אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן סג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן סג

סימן סב

לכבוד ידי"נ הרה"ג וכו' מוה' שמעי' שטיינבערג נ"י אבד"ק פרעמישלאן: מכתבו הגיעני וע"ד אשר דרש חוו"ד בדבר נגלד קרום העליון ויש על הנגלד קרום זר וכנגדו נשבר הצלע ונקשר וא"א להבחין אם היה עוקץ בשבר וכבר ראה כת"ר כל דברי המחברים בזה. והנה בגוף דין נשבר הצלע נגד נגלד שהחמירו המחברים עכ"פ ביש עוקץ אף בה"מ ושורש חומרא זו הוא בלב"ש ר"ס ל"ו בנגלד קרום הריאה ע"י מחט חשיכין לנתרפא כמו בוושט וכ"ה דעת הגאון מהר"ס ז"ל שהביאו בקונטרס התשו' שברא"פ ס' י"ח והוא החמיר אף בלי עוקץ ולי צ"ע כמ"ש בספרי מ"פ ליו"ד שם דכל הטעמים שכ' הפוסקים לחלק בין וושט לביה"ח דל"ח לנתרפא שייכי נמי בריאה כמו בביה"כ ובפרט דבריאה נמי איכא נמי סברת יש"ש דבריאה כיון שבחייה נפוחה אין בטבעה שיסתם הנקב ולא יהיה ניכר ע"י סרכא וקרום וגם בתשו' חסל"א מקיל בזה אף ביש עוקץ וראיתי בדע"ת ס' ל"ו הביא מתשו' נח"א ס' ה' שדעתו לאסור עפ"י דברי רש"ל דהא הכא חזינן שנגלד קרום העליון ולא העלה סרכא אף שדרך נגלד קרום העליון להעלות סרכא תלויה א"כ יש לומר שניקב גם קרום השני יעו"ש ובדע"ת החזיק בסברא זו להשיג על תשו' חסל"א והנה עפ"י סברתו בנ"ד שיש קרום זר ע"ג הנגלד שפיר יש לומר דכשר דהא באמת הקרום העליון שניקב העלה קרום ואם איתא שניקב גם התחתון היה מעלה סרכא גמורה למק"א כמ"ש הפוסקים דדרך סרכא גמורה שבאה ע"י נקובת ב' הקרומים להסתרך למק"א דוקא והכא הקרום זר הוי כמו סרכא תלויה כמ"ש האחרונים אבל גוף דברי הנח"א תמוהים לי דאטו סברת רש"ל הנ"ל שכל מקום בריאה שניקב מוכרח להעלות סרכא הלא סברתו דנקב שבריאה אין בטבעו לסתו' רק ע"י סתמ' אבל לא כל נקב שבריאה נסתם בסרכא רק שאם לא העלה סרכ' הנקב נראה וניכר וא"כ מה בכך שקרום העליון ניקב ולא העלה סרכא הרי רואין אנו שניקב ואם נחוש שמא גם הקרום הב' ניקב ונתרפא ואינו ניכר ע"ז שייך סברת רש"ל שאם היה נתרפא היה מעלה סרכא דאין דרך ריאה שיסתם הנקב רק ע"י סרכא הניכרת וא"כ אדרבא ביש קרום זר ע"ג נגלד נגד נשבר הצלע חמור טפי דיש לומר שמא נתרפא כיון דאנו רואין שהעלה סרכא וזה טעמו של חסל"א שמודה להחמיר כשיש בשר בלוי ע"ג נגלד ואף שאין מוכרח כל כך דיש לומר לרש"ל נקב כשנסתם מעלה סרכא גמורה למק"א והכא כיון דלא העלה קרום עליו שהוא רק כעין סרכא תלויה היא מנקובת קרום א' ומ"ש רש"ל סרכא או קרום היינו קרום דבוק למק"א אבל מסתבר לחוש בזה כיון דרואין קרום מבחוץ ונתרפא אך זה ביש עוקץ אבל באין עוקץ אין לחוש שהנגלד בא מחמת השבר וא"כ הוי רק קרום זר ע"ג נגלד ואף אם נדון הקרום כסרכא תלוי' בדאזלא ע"י קליפה לאו ריעותא היא וכמ"ש בד"ק בכ"ד ועיין בדבריו בתר"ל באות נגלד ובמק"מ ס"ק ו' שם וגם יש לומר דהקרום עם הנגלד ריעותא חדא כיון דכל תלוי בא מחמת נגלד קרום העליון וע' ברא"פ ר"ס ל"ו. אך בספק אי יש עוקץ נראה להחמיר דעפ"י הרוב יש עוקץ בשבירש ומ"ש בדע"ת ס' ל"ו דעוקץ היינו כשחד כמחק דוקא אין לזה שום יסוד ובאמת שתוס' שבת ל"ו חילקו בין קוץ למחט לענין נתרפא אבל לדידן אין חילוק כלל ושוה קוץ למחט אף שאינו דק כמחט וע' יו"ד ס' מ"ח אך בנקשר יפה כתב בדע"ת דאיכא למימר דבוודאי לא יצא השבר לפנים מדחזר ונקשר וכמ"ש בככפ"י סברא זו לענין נשבר האף ונקשר יעו"ש גם בדע"ק ס' נ"ג כתב סברא זו בשם ח"א והיינו אף שיש נקב בבשר שע"ג השבר שנקשר כיון דנקשר ע"כ שלא יצא לחוץ ובעו"ב שלם לגמרי אף בלא נקשר יש להתיר כיון דלא יצא השבר לחוץ וכמ"ש הפמ"ג ס' כ"ד ובדע"ק ס' נ"ד מחמיר גם בזה לחוש שמא נתרפא הבשר ועוד טעמים שם והמקיל במקום הפסד רב יש לו ע"מ לסמוך וע' תשו' בי"ש יו"ד ח"א סו"ס נ"ב:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה