אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קכו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קכו

סימן קכד

לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה שלום יוסף נ"י אבד"ק לאקאטש יצ"ו: מכתבו הגיענו וע"ד אשר התפלא כ"ת על מה שנטיתי קו להחמיר במקוה שהמים זוחלין להדיא אף שאינו ניכרת כמ"ש בתשו' ד"ח ותשו' ב"ש נגד משמעות התשב"ץ ח"א סי' י"ז והביא כת"ר תשו' מעיל צדקה שכ' דאף בנקב כשפ"ה אין המים נקראים זוחלין כיון דאינו זוחל כמעיין, הנה באמת שכן נראה דעת הרא"ש ז"ל במקוואות סי' י"ב במקוה שנפרץ שדעתו להתיר אף שלא נשאר מ"ס כיון דאינו זוחל כמעיין ממש אבל בש"ע סעי' נ"א לא הובא כלל להתיר בזה רק בזוחל למעלה ממ' סאה ומשמעות הש"ע סעי' נ"א דאינו מתיר רק במטפטף מעט מעט ומ"ש מדברי תשו' מעי"צ הנה לעומתו מבואר בתשו' נוב"י סי' קמ"ב בסופו בקיצור דינים אות ה' להדיא להיפך דנקב כשפו"ה אף בתחתית המקוה הוי זוחלין ממש וכן מבואר בתשו' מאיר נתיבים סי' י"א בקונ' מקוה מים שדעתו בשי' הרמב"ם דמצריך בנקב המטהרו סתימה בסיד וצרירות היינו כדי שלא יהי' זוחלין עיי"ש הרי אף דנקב המטהרו הוא כמוציא זית ופחות משפו"ה אפ"ה הוי זוחלין גמורים וע' בספרי שירי טהרה פ"ה דמקואות מ"ו שהבאתי מאשכול ה"מ סי' ס' דסובר כרא"ש הנ"ל דבעי' זחילה כמעיין ואמנם משמעות הש"ע וגדולי האחרונים הנוב"י ומאיר נתיבים אינו כן. ומ"ש כת"ר בנדון שאלתו כיון שמחובר למקוה כשה"נ והמקוה שתחתיו לא יחסר המים לכ"ע כשר כמו שמתיר רמ"א בדיעבד במקום שנפרץ למעלה ממ"ס ואין לחלק ששם באותו מקוה גופא יש מ"ס אשבורן והכא מחובר רק כשה"נ דע"כ הרא"ש מתיר אף כשטובל במים עליונים וע"כ הטעם משום השקה ואף דאין השקה מועיל לענין זוחלין כמ"ש בתה"ד סי' רצ"ד מכ"מ יש לומר כהט"ז ס"ק ג' דמטעם קטפרס וכל שאינו קטפרס מועיל וא"כ הכא מועיל מטעם השקה:

הנה מה דפשיטא לי' שרמ"א מתיר גם בטובל במים עליונים דבריו נראין וכ"נ בתשו' מאיר נתיבים סי' י"א רק שבתשו' מהרי"ק ז"ל בשורש ק"ג כ' דבטובל במים עליונים גם לרא"ש אסור והובא בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' פ"ו אמנם לפי פשטות דברי הרא"ש ורמ"א דבכל גווני שרי שכ' כת"ר מטעם השקה וכ"כ בס' לחם ושמלה שם ס"ק פ"ו אבל הדבר תמוה מאוד דהא לרוב הפוסקים אין השקה מועיל לענין זוחלין וד' הט"ז ס"ק נ' צ"ע ועוד דלט"ז גופא אינו מתיר רק במעיין משוך אבל במעיין עומד אסור לכ"ע כשרבו נוטפין וא"כ מי עדיף מקוה ממעיין עומד דהא המקוה ע"כ עומד הוא וע' ט"ז סי' ר"א ס"ק י"ח וס"ק כ' וגם עיקר הדבר לדון בזה מדין השקה תמוה דאף אם נימא דהשקה מועיל לענין זוחלין היינו כשמחובר למעיין אבל זוחלין המחובר למקוה שאינו זוחל לא יעלה הדעת כלל להכשיר ע"י השקה דהא גם המקוה שמשיקין לה אם היתה זוחלת הי' פסול מה יועיל השקה ואף דמקוה שאין בה מ"ס המחובר למ"ס כשר היינו דחשבינן לה כמקוה חדא אבל לענין זוחלין ל"ש חיבור רק למעיין שמעיין אינו נפסל בזוחלין ולא למקוה וע"כ לדחוק בדעת הרא"ש ורמ"א ז"ל דמתירין בזוחלין למעלה ונשאר מ"ס משום דטובל בעיקר המקוה באשבורן אף שמקצת גופו למעלה במים זוחלין לא איכפת לן אבל אם כל המקוה זוחלין וטובל בזוחלין רק שמחובר בכשפו"ה למקוה שאינו זוחל מדין השקה אין לנו. ובפרט דדברי תה"ד מוסכמים דלענין פסול נוטפים בזחילה ל"ש השקה דהשקה מועיל לשוי' תלוש כמחובר ולא פסול אחר שדבריו מסתברים מאוד, ולכאו' חשבתי לומר בדעת רמ"א ז"ל דמכשיר דאפשר דמטעם השקה דהנה בספרי שי"ט פ"ה י"ג כתבתי דשי' הב"ח דמה"ט אין מועיל חיבור לענין פסול זוחלין משום דהוא מדאורייתא וכתבתי שם דגם לדברי תה"ד צריכים לדברי הב"ח דהא לענין שינוי מראה מועיל חיבור למעיין כמבואר בסי' ר"א סעי' כ"ח והרי שינוי מראה דמי לפסול זוחלין וע"כ כיון דשינוי מראה רק מדרבנן מועיל השקה בכל גווני עייש"ה ולפי"ז יש לומר דבאמת מה"ת לא הוי זוחלין רק זוחל כמעיין ממש והמחמירין בנסדק הוא רק מדרבנן דמדרבנן גזרו בזחילה הניכרת אף שאינו זוחל כמעיין וכיון דהוי רק מדרבנן תו מועיל השקה כמו לענין שינוי מראה:

אלא דכ"ז אינו שוה לי דגם לענין שינוי מראה גופא הרי מבואר בש"ע סעי' כ"ו דהי' בו מ"ס ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו אם אין מראה מים מ"ס הר"ז לא יטבול בו וכ' בש"ך שם דגם אם יש מ"ס טובל במקום המים עיי"ש וכן מבואר בב"י שם להדיא דוקא במקום המים ולא במקום היין אף שמחובר למ"ס כשרים וכיון דגם בשינוי מראה אין מועיל השקה למקוה כשירה א"כ ה"ה לענין זחילה דרבנן ובאמת שפשטות המשנה במקואות דלא יטבול עד שיהא בו מ"ס מוכח דיש מ"ס כשרים יוכל לטבול גם במים שנשתנו מראיהן וכ"נ פשטות דברי הרמב"ם ורא"ש במקואות שהשמיטו לגמרי חידוש זה דצריך לטבול במקום המים דוקא אך הב"י הביא כן בשם הראב"ד בהשגות ובכ"מ שם כ' דגם הרמב"ם סובר כן ויש לי בזה צ"ע שבב"י שם הביא מתוספתא דיין שנפל לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה, ומזה מוכח דאינו מועיל חיבור למ"ס כשטובל במקום היין וצ"ע דהא בים הגדול ומחובר למעיין לכ"ע כשר בשינוי מראה כמ"ש בסעי' כ"ח והרי קיי"ל ים הגדול כמעיין וע"כ לומר דהתוספתא מיירי שהיין שם בעין כדאמרי' במכות ג' דקוו וקיימי ופסול בכה"ג מה"ת לכ"ע וגם חיבור למעיין אינו מועיל לחיבור רק בשינוי מראה דרבנן והיינו שאין שם בעין רק שינוי מראה וא"כ בשינוי מראה שנתערב יש לומר דמועיל גם חיבור למ"ס והוי א"ש פסק הש"ע סעי' נ' בנסדק שבדיעבד שרי אף שטובל במים עליונים עפ"י היסוד הנ"ל דזחילה כזו רק מדרבנן אבל מדברי ב"י וש"ך הנ"ל נראה דבכל גווני אין חיבור למ"ס כשרים מועיל לענין שינוי מראה הרי דאין השקה מועיל א"כ א"א לומר היתר דסעי' נ' מטעם השקה רק משום שטובל בעיקר המקוה שאינו זוחל ואכתי צ"ע דגם בשינוי מראה בכה"ג שמים עליונים נשתנו מראיהן ולמטה יש מ"ס יוכשר דהא טובל בעיקר המקוה שלא נשתנו מראיו ואולי באמת בזה כשר והראב"ד וב"י וש"ך הנ"ל שכתבו דוקא במקום המים היינו כשצד א' נשתנה מראיו וצד הב' לא נשתנה דכשטובל במקום הש"ע הרי כולו טובל במים שנשתנו מראיהן אבל בטובל במים שלמעלה נשתנו מראיהן ולמטה יש מ"ס כשרים אפשר דכשר כמו בזוחלין הנ"ל וע' באשכול ה"מ סי' נ"ו שהעתיק המשנה נפל לתוכו יין או מוחל אם אין בו מראה מים מ"ס ה"ז לא יטבול בו פירוש אף אם ירצה לטבול בצד שיש בו מראה מים אבל אם באותו צד מ"ס מראה מים וטבל בצד זה עלתה לו עיי"ש נראה דמיירי במקוה רחבה מצד א' נשתנה כולו מראשו לעומקו וצד הב' לא נשתנה אבל אם למעלה נשתנה מראה המים ונשאר מ"ס יש לומר דבאמת הטובל שם עלתה לו טבילה כמו בזוחלין הנ"ל וצ"ע בזה ועכ"פ קשה לדון בזה מדין השקה היכא שכל הטבילה במים זוחלין רק שמחובר בכשפו"ה למקוה שאינה זוחלת:

ומ"ש כת"ר דמדברי תוס' בכורות נ"ה שכתבו לדחות הוכחה דמעיין מטהר באשבורן מים שעשה שלמה דשמא הי' זוחלין שהי' ניקב כמ"ר שמזה הבאתי ראיה דעכ"פ ניקב כמ"ר הוי זחילה אף בים גדול כזה שאין הזחילה ניכר וכ' דאדרבה מזה מוכח איפכא דכתבו לשון שמא דלא ברירא להו אם זה הוי זחילה לדעתי כוונת התוס' דהא שם נקובים כמ"ר להוציאן מתורת כלי וא"כ יש לומר דסתם אח"כ הנקב בצרורות וסגר ולא הי' זוחל ולכך כתבו שמא הי' זוחל היינו שלא סתמו הנקב וע"ז כתבו לשון שמא דלא פסיקא להו אם הנקב היה סתום אבל באם היה פתוח הוי זחילה ודאי:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה