יש לומר דוקא ב"פ אבל ב"פ וחצי א"צ לחזור ולקרות מדסיים שם אבל אם קראו פחות מט' צריך לחזור ולקרות משמע דב"פ וחצי אף בדיעבד אינו כלום דאל"כ משכחת לה גם בח' פסוקים שא"צ לחזור ולקרות כגון שקראו שנים ה' פסוקים וא' ג' ובמג"א שם כתב דבקראו ח' פסוקים וא' קרא למפרע פסוק א' וצא וראי' מרב דדולג עיי"ש א"כ י"ל דה"ה בקראו ח' פסוקים ששנים קראו ה' וא' ג' יצא דהא שמואל סובר פוסק ונהי דלא קיי"ל כשמואל היינו לענין לכתחלה אבל דיעבד מודה רב לשמואל בסברא זו דב"פ הוי קריאה בצירוף עוד חצי פסוק וצ"ע על מג"א שלא הזכיר מזה כלל רק מדולג ואין להאריך יותר בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה