שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן ק
להרב מו"ה שלמה ווייסבאך נ"י בראזניב:
ע"ד שאלתו שרוצה לתקן עירובין במקומו ובמקום א' יש דרך המלך ובצדו פאסי עמוקה יותר מי' טפחים אם יש לצרף זה למחיצה הנה אם הפאסי הנ"ל בה עכ"פ ד' טפחים נראה ודאי דשפיר דמי לצרף מטעם גוד אסיק אבל באם אין רחבה ד' טפחים לא הוי מחיצה אף דעמוקה י' כיון דאפשר לפסוע בנקל משפתו לשפתו וכן מבואר בירושלמי פ"ק דעירובין הובא בתשו' ח"ץ סי' ה', אך מה שיש לדון בנ"ד לכאורה הוא מחמת שדרך המלך הוא ורבים בוקעים במקום המחיצה דיש לומר דאתי רבים ומבטלי מחיצתא כמ"ש מג"א סי' שס"ג ס"ק מ' ובתשו' אחת כתבתי להוכיח מעירובין פ"ט דלשמואל בגג בין הגגין ויש דיורין עליהם דאין מטלטלין רק בד' אמות משום דהוי מחיצה הנדרסת מזה לזה ולכאורה הטעם משום דאתי רבים ומבטלי מחיצה וא"כ גם בגג יחידי נימא דאסור לטלטל עליו וע"כ דבגג יחידי אין דרך לפסוע על שפתו ממש דירא שמא יפול ממנו והוי שפת הגג שפיר מחיצה וא"כ ה"ה בנ"ד דאם עמוק י' טפחים הוא ירא לעמוד ולעבור על שפתו ממש והוי שם מחיצה:
אך אחר העיון נראה דאין זה מוכרח כלל דהא ע"כ טעמא דשמואל לאו משום דאתי רבים ומבטלו מחיצה דהא גג מחיצה העשוי' בידי אדם ומחיצה העשוי' בידי אדם קיי"ל כרבנן בעירובין כ"ב דלא אתי רבים ומבטלי מחיצה וע"כ טעמא דשמואל הוא לאו משום בקיעת רבים אלא משום דהוי פירצה ממש דהא ענין מחיצה היא שחוסמת את העוברים ע"י מחיצה שוה או ע"י גוד אסיק דהא אי אפשר לעבור משם לצד השני אבל בגג בין הגגין כיון דאפשר לעבור מזה לזה הוי פירצה ממש ואפי' במחיצה ביד"א נמי הדין כן וזה מבואר נמי מד' תה"ד שהרמ"א סי' שנ"ח סעי' ב' רק באין דיורין כלל על הגג למעלה לא חשיב פירצה כיון דבלא"ה אין הולכין שם בשום פעם ולכך בגג יחידי אף דעובר על שפתו והוי בקיעת רבים במקום המחיצה מכ"מ כל שאין עובר משם ולהלאה לאו פירצה הוא כמובן דהא היא מחיצה גמורה שאי אפשר לעבור להלאה וזה מחיצה היא ומצד רבים בוקעים ל"ש בגג דהוי מחיצה העשוי' בידיא וגם אף שיש דיורין על הגג לא הוי רבים בוקעים דאין זה רבים ופלוגתא דר"י ורבנן בעירובין כ"ב אי אתי רבים ומבטלי מחיצתא דלרבנן לא אתי רבים ומבטלו מחיצה ל"ש כלל להא דמחיצה הנדרסת דפלוגתתם הוא הוא בדיומדין שרה"ר עוברת ביניהם אבל באין רה"ר עובר ביניהם לכ"ע הוי מחיצה אף שתמיד יש פירצה דהא הקרקע שוה בין הדיומדין וע"כ דשם המחיצה היא ע"י הדיומדין ובדיומדין עצמם לא נעשה פירצה וכן צורת הפתח שמועיל כמו מחיצה גמורה דהילכתא גמירי לה אף שאינה חוסמת את העוברים כלל דהכי גמירי לה רק כשהרבים בוקעים בזה פליגי ר"י ורבנן וקיי"ל כרבנן ומחיצה הנדרסת היא בגוונא דענין המחיצה היא ע"י גוד אסיק או גם כשיש מחיצה גמורה למעלה י' טפחים והניחו עפר מצד החומה מכאן ומכאן באופן דאפשר לכסוע מזה ע"ז כעובדא דתה"ד שברמ"א סי' שנ"ח סעי' ב' ובזה אנו דנין כאילו נעשה פירצה במחיצה וכשם שאם נעשה פירצה בטלה לה המחיצה כן אף כשהמחיצה במקומה כשאפשר לעבור מזה ע"ז הוי פירצה וכ"ז לא שייך במחיצה שע"י דיומדין צורת הפתח דהא שם תמיד יכולין לעבור ואפ"ה גילתה התורה דהוי מחיצה רק כשרבים בוקעים פליגי ר"י ורבנן:
ובתשו' ח"ס א"ח סי' פ"ט כ' דלא קיי"ל הא דמחיצה הנדרסת והא דחריץ שבין שתי חצירות ונתן נסר מזה לזה היא משום דהוי כפתח אבל כל היכא דפתח אינו מזיק לא איכפת לן במחיצה הנדרסת יעוש"ה ודבריו נפלאים ובמחכ"ת אישתמיטתי' לפי שעה ד' הירושלמי פ"ק דעירובין דמבוי שעשה חריץ על שפתו באם רחב ד' טפחים הוי מחיצה אבל באינו רחב ד"ט אסור לטלטל בו וע"כ משום דהוי מחיצה הנדרסת וכמ"ש הח"ץ אף דשם לא איכפת לן בפתח כלל וגם בנסר שנתן על החריץ הנה כן הדבר באם הנסר אין ארוך יותר מי' אמות הוי כפתח אבל אם הנסר ארוך יותר מי"א דתו ל"ש פתח אין מערבין אלא א' כמבואר בא"ח סי' שע"ב וה"נ בכל מחיצה הנדרסת הוי כפירצה ואם היא יותר מי' אמות אוסרתו כמבואר מדברי תה"ד הנ"ל ובחת"ס שם בתוך דבריו כתב וז"ל ואלו הי' מחיצה כזו בנוי פנינו והיו בני רה"ר מעמידים להם כבש מכאן ובני העיר מכאן לעלות ולרדת מזה לזה לא הי' מזיק בחומה ההיא כלל יעו"ש והוא נגד ד' תה"ד שברמ"א הנ"ל: ועכ"פ לפי הנ"ל דמחיצה הנדרסת היא מטעם פירצה יש לומר דגם בשפת הגג דרך לעלות ולעבור רק כיון דאין עובר משם והלאה לא הוי פירצה ובקיעת רבים ליכא דהא על הגג ליכא רבים וגם הא הוי מחיצה העשוי' בידי אדם דלא איכפת לן בבקיעת רבים אבל בנ"ד דרך המלך בוקעין רבים ובזה רבים מבטלו מחיצה ולאו מטעם פירצה היא רק כיון דעוברין על מקום המחיצה נתבטלה המחיצה, אך נראה דבנ"ד הפאסי עשוי' ביד"א ובמחיצה העשוי' ביד"א קיי"ל להלכה דלא אתי רבים ומבטלו מחיצה וכן מבואר להדי' בתשו' ח"ץ סי' ה' דחריץ העשוי ביד"א לא אתי רבים ומבטלי מחיצה ועמ"ש לעיל סי' ב' שגימגמתי טובא בהאי דינא דמחיצה הנדרסת בידי אדם ומ"ש כאן הוא ברור בלי גמגום: