אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן פו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן פו

סימן פה

להרב הה"ג וכו' מו"ה משולם זוסיא נ"י רב בסאטנוב:

מכתבו הגיעני וע"ד ספיקו בדין השיעורין לענין עירובין פרצה י' אמות האיך ישערו האמה בצענטימעטער כי יש בזה מבוכה שבדעת תורה סי' ל"ה כתב שאגודל שלנו הוא ב' צענטימעטער ובס' ערוך השלחן למקואות כתב לשער לענין מקוה נ"ד צ"מ לאמה ויש שכתבו שאמה הוא ס' צ"מ. והנה מ"ש מדע"ת הנה בקו"א תברי' לגזיזי' והביא מס' אחד שמדד שאמה דהיינו כ"ד אגודלין הוא נ"ח וחצי צ"מ וגם אני מדדתי כמ"פ ולענ"ד אגודל מאדם בינוני עולה ב' צ"מ וחצי בקירוב וזה קרו לשיעור נ"ח צ"מ וחצי לאמה ועכ"פ לא כדע"ת מ"ח צ"ב לאמה שאינו כלל כנראה בחוש וס' ערוך השלחן אינו ת"י ולענין שיעור מקוה להקל קשה בעיני לסמוך ע"ז למדוד לאמה נ"ד צ"מ. וגם לדברי ערוך השלחן הנ"ל צריך להוסיף לכל אמה חצי אצבע דלהחמאיר שוחקות בעינן. גם ס' הנ"ל שהביא הדע"ת שמדד אמה נ"ח וחצי צ"מ אולי בעוצבות שיער ובמקוה דבעינן שוחקות יש לשער בס' צ"מ ונאמן עלינו הגאון החת"ס ז"ל או"ח סימן קפ"א שכ' שאגודל קרוב מאוד לשיעור הצאהל שלנו. ועכ"פ לענין להקל אין לשער בפחות מנ"ח וחצי צ"מ לאמה עוצבות ולהוסיף עד ס' לשיעור שוחקות ובדאפשר יש להחמיר יותר אמנם כ"ז לענין להקל אבל לענין להחמיר בפרצה י' אמות יש לחשוב כל אמה לנ"ד צ"מ כיון שערוך השלחן כתב כן אף להקל עכ"פ יש לחוש לדבריו להחמיר כי זולת זאת קשה מאוד לסמוך על השיעורין בזמננו לענין הצמצום אף במידי דרבנן דהא גם לענין שוחקות ועוצבות מחמירין אף בדרבנן דהא לענין מבוי מחמירין כדאי' בריש עירובין ובאו"ח סי' שס"ג סעי' כ"ו אף דהוי מדרבנין וצ"ע לשון הרשב"א שהובא בב"י ר"ס ר"א דיש לשער בשוחקות דשיעורי תורה להחמיר דהא גם במידי דרבנן מחמירין לענין שוחקות ועוצבות כדאי' בעירובין לענין מבוי ובפרט בזמנינו שאין אנו בקיאים וכמ"ש מהרי"ל בתשו' סי' ק"ן דאין אנו בקיאין בצמצום השיעור לענין פדיון הבן וכתמים יעו"ש ונראה מדבריו דאף בכתמים אזלינן להחמיר אף דאמרו חכמים בחולין כ"ה כל שיעורי חכמים להחמיר לבד גרים של כתמים היינו לענין עד ועד בכלל אבל לענין גוף שיעור הגריס גם בזה אזלינין להחמיר דהוי ספק חסרי"ד ותדע דלענין עד ועד בכלל שאני דהא ברשב"א שם כתב דוקא שיעורי של תורה אזלינן להחמיר אבל בדרבנן אזלינן להקל כמו בגריס של כתמים עיי"ש והרי לענין שוחקות אזלינן להחמיר גם בדרבנן כדמוכח בעירובין וכמ"ש לעיל וע"כ דלענין עד ועד בכלל שאני וע' ברש"ש חולין נ"ה שם כתב דבכל מידי דרבנן אזלינן להחמיר לענין עד ועד בכלל רק בגריס של כתמים מקולין והביא ראי' מתוס' שם לענין תפילה יעו"ש ולא זכר שר מדברי רשב"א דמפורש להיפוך וכפי הנראה הדבר במחלוקת שנוי' בין תוס' לרשב"א: וכ"ת כתב בשיעור שוחקות ועוצבות דאזלינין לחומרא משום דמספקא להו לחז"ל ולא ידעו אם כלי מקדש היו עוצבות או שוחקות ותמה על מנ"ח מ"ע צ"ה שכ' בפשיטות דכלי המקדש היו באמות שוחקות וגם בעיני יפלא שבמנ"ח מ"ע שכ"ה נראה מדבריו להדיא דדבר זה היא ספק עם בעינן שוחקות או עוצבות והביא מדברי פמ"ג או"ח סי' שס"ג במ"ז ס"ק י"ד שצידד דאפשר ביש עוד ספק גם להחמיר ל"ב שוחקות דהוי ס"ס עיי"ש וא"כ לא נדע כלי מקדש האיך היו אבל תמהני שבתוס' עירובין ג' ע"ב ד"ה תניא כתבו דכ' אמה של גובה היכל היו עוצבות וצ"ע דהא לחומרא שוחקות בעינן ואם היו עוצבות א"כ ברור שא"צ בשום מקום לשוחקות ושוב ראיתי שיש להוכיח כן מגמרא דמנח ות צ"ח דשלחן ששה טפחים לאפוקי מאמה שוחקות שהי' במקדש שהיה יותר חצי אצבע עיי"ש והרי לרשב"א האי חצי אצבע היינו שוחק ומוכח דכלי המקדש היו נמדדת באמות עוצבות וצ"ע טובא. ואפשר דגם בזמן המקדש הי' ספק ונהי דבכל ספק אזלינין לחומרא אבל בכלים הרי הן חסר הן יתר פסול ע"כ עשו מצומצם דאין חומר' בשוחקות יותר מעוצבות ועי' בכורות י"ז בהא דמקשה שם ממידת כלים דאי אפשר לצמצם ומשני דהכי אמר רחמנא כמה דאפשר ליעבד עיי"ש. והדבר דחוק. ראיתי במנ"ח מ"ע שכ"ה שתמה על ש"ע שע"ג סעי' כ"ו דגם בטפחים להחמיר שוחקות בעינן מהא דסוכה עושה לו טפח שוחק ומוכח דוקא שם אבל בכל דוכתי רק באמת קבלו חז"ל כלל זה דשוחקות לחומרא עיי"ש וקצת ראיה לדבריו מאהלות פ"ג טע"ט ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה יעו"ש ומשמע דטפח זה שמביא את הטומאה חוצץ בפני הטומאה והרי להביא את הטומאה שהוא להחמיר די בטפח עוצב ולחצוץ בפני הטומאה שהוא להקל בעינן טפח שוחק וע"כ כהנ"ל דלענין טפחים בכל ענין סגי בעוצב ומכ"מ אין ראי' זו מכרעת ובס' גאון יעקב בעירובין ג' כתב להיפוך דלענין טפחים גם לאביי בעינן שוחקות לחומרא. ועכ"פ כל הספק דשוחק ועוצב היא רק לענין אמה וטפח שהיא מנוי מצירוף גודלין וספק אם האצבעות מורווחות זה מזה או מצומציות ודבוקים כדאי' בעירובין ג' על הגליון מערוך אבל היכא דמשערין באגודל א' אין שייך כל ספק זה רק צריכין לשער באגודל בינוני דאין שייך כלל זה דשוחקות או עוצבות רק בצירוף איזה אגודלין וצ"ע בלשון רש"י חולין נ"ה בהא דכל שיעורי חכמים וכו' עיי"ש ברש"י ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה