אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קלג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קלג

סימן קלב

לכבוד ידידי הרב הה"ג מו"ה דובעריש ווינער נ"י מו"צ בע"מ וויען: יקרתו הגיעני וע"ד אשר שפך כ"ת סוללה ע"ד התפא"י שהובא בפ"ת לאה"ע סי' נ' במי שמסרבת לישא בעל אחותה מחמת שיש לה בנים וקשה עלי' טורח טיפולין או להיפך שמסרבת בחתן מחמת שמתה אחותה ורוצה לישא בעלה כדי לרחם על בני אחותה דפטורה מקנס כיון דלא נתכוונה לבייש כדאי' בחו"מ סי' תכ"א דא"כ לא משכחת לה בושת כלל דתמיד יש איזה טעם שרוצה באחרת שנאה ממנה או טובה ממנה וכדומה ועוד דהא מבואר בב"ק כ"ו דנתכוין להנאתו כנתכוון לבייש דמי והא דח"מ סי' תכ"א שאני דשם קובל על חבירו שגנב ממנו ורוצה להציל שלו ואינו נהנה מבושתו של חבירו עכתו"ד ויפה כיון והדברים מבוארים בתשו' עה"ג סי' ע"ד לענין שידוכין להדיא כן דנתכוין להנאתו כנתכוין לבייש וכ' שם דלא תקשה מחו"מ סי' תכ"א מי שהי' קובל על חבירו וכו' דיש לדון ביניהם ודו"ק וכוונתו כנ"ל וכבר הבאתי דברי עבוה"ג בקצרה בחיבורי מ"פ לאה"ע סי' נ' והשגתי על הפ"ת וכתבתי שם שעכ"פ האי דינא דנתכוין לנתק הקשר כדי לישא בעל אחותה לרחם על בני' הוא אמת כמ"ש הגה"ק מבוטשאטש ז"ל בס' מילי דחסידותא סי' ל"א שיש בזה תקנה קדומה וכת"ר הביא שבתשו' רשד"ם אה"ע סי' כ"ג נשאל ע"ז והשואל רצה לפטור מקנס והשיב דחייב בקנס יעו"ש מכ"מ יש לומר דרשד"ם כתב כן מצד הדין ובימיו לא היתה עדיין תקנה זו שגם אתה תקנה זו אינה רק במדינתנו שנאמן עלינו הגה"ק ז"ל שהעיד על התקנה וקצת ראי וסעד לדבר זה לפטור אותה מקנס מלשון התוס' יבמות מ"ג ד"ה שאני באה"ד וז"ל ושמא אפי' אם לא היתה משודכת מאחר שחפץ בה יותר מבאחרת כדאשכחן ביוסף הכהן דמשום פרנסת בניו אשתראו אע"פ שהיתה אבילה מאחותה ומיהו התם לא אפשר באחרת לפי שמרחמת על בני אחותה יותר משאר הנשים. דוק בלשון התוס' שאי אפשר באחרת ועכ"פ סעד גדול הוא להתקנה והיינו כשיש לו בנים ממנה אבל בס' מילי דחסידותא משמן דהתקנה אף בלא בנים מחמת עג"נ וזה צ"ע אבל ביש לו בנים נראה נכון לסמוך על התקנה:

ב):

וע"ד השאלה בס"ת שבפ' וישלח כתוב עבר"ו ולפנ"י יתיר ו' וכ' כ"ת דא"צ להוציא אחרת כי היתיר ו' היה מרוחק מתיבת לפני ויתיר כזה שאינו מקלקל הקריאה אינו פוסל כמ"ש נוב"י יו"ד מהד"ק סי' ע"ד ואף שביד שאול ליו"ד השיג עליו דראייתו מתיבת כפולים שמכשיר מג"א סי' ל"ב בשם הראב"ד ושם הכוונה לאחר שגרר אבל בלב"ש ח"ד העתיק דברי הנוב"י להלכה ויש לסמוך עכ"פ שלא להוציא אחרת ויפה הורה דגם אם אם נדמה זה לגמרי לתיבות כפולים גם בזה אף שבסידור דרך החיים כתב להוציא אחרת אבל המנהג אינו כן כמ"ש בתשו' בי"צ יו"ד ח"ב סי' קכ"ב דבתיבה כפולה אין מוציאין אחרת רק באות כפול שמקלקל הקריאה יעו"ש ובשגם די"ל דאף דתיבה כפולה פוסל כ"ז שלא גרר היינו תיבה שוש לה משמעות ושייך יתר כנטול משא"כ אות יתירה שאין לו משמעות וכ"כ בגה"ק ה' ס"ת סוס"י רע"ד לחלק ושלענין אות יתר העומד מרחוק גם הכנ"י כתב דכשר והנה בקסה"ס בחקירה סי' י"ז תמה על הנוב"י מיו"ד סי' רפ"ה דאין להוסיף דבר במזוזה מבפנים רק מבחוץ משמע דבפנים אף בדיעבד פוסל אף שאינו מקלקל כלל גוף הפרשה שבמזוזה ובגה"ק שם כתב דשם היינו כשכותב איזה ענין או תיבה שלימה עכ"פ דזה פוסל אף שאינו מענין המזוזה כלל אבל אות נוסף אינו פוסל יעו"ש ובאמת שמקור ד"ז הוא מרמב"ם ונושאי כליו לא הערו מקורו ולע"ד הוציא ד"ז מגמרא ברכות ל"ב פותח ורואה גולל ומברך ומפרש בגמרא טעמא דר"מ שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה יעו"ש ומשמע דאם הברכות כתובות בתורה פוסל אף שאינו מקלקל כלל הקריאה כגון שכתובים לבדן בדף הראשון וע' במרדכי שם דלמד משם דגם במגילה אין לכתוב פיוטים דדמי לתורה הביאו הב"י בא"ח סי' תרצ"א רק בש"ע סעי' ט"ו פוסק כרשב"א דכשר בדיעבד מכ"מ היינו במגילה אבל בס"ת ודאי פוסל כמרדכי וה"ה למזוזה וא"כ זה בכתוב איזה ענין או עכ"פ תיבה שלימה שיש לה משמעות כמו שם ברכות כתובים אבל אות יותר לא מצינו דפוסל. ועכ"פ יש לסמוך ע"ז לבלי להוציא אחרת:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה