שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן קד
להרבני המופלג מו"ה ליב סופר סתם מפאטיק:
מכתבו הגיעני והנני בזה לתשובתו ע"ד שאלותיו בעסק תיקון הס"ת אשר להרב הג' ר' מרדכי ליב בערגמאן נ"י:
א) שיש כמה אותיות שנקפץ הדיו לגמרי ונשאר רק רושם אדום וכזה נמצא גם באותיות משמות שאינם נמחקים אם רשאי להעביר דיו עליהם דאולי הוי כדיו ע"ג צבע עכ"ד:
והנה באותיות שאינם משמות הק' הדבר פשוט דמותר להעביר דיו עליהם ל"מ לדעת הפמ"ג סי' ל"ב אפילו דיו ע"ג צבע ממש כשר דבכה"ג דכתב התחתון לאו כתב הוא לכ"ע כתב העליון הוי כתב ומתכשר בעליון אבל גם לדעת הא"ר סי' ל"ב ס"ק ה' דדיו ע"ג סיקרא וצבע פסול דגם בזה אמרינן אין כעג"כ מכ"מ לדידי' ע"כ בנשאר חלודת הדיו אף דפסול כמות שהיא ולא מיקרי דיו לס"ת מכ"מ ע"כ דל"ד לסקרא דהא מבואר במג"א או"ח סי' ל"ב ס"ק ל"ח בשם ס' הזכרונות דדיו אדומה מתחילתה אין תקנה להעביר בקולמוס משום דהוי שלכ"ס וכן בנקפץ כל הדיו ונשאר רק רושם חלודה יעו"ש בס"ק ל"ט ומבואר דדוקא משום שלכ"ס קאתי עלה אבל בס"ת דל"ב כסידרן מותר להעביר דיו וכן מבואר להדיא בבני יונה סי' רע"א וכבר עמד בזה בפמ"ג שם על שיטת הא"ר הנ"ל דהא הוי כדיו על צבע וע"כ לומר לדעת הא"ר דזה ל"ד לצבע כיון דעכ"פ מין דיו היא רק שמחוסר השחרות וצריך להוסיף עליה שחרות וכשמעביר דיו שחור מצא מין את מינו וניער וכמ"ש הח"ס יו"ד סי' רנ"ו ועכ"פ בין לפ"מ בין לא"ר מותר להעביר דיו על אותיות הפשוטים ולית דין צריך בושש כלל:
אך להעביר בדיו על אותיות מהשם שנקפץ הדיו ונשאר רושם חלודה בזה יש להסתפק טובא דהא בדיו ע"ג סקרא חייב משום מוחק ומשום כותב כדאי' בגטין כ' והנה לא"ר דחושש דדיו ע"ג סקרא לאו כתב היא משום דבגטין כ' אמרו וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וכיון דעל דיו שנתאדמה ובנשאר חלודת הדיו מותר להעביר בדיו עכ"פ באותיות הפשוטים מוכח דזה ל"ד לסקרא כיון דעכ"פ מין דיו ומצא מין את מינו וניער וגם התחתון נתקן ונעשה כתב גמור א"כ גם באותיות השם שרי כיון דל"ד לסקרא והו"ל כדיו ע"ג דיו דאין בו משום מוחק וכדמוכח מדברי תה"ד סי' מ"ח באותיות שרשימן ניכר דמותר להעביר דיו עליהם ומשמע אף באותיות השם ודלא כתשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג דחושש אף בדיו ע"ג דיו משום מוחק את השם וע' בקסה"ס סי' י"א ובדע"ק סי' ל"ב דלית דחש לזה והכי נהיגי עלמא אבל לפמ"ג הנ"ל דדיו ע"ג צבע כתב גמור היא העליון שוב יש לומר דדיו שנתאדמה באופן שפסולה לס"ת וכן חלודת הדיו הוי כצבע בעלמא ומותר להעביר בדיו ע"ג צבע וא"צ לחלק בין צבע ושוב יש לומר דבאותיות השם אין תקנה להעביר בדיו כשנשאר רק רושם חלודה דהוי כדיו ע"ג סיקרא דמיקרי מוחק ול"ד לדיו ע"ג דיו וזה ודאי פשוט דכשנשאר רושם חלודה ותינוק קורא האות כהלכתו אף דלס"ת פסול דלאו דיו היא מכ"מ לענין איסור מחיקה בקדושתו קאי כמו בכתב שם במיני צבעים דודאי אסור למחקן מה"ת ואפילו בשם שנכתב ע"י ח"ת אסור למחקו אף דגם לענין גט אינו כתב כלל מכ"ש בנשאר רושם חלודה ונקרא לתינוק דנראה לענין גט הוי כתב כמ"ש בג"מ הובא בפ"ת לאה"ע ר"ס קכ"ה יעו"ש ובדע"ק סי' רע"ו ס"ק ז': ונפלאתי מאוד על הגאון חת"ס יו"ד סי' רנ"ו שבסוף תשובתו ד"ה היוצא מדברינו כתב דדיו שנתאדמה לגמרי לאו דיו מיקרי ואין תקנה להעביר בדיו על אותיות השם דהוי מוחק גמור יעו"ש דהא הוא סובר בכל התשו' ההוא כא"ר דגם דיו ע"ג סקרא אמרינן לחומרא דאין כתב ע"ג כתב והא דמכשיר בס' הזכרונות להעביר דיו ע"ג כתב אדום מתחלתו כיון דעכ"פ מין דיו היא מצא מין את מינו וניעור ול"ד לצבע וכמו שביאר שם וא"כ גם באותיות השם מותר להעביר דלאו מוחק היא דאדרבא התחתון נתכשר ע"י צירופו עם העליון ואין זה מוחק כלל. אך לדעת הפמ"ג שפיר יש לומר דבכה"ג שנתאדמה לגמרי או בנשאר חלודת הדיו דמי לצבע לגמרי ובאותיות השם כשמעביר דיו הוי מוחק:
אכן נראה דגם אם נימא דמיקרי מוחק הו"ל מוחק לצורך תיקון דהא עתה כמות שהוא עכ"פ בס"ת פסול היא וע"י העברת הדיו יתכשר ותליא בספיקו של הרוא"ס שבב"י וש"ע סי' רע"ו ברגל ה' שנוגעת בגנה נגיעה דקה דמס"ל אם מותר לגוררו כיון דגם עתה נקראה כהוגן וכל תורת קדושת שם עליו ובאמת בגט כשר ה' כזה במקום עיגון ואפ"ה מספ"ל להריא"ס להתיר המחיקה כיון דלס"ת פסול הוי מחיקה לצורך תיקון יעו"ש ונהי דמחמרינין מספק הכא בנ"ד הוי ס"ס דלמא כהא"ר הנ"ל ולדידי' לאו מוחק היא כלל דזה ל"ד לצבע ואת"ל כהפמ"ג דלמא מותר למחוק לצורך תיקון כספיקו של הריא"ס וגם יש לומר דבכה"ג כיון שבזו הרגע שכותב הוא מוחק וכותב ל"ה מחיקה כלל לענין איסור מחיקת השם כיון דהיא דרך תיקון ול"ד לנידון הריא"ס דבשעת גרירת הרגל מחיקה ניכרת היא והתיקון בא אח"כ כשיכתבנו ע"כ נראה לדינא דש"ד להעביר דיו גם על אותיות השם וכן כתב בתשו' בית שלמה יו"ד ח"ב סי' קכ"ח ואף שבאו"ח סי' ה' חושש לתשב"ץ דגם בדיו ע"ג דיו הוא מוחק בתשובתו הנ"ל ביו"ד פשיטא לי' להתיר להעביר קולמס גם על אותיות מהשם שנתאדמו לגמרי וכן מסתבר:
ב) וע"ד אותיות מהשם שנקפץ רק חצי אות או רגל האות או גגו בלבד וממה שנקפץ לא נשאר שום רושם חלודה והנשאר הוא שחור כראוי רק שעומד לקפוץ בבירור אם מותר למחוק חצי האות הנשאר ולכתוב מחדש כל האות כי אם ישלימו רק הנחסר להאות גם אם יעברו בקולמס על הנשאר בוודאי בקרוב יקפוץ לגמרי כתב הישן עם העליון כי אין לכתב התחתון אחיזה גמורה בקלף. והנה במושכל הראשון הי' נראה פשוט דאסור למחוק חפי האות הנשאר אף שאין צורת האות עליו וכמ"ש הבנ"י סי' רע"ו בקצר סעי' י' דגם בנשאר מקצת השם אסור למחקו יעו"ש ואין תקנה רק להשלים החסר ולא נחוש למה שיקפוץ בקרוב. אמנם נתיישבתי דאסור לתקן באופן זה מהא דאמרינן בשבת קט"ו הברכות אע"פ שיש בהן אותיות של שם וכו' אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה ויעו"ש ברש"י דבשעת כתיבה הוי כשורף כיון דאם יהי' דליקה לא יצילם הרי אף דדליקה לא שכיח הו"ל כשורף אזכרות כיון דיכולין לבוא לידי שיטול מכ"ש הכא דע"י התיקון הזה יהי' שם שלם ובודאי יקפוץ אח"כ הדיו מכתב הישן נמצא שבהשלמתו היא גורם למחיקה בוודאי ואע"ג דבשבת קכ"ב אמרינן דגרם מחיקה שרי צריך לומר דהיינו היכא דכבר נכתב השם אבל לכותבו לכתחלה וידע שסופו לבא לידי מחיקה הו"ל כמחיקה ממש וכ"כ בקסה"ס ר"ס י"א ליישב קושי' המחברים בהאי דבעי דוד מאי לכתוב שם אחספא ולמשדי בתהומא דהא גרם מחיקה שרי דלכתוב לכתחלה הוי עשי' ממש יעו"ש ומהש"ס דשבת קט"ו הנ"ל ראי' ברורה לדבריו. ובנ"ד אם לא ישלים את השם אף שג"כ יבוא אח"כ לידי מחיקה מכ"מ אינו רק חצי אות ואין בזה איסור מחיקה מה"ת עכ"פ משא"כ בהשלמתו דנעשה שם גמור ויבוא אח"כ לידי מחיקה ודאי דאסור לעשות כן וטוב יותר שישאר כמות שהיא:
ובהיות כן שאין מקום לתקן בלתי ע"י גרירת חצי האות הנשאר ואל"כ לא יתקן כלל שוב נראה יותר דש"ד לגרור הנשאר כיון דהיא לצורך תיקון דאל"כ לא יהי' באפשרי לתקן והבנ"י דאסר היינו כשהנשאר אין סופו לקפוץ ואפשר לתקן בלעדי מחיקה. ועכ"פ גם להבנ"י אין בזה איסור תורה אף במחיקה שלא לצורך תיקון דהא בארוך לבנ"י סי' רע"ו כתב אהא דאסור למחוק הנשאר מהשם וגם מלקות אפשר דאיכא דל"ד למחמץ אחר מחמץ ומסרס אחר מסרס כיון דנשאר אות שלם יעו"ש ומשמע דוקא בנשאר אות מהשם שלם אסור למחוק אותו האות אבל בנשאר רק חצי האות דמי למסרס אחר מסרס וצ"ל הא דבקצר סתם הגאון בנ"י דאסור למחוק מקצת ומשמע אף חצי אות היינו דעכ"פ מדרבנן אסור אבל איסור תורה ודאי ליכא גם להבנ"י בלתי באות שלם וא"כ בנ"ד בחצי אות כיון דעכ"פ ליכא איסור תורה וא"א לתקן באופן אחר ש"ד לגרור חצי אות הנשאר ולכתוב האות מחדש:
ומחמת חומר איסור מחיקה נראה לענ"ד שימחוק ע"י גרמא וכעין שכ' בתשו' בית אפרים שיניח שם גמי או נייר עב מלוחלח במים על חצי האות הנשאר ולא ידחוק הנייר דלא ליהוי מחיקה בידים רק יניחו על מקצת האות הנ"ל ויתמחק מאליו והא לדעת כמה פוסקים גרמא שרי ולדעת התשבץ ח"א סי' ב' גם גרמא אסור בלתי בשם כתוב על בשרו שעומד לימחק בלא"ה בזה גרמא שרי יעו"ש. ועי' דע"ק סי' רע"ו ס"ק ז' ובנ"ד הא עומד הדיו למיקפץ בוודאי וע"כ הגם שבענין הגרמא יש לפקפק טובא אם זה מיקרי גרמא וכאשר כבר האריך בזה בתשו' ב"ש ח"ב יו"ד סי' קכ"ב מכ"מ בנ"ד דנראה דגם מחיקה בידים שרי כיון דהיא רק קצת אות ולצורך תיקון דבלא"ה א"א לתקן עצהיו"ט יש לעשות ע"י גרמא הנ"ל ואריך:
מיהו כ"ז היא באם לא נשאר רושם חלודה אבל אם נשאר רושם חלודה במקום הנקפץ באופן שתינוק יקראנו כראוי בכה"ג אסור למחוק כלל מה"ת מאחר שתינוק קורא אותו כראוי הוו אות גמור ואסור למחקו מה"ת ואין עצה בזה רק להעביר דיו על מקום הרושם והכתב שלא נקפץ עדיין ישאר כמות שהוא ובזה אין לחוש דהוי כמוחק כיון דכותב לכתחלה ויודע שימחק דהא גם בלעדי כתיבתו שם גמור הוא ואסור במחיקה מה"ת א"כ אין הוא גורם בכתיבתו כלל ואדרבה בכתיבתו עכ"פ מתקן את השם בטרם שיקפוץ הדיו מהנשאר:
ג) וע"ד החשש באם יתקן אותיות הראשונות של השם מחמת שלכ"ס שהגרע"א ז"ל ביו"ד סי' רע"ו חושש אף בדיעבד בשם הוי' לזה הי' נראה תקנה לכאורה שלאחר שיתקן אות הראשון או השני מהשם יעבור אח"כ קולמוס לשמה על כל אותיות השם ויהי' ס"ס להתיר דלמא כהפוסקים דלא בעינן בשם כסדרן ואת"ל דבעינן דלמא כהפוסקים באה"ע סי' ק"ל דכתב גט שלא לשמה והעביר קולמס לשמה כשר דיש כתב ע"ג כתב ונהי דבאזכרה אסור לכ"ע משום זא"ו אבל זה אינו רק מדרבנן ובדרבנן די בספק א' דלמא כהפוסקים דל"ב כסדרן וכיון דל"ב כסידרן פשיטא דאינו מגרע כלל מה שמעביר קולמוס וגם משום זא"ו ליכא כיון דגם כתב התחתון כשר וכיוצא לזה כתב בתשו' רעק"א סי' ע' לענין שם שספק אם נכתב לשמה דיש לעשות כן ומ"ש הגאון שם דגם בשם שנכתב לשמה אסור להעביר בקולמס מטעם מנומר הוא תמוה וכאשר הערותי בחבורי מ"פ ליו"ד סי' רע"ו בתשובה שם אך נראה דבנ"ד לענין חשש שלכ"ס אין להחמיר בדיעבד ומי לנו גדול בנסתרות מהגאון הקדוש מבוטשאטש ז"ל ועכ"ז כתב בסי' רע"ו ס"ק ה' דאין לזה שורש ואין להחמיר בדיעבד יעו"ש וכן העלה הגאון בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' קנ"ב יעו"ש: וע"ד אם יצטרך להחליף היריעה מחמת שא"א לתקן די ביריעה אחת וא"צ יותר וביריעה שיש בה עכ"פ ששה דפין יוכל לסלק ג' דפין וישארו ג' דפין כשרים אבל ביש פחות מן ו' דפין גם בנפסל רק דף אחד יסלק כל היריעה כנלע"ד ועי' בתשו' בי"ש יו"ד סי' ק"ל וסי' קל"ח: