שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קיב
להמופלג מו"ה צבי יונה סופר ני' בביטשאטש:
ע"ד שאלתו שבשם אלקיך בס"ת נדבקה היוד לה' לאחר כתיבה והכ' לא כתב עדיין ועתה מסופק מעכ"ת אם יועיל גרירה בין האותיות אף שלא נדבק כל היוד לה' מכ"מ יש לומר ששניהם יחד צורת ה' עלי' ומה שרגל הפנימי אינו בסוף הקו לפי"ד אין קפידא כמ"ש מג"א סי' ל"ב וא"כ אפשר טוב שידביק לימרו היוד לה' ויהי' נראה לכל כה' ואח"כ יכתוב יו"ד וך'. ולהפריד הדבקים אולי לא יועיל מטעם חק תוכות עכ"ד. ולפע"ד הכל תלוי בקריאת תינוק שאם תינוק יקראנה באותיות נפרדים אזי שפיר דמי להפריד בין הדבקים שיהי' מוקף גויל דגם באותיות השם שרי לעשות כן כמבואר סי' רע"ו ואף דבנוב"י מה"ת יו"ד סי' קס"ט החמיר בנעשה לאחר כתיבה כבר חלקו עליו כל הבאים אחריו. האמנם חשש מע"כ מאחר שעכ"פ ה' כזו היתה ג"כ כשירה לא יועיל קריאת תינוק יש לו מקום קצת ובדע"ק סי' ל"ב ס"ק י"ד ט"ו חוכך בכעין זה בשני זיינין שנדבקו זל"ז בדקות שלא יועיל קריאת תינוק כיון דיש לו צורת ח' אבל גם הוא ז"ל לא החליט להחמיר רק בנעשה קודם כתיבה ולא בנעשה אחר כתיבה כמו בנ"ד ועי' בתשו' רמ"ע מפאנו סי' ל"ו מחלק ב"ה דבנעשה לאחר כתיבה אינו פסול בלתי אם נעשה אות אחרת בבירור יעו"ש. ומהגם דלאחר כתיבה איכא נמי צירוף דעת סמ"ק דאין חק תוכות פוסל כלל:
וסתימת כל הפוסקים נראה ודאי דאפילו קודם כתיבה בכה"ג שב' אותיות נוגעין זב"ז מועיל קריאת תינוק אף שיוכל להיות גם אות אחת משתיהם עפ"י שורת הדין כל שאין הדבר ברור ועוקציו וכדומה מוכיחים שהם ב' אותיות מועיל קריאת תינוק להכריע. ובגה"ק סי' ל"ב ס"ק כ"ח הביא ראי' ברורה לזה מירושלמי שהובא בב"י ס' ל"ב בארצינו דכשר מטעם כל הראוי לגרירה יעו"ש והא כשנדבק הואו לנ' יוכל להיות ט' כשר עפ"י הדין וע"כ דמיירי בנדבק בדקות ותינוק קורא אותו נפרדים ומועיל יעו"ש. נוסף ע"ז בנ"ד דאיכא נמי קצת היכרא ברגל פנימי של ה' דאם נחשוב אותם לאות א' אין הרגל עומד בסוף הגג ולכתחלה הא צריך להיות הרגל בסוף גג הה"א ועכ"פ הוא יצטרף להיכרא דתינוק שיקראנו בב' אותיות ועצת מע"כ להדביק היוד היטב לה' ויכתוב אח"כ יוד אחרת ודאי אינו נכון כיון דעכ"פ לפנינו התינוק קורא אותו בנפרדים וא"כ הוי שם שלם וכשידביק היוד לה' באופן שלא תהי' ניכרת רק ה' הוי ממש מוחק את השם דהיינו היוד מהשם שהוא שרשית כט"ז סי' רע"ו סק"ז ואף אם יכתוב קודם היוד ואח"כ ידביק היוד שכבר נדבקה קצת היטב לה' ובזה י"ל דלא מיקרי מוחק כיון דתיכף כשנעשה ה' לא יחסר המזג וכבר יש יוד לצירוף השם אבל זה אינו דהא השם בעי קידוש לשמה ובשעה שנכתבה היוד לא יוכל לקדשה דזה לא מיקרי קידוש כמובן. לכן המובחר לגרר בין אותיות הדבקים ושפיר דמי:
וע"ד שאלתו בע' וצ' שיוצא עיקוץ מיוד לגוף העין וכן בצ' אם לדמותו למ"ש מג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ט בעוקוץ היוצא מאלף דכשר כיון דאין האלף צריכה עיקוץ. מצד הסברא נראה ודאי דכן הוא ואפשר דזה חמור יותר כיון דעי"ז נעשה האות כולן סתום משא"כ בא' ושו"ר במק"מ סי' ל"ב ס"ק צ"ה מסופק בזה ולא העלה דבר ברור: