אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן צט

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן צט

סימן צח

להרב וכו' מו"ה ישראל איסר נ"י ראבד"ק באקאווסק:

ע"ד שאלתו במקוה שבעירו שעשו עליונה ע"ג תחתונה ותקרת התחתונה היא רצפת העליונה והמעיין היא בתחתונה ועליונה נקובה ברצפה כשה"נ וכשמנקין העליונה אם רשאים לשפוך שאובין לעליונה ויטבלו שם כיון שמחובר בכשה"נ להמקוה דלמטה א"ד דלא מהני לרבנן דג' גממיות דסברי דגם בעליונה אין טובלין דל"א גוד אסיק ולא ג"א ואף דבשאובין דרבנן לכ"ע אמרי' גוד אסיק כמ"ש הפנ"י גיטין ט"ז יש לחוש להפוסקים דכולו שאוב דאוריתא עכ"ד:

לדעתי הדבר פשוט דגריעותא דגוד אסיק או גוד אחית הוא רק משום דהחיבור שבין עליונה לאמצעית הוא משופע ואין המים נחים שם וכן מאמצעות לתחתונה והוי קטפרס אבל היכא שהעליונה על התחתונה ממש חיבור אשבורן ודאי מועיל ועי' פנ"י גיטין ט"ז שתמה על פלוגתת ר"י ורבנן בגוד אחית דהא בכל דוכתא דאמרי' גוד אחית היא למעליותא דעדיף טפי מאם הוא בשוה מן הצד אבל לא לגרוע מילתא וא"כ מ"ט דרבנן דאסרי יעו"ש ולענ"ד לק"מ דודאי חיבור שלמעלה למטה לא גרע מחיבור צדדי לכ"ע אף למ"ד דל"א גוד אחית אלא דהכא חיבור קטפרס הוא שמשופע בין עליונה לתחתונה ואין המים נחים שם ולר"י מועיל מטעם גוד אחית ולרבנן דל"א גוד אחית במקוה שוב ממילא אין מועיל מטעם קטפרס וזה פשוט ובפנ"י שם כ' דמכח קושיא זו הוציא הרמב"ם טעם אחר דאין הנזחלים מערבים יעו"ש ולע"ד גם כוונת הרמב"ם מטעם קטפרס דזה גופא ענין קטפרס הוא שאם ינוח עליו דבר יזוב ממנו ולכך אינו חיבור כי אין החיבור זה עתיד להתקיים וכמו רגע יפסוק מאליו וכמבואר טעם זה דקטפרס אינו חיבור בפיהמ"ש להרמב"ם פ"ח דטהרות מ"ט וכן הבין הריב"ש דכוונת רמב"ם מטעם קטפרס והא דמשמע ברמב"ם שם דדוקא מי גשמים נזחלים אין מערבין יש לומר דסובר כיון דקטפרס היא משום דאין החיבור מתקיים ובמעיין כיון דאינו עומד לפסוק כלל גם קטפרס הוי חיבור וכמ"ש המרדכי וכן הבין בפנ"י שם דברי רמב"ם ועי' ש"ך יו"ד סי' קכ"ט ומכ"מ בזה יש מחלוקת דדעת כמה פוסקים דגם במעיין קטפרס אינו חיבור דאף שמעיין אינו עומד לפסוק היינו שבכל שעה יבואו מים אחרים אבל מים אלו שהם עתה בכל רגע עתידים לזוב משם ודו"ק ועכ"פ כמו בנ"ד שהמים נחים זע"ז אין שום גריעותא לכ"ע מחמת שהחיבור מלמטה למעלה וכן מבואר מדברי הר"ש בפ"ג דמקואות מ"א שביאר התוספתא שם בשתי בריכות של מ' סאה דאתיא אפילו כר"י דלית לי' גוד אסיק וכגון דלא גבוה כולי האי דלאחר שמתערבין נעשה אשבורן יעו"ש והיינו דבכה"ג דהוי אשבורן לא איכפת לן מה שהחיבור מלמטה למעלה והא דבמשנה ב' שם עד שיעמוד בחצר מ' סאה ויטהרו עליונים מן התחתונים מפרש לה הר"ש דאתיא כר"מ דסובר גוד אסיק כבר ביאר דבריו הרא"ש בתשו' כלל ל"א משום דלשון עליונים מן התחתונים משמע אע"פ שא' גבוה כ"כ מחבירו שאינו מתחבר אלא בקלוח הראשון יעו"ש. ול"נ פשוט שמוכרח הר"ש לפרש כן דהא ראב"ע שם פליג ע"ז ואם מיירי בגוונא שנעשה אשבורן לא היי פליג ראב"ע:

ונוראות נפלאתי על הגאון בח"ס יו"ד סי' ר"י וז"ל אך ראיתי בר"ש רפ"ג דטהרות מ"ב הנ"ל דראב"ע ורבנן דפליגי בגוד אסיק ואפ"ה כתב דלא הוי קטפרס דמיירי שהוא רק קצת עליון וע"י המים נעשה אשבורן עיי"ש ש"מ דס"ל דאפילו למ"ד גוד אסיק נמי פסול קטפרס עכ"ד וממילא דלדברי הח"ס למאן דפוסל בגוד אסיק אף בגוונא דלא הוי קטפרס פסול כיון דאינו חיבור צדדי בשוה רק מלמטה למעלה ונפלאתי מאוד שבמכ"ת החליף דברי הר"ש שהר"ש כתב כן על התוספתא במ"א דמיירי בגוונא דלא הוי קטפרס וכשר לכ"ע ובמשנה ב' דפליגי ראב"ע ורבנן בגיד אסיק מיירי באמת בגבוהים הרבה זה מזה דהוי קטפרס ולא כשנעשה אשבורן דבזה לכ"ע מודי דכשר וכמ"ש מדברי הרא"ש בתשו' הנ"ל, ועוד הוסיף שם הרא"ש וז"ל וגם מההוא דשלש גממיות בנחל יש ראי' גמורה דע"כ מיירי שלא נעשו אשבורן דאז לא פליג ר"י עכ"ל. ומבואר כנ"ל דהיכא דהוי חיבור נח אין הבדל בין חיבור צדדי בשוה או מלמעלה למטה. וראי' ברורה מהא דטובלין כלי בתוך כלי כשיש בפי החיצון כשה"נ אף כשהחיצון טהור כמבואר במשנה וטוש"ע סי' ר"א אף דפי הכלי למעלה והוי חיבור מלמעלה למטה ולא חיבור צדדי אפ"ה כשר מטעם ע"מ ואדרבה עדיף טפי כשהיו למעלה מהטהו על צדו דבכה"ג ל"ב כשפ"ה כלל כדאיתא בתוספתא הובא בר"ש פ"ו דמקואות מ"ב ור"ש מפרש לה גם בשהחיצון טהור דלא כרמב"ם ועמ"ש בשי"ט שם ועכ"פ לכ"ע כשיש בחיצון כשפ"ה כשר גם בפיו למעלה ואף שאינו חיבור צדדי ועי' תוס' פסחים ק"ט בים שעשה שלמה שעמד על י"ב בקר והי' נקובים מתחתיהם כשה"נ למעיין יעו"ש הרי דמועיל חיבור מלמטה למעלה כיון שהחיבור נח ואינו קטפרס. ואע"ג דאשכחן לענין טבו"י בחבית של יין פתוחה שנפלה לבור של יין ושקעה בתוכה ונגע טבו"י מן השפה ולחוץ לא הוי חיבור לחבית אף דחבית פתוחה כמ"ש רמב"ם בפיה"מ פ"ב דטבו"י דמכ"מ לענין מקוה הוי חיבור דהא טובלין כלו בתוך כלי כשיש בפי החיצון כשה"נ ודוקא ניצוק וקטפרס אינו חיבור לענין מקוה אבל אשבורן הוי חיבור אף בדברים דלא הוי חיבור לענין טבו"י והא לר"י בטבו"י שם פ"ב מ"ז בחבית שניקבה מצדה ונגע טבו"י בנקב לא פסל רק מקוה מגעו שאין היין שבחבית חיבור לנקב ולענין מקוה גם לר"י הוי חיבור כותל שבין ב' מקואות שנסדק בשפה"נ כדאיתא בפ"ו דמקואות מ"ט וע"כ דאין לדמות טבו"י למקוה. והא דבשלש גממיות לרבנן אין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה היא רק משום ריעותא דקטפרס שהחיבור שביניהם אינו נח ואין זה חיבור ומה"ט נמי אדם שעלה מן המקוה ורגליו עומדות במים חשיבי המים שע"ג קטפרס מחמת שהמים אינם נחים על גופו של אדם והם מתגלגלין ויורדין ממנו ועי' תוס' גיטין י"ז:

וברמב"ם פ"ח דטהרות מ"ט מבואר דטעמא דקטפרס לא הוו חיבור משום דעומד לזוב משם תיכף וישאר רק משקה טופח כי משקה טופח יתעכב אף במקום מדרון אלא דמשקה טופח אינו חיבור כיון דאין בו טופח ע"מ להטפיח יעו"ש. ובזה יש להמתיק תירוצו של הר"ש ז"ל בפ"ו דמקואות מ"ח אהא דמטהרין המקואות התחתון מן העליון שמביא סילון של אבר ומניח ידיו תחתיו אע"ג דהוי קטפרס דבשאיבה דרבנן הקילו יעו"ש דהא בשאובין סגי בחיבור כשערה כדאי' במשנה שם ובר"ש שם כתב דסגי בטופח אף שאינו ע"מ להטפיח יעו"ש. וכ"כ בפנ"י גיטין י"ז וכבר קדמו הר"ש ז"ל ודלא כלו"ש סי' ר"א ס"ק צ"ח שכתב דהשקה כשערה לענין שאובים היא יותר מטופח ע"מ להטפיח יעו"ש ואישתמיטתי' דברי הר"ש ז"ל וכיון דסגי בטופח לחוד לא איכפת לן בחיבור קטפרס דהא טופח ישאר אף לאחר שחוב וא"ש. אלא דצ"ע דא"כ למה צריך להניח ידיו תחתיו דהא גם בלי הנחת יד נשאר משקה טופח כדברי הרמב"ם בפיה"מ הנ"ל וי"ל. תבנא לדינא הדבר ברור דבכה"ג הוי חיבור גמור כיון שהוא נח אף שהיא מלמטה למעלה כן גם אם העמידו קנה גבוה ברצפת המקוה שלמעלה שדרך הקנה יבוא מי המעין למעלה לתוך הקנה ושופכין שאובים לתוך המקוה ונחים בקנה שהוא נקוב כשה"ל דהוי חיבור גמור כיון דנח. ושו"ר גם בתשו' שו"מ מהד"ב ח"ב סו"ס כ"ז שכתב כן בפשיטות ואין להאריך יותר בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה